המהפך של ליאת
דווקא כששהתה בחו"ל התחברה ליאת למדרשה ששכנה בקרבת המקום שבו התגוררה. "חשתי צורך להיות יהודיה בין גויים"
דווקא כששהתה בחו"ל התחברה ליאת למדרשה ששכנה בקרבת המקום שבו התגוררה. "חשתי צורך להיות יהודיה בין גויים"
עמדת ההלכה במקרה כזה היא כי הצלת חיי אדם, בין אם אלו חיי אחרים ובין אם אלו חייו שלו, חשובה יותר מקיום מצוות התורה, ולכן יש לעשות כל שנדרש לשם הצלת החיים - גם במחיר של לעבור על איסורים כמו חילול שבת
גם בפרשת השבוע ממשיך משה רבנו את דבריו אל בני ישראל והפעם הוא מדבר על עצמו וכך הוא אומר "ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר וכו אעברה נא ואראה את הארץ הטובה אשר בעבר הירדן ההר הטוב הזה והלבנון"
פעמון זהב טהור התגלה לאחרונה בחפירה שנערכה מתחת לכותל המערבי. הוא נמצא בשלמותו, ללא כל פגם, וברשות העתיקות מאמינים כי היה שייך לאחד מכהני בית המקדש - אולי אף לכהן הגדול
חכמים במדרש מביאים לנו סיפור מעניין שמבטא את חכמתם הרבה של ילדי ירושלים. במבט שטחי לא כל כך מובן מהו המסר שחכמים רוצים להעביר לנו, אך כמו כל אגדות חז"ל, קצת עיון בדברי רבותינו מפרשי התלמוד, והדברים מוארים באור חדש...
מכיוון שאסור לומר את השם המפורש של הקב"ה, אנחנו משתמשים בשמות אחרים. אז מדוע יש כאלה שאומרים דווקא "אלוקים"? ולמה השם הוא ברבים, אם מדובר באל יחיד?
פרשת השבוע פותחת בפרשת נדרים. וכך אומרת התורה " איש כי ידור נדר לה, או השבע שבועה לאסור איסר על נפשו לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה"
בפרשת השבוע אנו נתקלים בפסוק מעניין בו פונה משה רבינו אל האלוקים ואומר לו "יפקוד ה' אלוהי הרוחות איש על העדה אשר יצא לפניהם ואשר יבוא לפניהם וכו' ולא תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה"
נטשה, חברתו הגויה של דניאל, התפלאה למראה הספר המרשים, פתחה אותו באמצעו, סתם כך, והחלה לקרוא בנימה תיאטרלית: "ועתה תנו תודה לאלקי אבותיכם ועשו רצונו, והיבדלו מעמי הארץ ומן הנשים הנכריות"
עלינו לשקול רווח מול הפסד. מה יכול לעמוד מול זילות הקשרים, פיזור הדעת, נרקסיזם, העדר גבולות, תחרותיות, מציצנות וחומרנות? יעקב רביבו בהרהורים על רשת הפייסבוק שרבים מתנהלים בתוכה (או שמנהלת אותנו, תלוי איך רואים את זה)
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה