אמהות

יבוא יום והאישה הצעירה תהפוך לחמות, תתחיל לחתן ילדים. איזה מודל של חמות יעמוד לחני מול העיניים? איך היא תגיב לכלותיה ולילדיה הנשואים?

מה מתאים לעשות בזמן של מלחמה, ומה לא מתאים? על יחסי הורים וילדים בזמנים מתוחים

"את שומרת על הילדים שכל כך הרבה חיילים נלחמים בשבילם. את חיילת!" סרטון חיזוק המוקדש לכל אחת ואחת מאיתנו

הרווח הכי גדול הוא: השגת פטור. אנחנו פטורים מלחפש אצל עצמינו מה לשפר. הרי אם השני ישתנה כמצופה ממנו, הדברים יסתדרו מבלי שנצטרך אנחנו לשנות כהוא זה בהתנהלות שלנו. נוכל להמשיך בשלנו, וגם לקבל את מה שרצינו לקבל מהילד

גם לנו, האימהות, שמיעה סלקטיבית, אך בשונה מהילד שלנו בן העשר, אנחנו שומעות לא בדיוק מה שנחמד לנו לשמוע, אלא מה שמתאים לתפיסה העצמית שלנו

"שוב להתנצל?" היא תוהה, "כמו שעשיתי כבר כמה פעמים בעבר", היא מסננת בין שיניה. "על מה עליך להתנצל?", אני מנסה להבין. חני בעצמה לא כל כך יודעת

ילדים עצמאיים לא נולדים כאלו. זו יכולת נרכשת, שינכס לעצמו הילד שאמו אפשרה לו לצאת לרכוש אותו בעולם

עזרה במינון נכון, צריכה להיעשות ממקום של כבוד לצורך האמיתי של השני. רק כך היא תתקבל בברכה ע"י מי שאמור לקבל אותה

ציפיות שיש לנו מהסובבים אותנו, כידוע, גורמות לנו, ברוב הפעמים לאכזבות. הן לא מתממשות מעצמן. צריך לעבוד בשביל למלא את ציפיותינו