חור

שלושה תיירים ששהו במתקן מעצר של רשות האוכלוסין וההגירה, מצאו דרך 'מקורית' להימלט מגזר הדין שהואשמו בו - ניסיון הסתננות לארץ והמתנה לחזרה לארצם 

התבוננתי בתמונות ונזכרתי בתחושות הכואבות שהסתתרו מתחת לחיוך הרחב שנמשח על שפתי מול עין העדשה. שוב צף ועלה הכאב על מציאות חיים לא פוטוגנית בעליל

איני זקוקה לשיפוט, לכעס ולחשדנות, אבל גם לא לרחמים. אני זקוקה לחמלה, לזוג עיניים טובות שיביטו בי בהשתתפות ובאמון

אמא יש רק אחת, ואין לה תאריך תפוגה. אני צריכה אותה תמיד, ולתמיד. גם הבת שלי צריכה אותי

דווקא בגלל שהוא מיוחד כל כך, קומת הדמיון, בה אני משוטטת, עובדת שעות נוספות. כי איך בדיוק אמצא מיוחדת כזו עבורו? שילוב נדיר? תמהיל מופלא שמותאם רק לו?

אמנם אתה ילד קטן, אבל גיבור גדול. בשביל לעשות את הדבר הנכון – צריך גדלות נפש. ואתה – גדול מהחיים. אני לא אומרת לו, אבל לעצמי בשקט, לוחשת: גם את גיבורה גדולה

אי אפשר לדעת מאומה אודות האדם האמתי וחייו הנסתרים, רק מתוך הצצה על התנהגותו הנגלית לעין כל. רב הנסתר על הנגלה. לעולם, לעולם, אסור בתכלית האיסור להסיק מסקנות ולגזור תובנות על פי מראית עין בלבד

אימם של הלל ויגל יניב הי"ד בהקלטה לנוער היישוב הר ברכה: "יש לנו חור ענק בלב, שום דבר לא יסגור את החור הזה. תוסיפו בלימוד תורה"

באותם רגעים, הפציעה בי פתאום ההבנה הבהירה שמשהו עמוק מאד ויסודי מאד חסר בביתי שלי. לפתע הבנתי שהבסיס לבית אינו אהבה, כפי שמקובל לחשוב ולחלום. בית נבנה, בראש ובראשונה, מביטחון

במשך שנים ארוכות הדחקתי את העצמי שלי, אבל היום הזה הגיע, והמזרקה שתתה דם תחת מים. טור רגיש ונוגע מיומנה של אישה גרושה