מעשיהם של גדולים
- י"ז כסלו התשע"ה
שאלה
יעקב חשש בפגישתו עם עשו מפגיעה בנשותיו (בעל הטורים) , וע"כ שם את השפחות ולאה קודם ואת רחל ויוסף אחרונים – משום אחרון אחרון חביב – בעל הטורים מפרש שאם עשו ומחנהו יפגעו בנשים , יפגעו הראשונות וכך יוכל הוא בינתיים להציל את רחל. 1. מהי ההתייחסות הנכונה למעשיהם של גדולים כלפי ההנהגה הזאת? איך יתכן מעשה הנראה כאפליה ביחס לנשותיו? גם בהתייחסות לפסוקים: "ויאהב גם את רחל מלאה" "וירא ה' כי שנואה לאה" 2. ומהו המדד שלו להחליט שפגיעה באחת עדיף על פני פגיעה באחרת , במידה ותהיה כזאת? דוג' לכך מובאת בסיפור בתקופת השואה על ניסיון של אב להציל את בנו ממוות באחד המחנות , מה שיגרום שבמקום בנו מישהו אחר יצטרך למות , בשאלתו את רבו שלא רצה לענות לו , הוכרע המעשה כדבר שאין לעשותו. רוב תודה.
תשובה
שלום וברכה
כאשר צריך להיפגש עם עשיו וצריך לעשות את הדבר בסדר כל שהוא, כי לא היו כולם יכולים לבוא בבת אחת להיראות לפני עשיו, ניתן לבחור את הסדר לפי חשיבות הנשים. ברור שיעקב לא היה נותן לעשיו להרוג את אף אחת משפחותיו ולא היה כאן וודאי סכנה אלא חשש רחוק ולכן נהג כפי שנהג.
בברכה,
בנימין שמואלי
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il