אם שבתה כמעט נחנקה מנקניקייה - בפוסט שכל הורה באשר הוא צריך לקרוא: "אני יודעת שזו טעות ושיכולתי לדחוף לה את החתיכה עמוק יותר, אבל פליז אל תשפטו. לא חשבתי באותו רגע. הדבר היחיד שרציתי זה שהחתיכה הארורה תצא לה מהגרון"
האם זה מספיק לי? אני תוהה בתוכי. האם אני רוצה להיות אהובה רק בזכות הרוטשילדיות שבי? האם זה מספיק לי, או נחווה כלא מוקיר את החזרה בתשובה שלי?
הנדיבות שלה לעיתים מביכה אנשים. הם יודעים שלעולם הם לא ישיבו לה כגמולה. מה שהם לא מבינים זה שאמי כבר שכחה מזמן שהיא נתנה
מה עושים כשהאם לא מוכנה בשום אופן להכשיר את המטבח? צפו בתשובתו הנפלאה של הרב רפאל רובין
עם קום המדינה, הצליחה שולה כהן להבריח יהודים ארצה, ולהעביר ידיעות מודיעיניות לישראל ממדינות האויב. למרות שנתפסה ועונתה על מעשיה, היא המשיכה להחזיק באמונתה היוקדת ובאהבתה הגדולה לישראל. "אפילו על הסבל אמרה אמא תודה לה'"
רק מי שנתן, הוא שהכתיר אותך להיות אמא, רואה את הדמעות, הניסיונות, וגם את התסכולים והטעויות. המכתב שלעולם לא יישלח
אנשים טובים באמצע הדרך: נכה על כיסא גלגלים שזכתה לפינוק מיוחד, תרומה לזוג ללא אמצעים ב... סטקייה, אמא חד הורית, לוחם בכפיר שנתקע בבית שאן ועוד
אז נכון. את בוגרת, ויודעת שאין מה לעשות, יש התחייבויות ויש זמנים, וצריך לחזור הביתה באיזשהו שלב. אבל הם ילדים...
איך קרה שאדם שפוי כמוני שמע צלילים וקולות מבית המקדש, ומדוע הספרים היפים שהאיורים בהם המחישו בבירור את עבודת הקודש, עזרו לי לאורך כל תהליך התשובה לשמור על יציבות? על הכמיהה ועל הרגש למה שאבד לנו. טור לבין המצרים
היא נשואה לגיל, עורכת דין ומכהנת כיו"ר פורום ההורים למען מסורת. הנה כמה מהפוסטים היותר חמים שמצאנו עליה ברשתות החברתיות
