פרשת אחרי מות - מיתת נדב ואביהו - חלק א'
מיתת נדב ואביהוא - חלק א'
מיתת נדב ואביהוא - חלק א'
מיתת נדב ואביהוא - חלק ב'
אָמַר הַשּׁוֹמֵר הָעַצְלָן לְעַצְמוֹ: "אֲחַכֶּה רַק עַד שֶׁהַגַּנָּב יְמַלֵּא אֶת הַשַּׂק בִּסְחוֹרָה, וְאָז אֶתְפֹּס אוֹתוֹ עִם הַשָּׁלָל בַּיָּדַיִם"
כיצד נוכל להקיץ מתרדמת ההרגל? אנו זקוקים לדבר אחד: התבוננות. היהדות מפזרת לאורך כל דרכו של האדם, תזכורות רבות שגורמות לו להתרגשות ולהתפעלות. תובנות מפרשת אחרי מות-קדושים
ולכן, מכיוון שראתה התורה את הבעיה הזאת, היא ציוותה לכסות את דם בעלי החיים, שבדבר זה יש סוג של תיקון ואזהרה של התורה כבאה לומר: תיזהר! אע"פ שהותר לך לשחוט, יכולה לעלות על לבך מעט אכזריות, לכן תכסה את הדם, שזהו "אקט" של בושה, כבא לומר אע"פ שהרגתי בעל חיים, אני מכסה ומצניע את דמו [שהדם הוא הנפש], ולא מזלזל בדמו – נפשו של בעל – החיים הנשחט
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה