השבת של לאה שבת
היא מתפללת בבית כנסת תימני, מתייצבת בקביעות לקריאת תהילים בשכונה שלה בהוד השרון, ולא מוותרת על הג'חנון השבועי, שריחו מעניק אווירת שבת מיוחדת. קבלו את השבת של לאה
היא מתפללת בבית כנסת תימני, מתייצבת בקביעות לקריאת תהילים בשכונה שלה בהוד השרון, ולא מוותרת על הג'חנון השבועי, שריחו מעניק אווירת שבת מיוחדת. קבלו את השבת של לאה
עין הרע, אישה שחווה דברים מסתוריים בביתה - כל אלה במדור השו"ת שלנו, המוקדש הפעם לרוחניות ומיסטיקה
פעם הוא פחד ממנה, היום הוא אוהב אותה. שי גבסו מספר על השבת שלו, ומסביר למה כשהיא יוצאת - הוא נוסע, לא חשוב לאן
זה לא הפרומו, זה לא הבקרוב, אלו לא הפרסומות, אלו החיים עצמם! ואנו נמצאים עתה בעיצומו של הסרט
הוא נח מהרדיפה אחרי החומר, קורא תהילים ואת שירת הבריאה, ובעיקר משלים פערים בשיחות ארוכות עם הוריו. הזמר קובי אפללו מספר על השבת שלו, ומסביר למה אחרי ההבדלה הוא מרגיש צורך עז לנגן
פסק הרמב"ם "הרואה את החמה ביום תקופת ניסן של תחילת המחזור של שמונה ועשרים שנה,שהתקופה בתחילת ליל רביעי, כשרואה אותה בבוקר, מברך 'ברוך עושה בראשית'". וכן נפסק להלכה בשולחן ערוך "הרואה חמה בתקופתה, והוא מכ"ח לכ"ח שנה, והתקופה בתחלת ליל ד', כשרואה אותה ביום ד' בבוקר, אומר: ברוך עושה בראשית".
מי שמסיק שיש בורא לעולם, מבין שבכוחו של הבורא לברוא את העולם, ומכאן גם שהוא שולט בטבע עצמו. כך שהבורא מסוגל לכל דבר, כמו להפיכת המציאות וחוקי הטבע עצמם. לפיכך דת הטוענת לנסים בקנה מידה לאומי של הפיכת הטבע, יתגלו כמעשיו של הבורא, ומכאן גם יעידו על מסירתה מפיו
במשך כל חייה היתה בטוחה ט´, ילידת מולדובה, שהיא יהודיה. רק אחרי שאביה נפטר, סיפר לה הרב שטיפל בסידורי הקבורה כי מאחר שאמה אינה יהודיה, גם היא אינה נחשבת ככזו. העקשנות הובילה אותה לגיור אמיתי, לשמירת מצוות - ואפילו לחופה. ראיון מרגש
הנביא ירמיהו אומר: "אל יתהלל חכם בחכמתו, ואל יתהלל הגבור בגבורתו, אל יתהלל עשיר בעושרו..." (ט, כב). ורש"י מסביר (ערכין י, ב) את החלק הראשון של הפסוק: "שחכמתו אינה אלא מקלקלת". אבל בעולמנו מרבים אמצעי התקשורת לפאר ולרומם את החכמים, הגיבורים והעשירים.
כשבאים לדבר על חגי ישראל, יש נקודת מוצא מהותית ביותר, אשר בהביננו אותה לאשורה ישתנה עד מאוד היחס שלנו אליהם. התפיסה הרווחת לגבי מושג החגים וימי הזיכרון השונים בכל הדתות והלאומים היא שהם כשמם ימי זיכרון. מהותם ומטרתם היא לזכור את אותם מאורעות היסטוריים שהיו נחלת האומה, ולשמר את ההיסטוריה הלאומית-דתית כגורם מלכד ומאחד
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה