בירך שהחיינו על החתן וכוונתו היתה לפרי חדש
הקהל היה מזועזע, אך תיכף ומיד, בלא אומר ודברים, הוציא הבחור מכיסו שֶסֶק, בו אחז בשעת הברכה, והמשיך לברך (מבלי שהחתן ישים לב לכך): "ברוך אתה ה' אמ"ה בורא פרי העץ"!...
הקהל היה מזועזע, אך תיכף ומיד, בלא אומר ודברים, הוציא הבחור מכיסו שֶסֶק, בו אחז בשעת הברכה, והמשיך לברך (מבלי שהחתן ישים לב לכך): "ברוך אתה ה' אמ"ה בורא פרי העץ"!...
הגביר אחז באבני הכותל ובכה בתפילה כשעה ארוכה. לאחר גמר תפילתו, הכניס הגביר את ידו לכיס והוציא חפיסת שטרות ירוקים, קיפלם ותחבם בין אבני הכותל
והנה, מגיע הרופא למקום, מביט בחולה, ו...חושך בעיניים. אחז את ראשו בבהלה וזעק מרה: "אוי וי, ואני הייתי בטוח כי מדובר באדם אחר...!"
בצעירותו נמשך המן אחרי אומנויות הידיים, והתמקצע במלאכת הספרות, והפך להיות ספר בכפר שבו גדל. כאשר הגיע לגיל גיוס, מיד גויס והוכשר כהלכה לשמש כחייל בשירותה של האימפריה הפרסית, והוא אף התקדם בדרגות והפך לראש גייסות