איך היה מותר לשבטים להתחתן עם התאומות שלהם

לום וברכה

בספר מזרחי כתב כך
דרשו בבראשית רבה (פרשה פ' אות יא) רבי יודן אומר גוררין היו אותה ויוצאין, ואמר רבי חוניא שהיתה אומרת אנה אוליך את חרפתי ולא רצתה לצאת, עד שנשבע לה שמעון שישאנה, הוכרח לפרש כן. אך קשה איך נשאה שמעון שהיא אחותו מאב ומאם, בשלמא לשאר השבטים שנשאו התאומות שנולדו עם כל שבט ושבט אליבא דרבי יהודה (ב"ר פרשה ב' אות ח'), איכא למימר שבני לאה נשאו תאומות השבטים של שאר האמהות, והשבטים של שאר האמהות נשאו תאומות השבטים של בני לאה, אלא שמעון היאך נשא את דינה שהיא אחותו מאב ואם. יש לומר דרבי חוניא שדרש זאת האגדה לא סבר לה להא דרבי אליעזר דאמר (סנהדרין נח א') אחותו מן האם אסורה לבני נח, אלא כר' עקיבא דאמר אחותו בין מן האב בין מן האם מותרת, שכל ערוה שאין ב"ד ממיתין עליהן אין בן נח מוזהר עליה, כדאיתא בסנהדרין פרק ארבע מיתות (שם)

ובדרך פיקודיך כתב כך
הא דאמרו רז"ל [ב"ר פ יא] דשמעון נשא את דינה, והרי קיימו כל התורה עד שלא ניתנה, וצ"ל כיון דלא נצטוו האבות עדיין על התורה להם ולבניהם אחריהם הגם דהם מעצמם קיבלום עליהם ולמדו כן לבניהם, כל בן שנולד להם וקיבל על עצמו התורה הוה כגר שנתגייר, ואין קירבות מן התורה בגר שנתגייר ואח נושא אחותו.

בברכה - בנימין שמואלי