פרשת השבוע

המצוות הקשורות לטומאה וטהרה נראות במבט ראשון תמוהות. מה מסתתר מאחוריהן? מאמר לפרשת השבוע, מאת הרב זמיר כהן

יותר מארבעים שנה הוא הנהיג והנחה אותם, הוריד להם את התורה, הגן עליהם בתפילתו מפני גזירות קשות, והנה, מגיע רגע הפרידה. עם ישראל עוד רגע נכנס לארץ המובטחת, ומשה עומד לסיים את חייו הגשמיים, עתירות המעש, כאן בעולם

הגמל מסמל את הנפש - את חלק בעל החיים שבאדם, את הרצונות, הדחפים והיצרים הגשמיים. כל החיים אנו במאבק תמידי מי יהיה דומיננטי ומוביל, "הגמל" שבנו או האדם שבנו... אדם הרוכב על גמל מסמל את האדם השלם במידותיו

השררה, בדיוק כמו השוחד, מעוורת גם עיני חכמים וצדיקים. זאת הסיבה לחטא המרגלים

נקי יהיה לביתו שנה אחת ושימח את אשתו אשר לקח" חובה. כיצד משמחה טבע שלה להתענג על חינה בעיניו ואליו עיניה נשואות עליו להשתדל להראות אהבה וקירוב, ריבוי שיחה וריצוי

מצוות צדקה מתבטאת גם מעבר לכסף. היא מתבטאת גם בגמילות חסדים שבגופו, במעשיו, בדיבורו, בחיוך, בהארת הפנים שלו ובהתייחסותו לזולת

נצטווינו על איסור "אימוץ הלב", זאת אומרת גם אם אתה נותן עשרים שקלים, אל תיתן אותם בהרגשת אימוץ הלב. אלא תיתן מתוך הרגשה של רחבות. וגם אם העני לא שם לב מה מתחולל בתוך לבך, אתה צריך להגיע להרגשה פנימית של רחבות, תן צדקה מתוך רחמים...

קבוצת חברים הוזמנו לביקור אצל אחד מחבריהם שעשה שינוי רוחני, או כמו שאומרים בשפה שלנו - "חזר בתשובה". בין שאר הכיבוד שהגיש לפניהם, היה אבטיח. אמרו החברים, מן הסתם הוא רוצה שנברך על האוכל, מה מברכים על אבטיח?

אין כמו התחושה להביט בסיפוק על המדליות ותעודות ההוקרה התלויות על קיר המשרד שלך ולחייך מאוזן לאוזן... לראות את מפעל חייך חי ונושם, מתפתח ומרוויח הלוא אתה בעשר אצבעותיך הקמת אותו בדם ויזע והיום אתה קוצר את הפירות וכך בגאווה לא מוסתרת אתה מסתובב כל היום...

מסופר על אדם שיכור שנסע ברכבו במהירות מופרזת, לשוטר שתפסו לא היה ספק בכך שהוא נהג תחת השפעת אלכוהול. הנהג כמובן הכחיש. אין בעיה, אמר השוטר, נבדוק אם ראשך צלול, אני מצייר קו יישר על הכביש, וצעד בבקשה על הקו. אמר הנהג, אדוני השוטר, קודם כל תיישר את הקו, רק אחר כך אצעד עליו...