אמנות

עוד קינוח? או שמא יצירת אמנות? את זה אתם תקבעו

אמנם לא בריא, אמנם אנו לא ממליצים בשום אופן על אייפונים לא כשרים, אך אמנות יצירת העוגה הקטנה בהחלט מעניינת כשלעצמה

התרבות היוונית הציעה אלילים יפהפיים, סעודות מענגות, ספורט, פוליטיקה, מדע, אמנות ופילוסופיה. והתרבות היהודית? אל אחד, בלי פסלים, בלי קישוטים והוללות. לעשות מעשה טוב ולמות בלי פרסום – אצל היוונים זה אסון. אצל היהודים? זה אפילו עדיף. אלפיים שנה עברו מאז העימות היהודי-הלניסטי, אבל המלחמה לא הסתיימה. כשנדליק נרות חנוכה, נזכור שבכל יום אנחנו בוחרים מחדש: יווני או יהודי?

אין כמו אמנות בעבודת יד: מה שהאמן הזה מסוגל לעשות מחתיכת סליל מתכת, הוא לא ייאמן. צפו בסרטון, והיווכחו

הטנק שהיה מפקדו התפוצץ, והוא יצא בלי פגע. אחר כך הלך לעבוד בספינת תענוגות איטלקית, שם ציירו לו צלב קרס על החפצים. אחר כך לדרום אמריקה, ואז ללימודי דיפלומטיה באוניברסיטה העברית. אחר כך ללימודי אמנות באוניברסיטת תל אביב. אחר כך לצריף על גדות הירקון. ובסוף לרב יוסף גינסבורג. באלף דרכים ניסה דורון הגי לתקן את העולם, עד שהגיע לבית המדרש, והקים משפחה שמוקדשת כולה להפקת סרטוני אנימציה שמביאים את התורה לצופים בארץ ובעולם

הוא התחיל את דרכו האומנותית כצייר רחוב בבוהמה התל אביבית, ואף עיצב קעקועים, כיום הוא מוכר ציורים לחסידי סאטמר - וגם לגויים שמתחברים לדמויות של צדיקים. יצירותיו מעטרות את רחובות צפת, אבל עם כל ההילה הרוחשת מאחוריו, עדיין הוא מאמין כי הציור אינו אלא אמצעי לעבודת הבורא. הצייר הצפתי, גדי דדון, מגולל את ציור חייו

הוא צייר חרדי - אבל קהל היעד העיקרי שלו אינו דתי ברובו. כשהיה חייל חייו ניצלו בזכות הציצית שהגנה עליו, את עיקר ההשראה ליצירה הוא שואב מפנימיות התורה, והוא רואה בעבודה שלו "חובה מוסרית" כנגד כל מי שמנסה להכפיש את עולם התורה. תכירו את הצייר (המוכשר) דוד מונצרש, שמציג בימים אלה תערוכה מיוחדת במינה

מיזם האמנות היהודית בירושלים מאפשר למבקרים לראות מקרוב טוויית טליתות, קליגרפיה יהודית, ועוד

ב"אמנות כמו באמנות - אין דבר כזה, שאין דבר כזה": מצליחים לזהות את האקונומיקה האמיתית? תודו שבמבט ראשוני זה קצת קשה