היסטוריה

האלמוני התכופף ארצה, נשכב מלוא קומתו ונישק בלהיטות את אדמת ארץ הקודש. משחלפו הרגעים והאיש לא קם מן הארץ, ניגשו אליו הפועלים לבדוק מה אירע לו.  להפתעתם, הם גילו שהאיש נפח את נשמתו בעודו מנשק את אדמת הארץ שאליה השתוקק כל כך

זלמן יצא את הטירה בשמחה, וכבר חישב איזו מזוזה יקנה עבור ההגמון, ואיך יסתדרו לו החיים מעתה ואילך, אך כשהגיע לביתו, שאלה אותו אשתו שאלה פשוטה: "האם מותר למכור מזוזה לגוי?"

כאשר חלה טיטוס את חוליו המפורסם, שממנו מת בגיל צעיר, ציווה דומיטיאנוס לסגרו בחדר כדי שימות כבר, בידעו כי הוא הקיסר הבא

השנה היא 1925, לפני מאה שנים בדיוק, והנתבע הוא ג'ון סקופס, מורה בבית הספר המקומי. האשמה: סקופס לימד את תלמידיו כי האדם הגיע מן הקוף, בעוד החוק של מדינת טנסי אוסר על מורים ללמד את תיאוריית האבולוציה

באומץ בלתי רגיל היא נסעה לפריז, ונכנסה לתוך מפקדת הגסטאפו כדי להעביר מסר לקצין נאצי ששיתף איתם פעולה. היא היתה צריכה לגייס את כל האומץ שקיים ביקום, כדי להסתנן כיהודייה עם תעודה מזויפת ללב המעוז הנאצי

החפץ חיים לא שתק על ביזוי כבוד התורה, והשיב במכתב מפורט, כי דבריו הם דעת תורה וחובת השעה, ואין בהם שמץ לשון הרע

לאחר שיחה ארוכה, נזכר הזקן כי סבא שלו סיפר לו שאי פעם, לפני כמה דורות, הוא שמע מהזקנים כי המקום נקרא "אל רחבא". כאשר שמע זאת היהודי קפץ ממקומו, השאיר את הכיבוד הרב על השולחנות, הניח מטבע על שולחנו של הזקן ויצא בנימוס. מי היה אותו יהודי? ומה לו ולאותו תל עתיק?

ברשות המורדים היה מקלע אחד, כמה עשרות אקדחים, בקבוקי תבערה ובקבוקי חומצה. הגרמנים נכנסו לתוך הגטו בטנקים ובמכונות יריה, ולמורדים לא היה באמת סיכוי ריאלי, אבל הם החליטו כי לא ילכו כצאן לטבח

בשנת 1306, ה' אלפים ס"ו, החליט פיליפ היפה לפנות אל היהודים. בי' באב קיבלו היהודים פקודה כי עליהם לעזוב את צרפת, בפשטות רבה, בלי לקחת אחריהם גרגר אחד מרכושם. עליהם להשאיר את בתיהם, נכסיהם, חפציהם – וכמובן את הכספים שהלוו לסוחרים הגויים

עם כניסתו לתפקיד גילה פייביש כי במסגרת תפקידו הוא צריך לספק בשר לעוברים ושבים. פייביש ידע כי לפי ההלכה אסור ליהודי לעשות סחורה בחזיר או בכל מין אחר שאסור. מה עליו לעשות אם כן?