דרך השם

באותו רגע נפל לי האסימון. לא משנה מה אעשה, כמה אשתדל, כמה אאיר פנים - יהיו חילונים שתמיד יחשבו שאני בדיחה. עצם האמונה שלי בקיום הבורא היא היסטרית בעיניהם

התורה כותבת שבני ישראל צעקו, נאנקו, נאנחו, התלוננו, אולם כמעט ולא מופיע שהם דיברו. הזוהר בפרשת בראשית על הפסוק "ויהי האדם לנפש חיה" כותב, שבתקופת גלות מצרים הדיבור היה בגלות

גינה - קווים לדמותה, 'אין לי שום בעיה עם זה', צלצול הטלפון שלא קשור לאדם, דג טרי טרי מת ועוד

כלי המשחק והברזלים נתלו בדיוק במקומות הנכונים: הכדורים נופלים לאיטם, ויוצרים צלילים מרגיעים