מנוחה פוקס

כשאנו מענישים אותו, הוא מבין שאנחנו כועסים, אבל לא מבין שזה בסופו של דבר פוגע בו. תני לילדך להבין דבר מתוך דבר, הוא חכם מספיק כדי להיות פיקח

אף אחד מאתנו לא רוצה לדאוג. אם נפסיק לשאול את השאלה הזו, תסור דאגה מלבנו. איזו שאלה?

"למה אתה לא יכול לקום עם חיוך על הפנים?" – את שואלת אותו, ויודעת שהשאלה לא תעזור

כדי להתקדם, הוא חייב לעשות תנועה אחת קטנה, לפחות תנועה אחת. ולו קטנה ביותר. כל עוד לא יעשה את התנועה הזו, הוא לא יצליח לזוז ולנוע

לפני שאתם מחפשים תשובה מה לעשות עם המריבות של הילדים, חפשו תשובה ל"מה לעשות כדי שלא ארגיש את עצמי ככישלון"

"חבל על הזמן!" - זה משפט של מבוגרים. ילדים צריכים ללמוד אותו בקצב שלהם

נכון, ילדים מחויבים בכבוד ההורים ובחוקי המשמעת, אבל מותר להורים לעזור לילדיהם לציית

כל ילד רוצה כמה שיותר, וכל ילד מתרגז כשאחיו מקבל יותר ממנו. הקנאה של הילדים היא הפחד הגדול של ההורים

אפילו האם יודעת שהוא עושה את זה לה. לא לו. זה לא שהוא אוהב או לא אוהב, רוצה או לא, אלא הוא רוצה לפגוע בבטן הרכה, זו שאכפת לה כל כך, זו שלא עוצמת עין מרוב דאגה לילד

הכעס יוצא מתוכנו, בלי שאנו מתכננות. זו בדיוק הבעיה! זה לא תירוץ. זו השיטה!