כשהסרטן נקש אצלי בדלת: אם לא אמות מהסרטן, אמות מהקרינה של הסי.טי. פרק 7
"אוי לי ואבוי לי", הלב שלי החסיר פעימה. קיוויתי שהם התבלבלו בחדר, או אולי באים למטופלת אחרת השוהה עמי בחדר, אבל הם המשיכו בצעדיהם עד למיטתי
"אוי לי ואבוי לי", הלב שלי החסיר פעימה. קיוויתי שהם התבלבלו בחדר, או אולי באים למטופלת אחרת השוהה עמי בחדר, אבל הם המשיכו בצעדיהם עד למיטתי
הם ישבו שם, מוארים. כמו בתוך בועה שקופה וגדולה, מחממים ידיים בכוסות קפה ומרגישים לרגעים חיבור ללב. מתנאל עזב אותם כשהיו באמצעו של דיון מהו איש כשר ופשוט, ומיהר לביתו