צניעות ורכילות

שלום כבוד הרב, אני רוצה לשאול על מקרה שיש שכן (מבוגר מאיתנו) שלפעמים מתייעץ עם בעלי. יצא פעם אחת שהוא הגיע ובעלי לא היה בבית וניסיתי לתת לו מענה בדלת פתוחה (וכמובן שהייתי עם כיסוי ראש) ולסיים את השיחה. אתמול הגיע שוב השכן בערב כשאיני מכוסה כי רק אחותי היתה אצלי ולא ציפיתי שמישהו יגיע (ברור לי שזאת היתה טעות). כשפתחתי לה את הדלת הוא בדיוק הגיע וראה אותי בשיער פזור. דבר שמאוד הסעיר אותי והביך אותי. בעלי היה בשיעור תורה.אציין שהשכן אינו שומר תורה ומצוות כלל ולכן אפילו לא ניסה להמנע מלנסות לקבל תשובות לשאלותיו גם כשראה שאני מובכת ולחוצה. סיפרתי זאת לבעלי כשחזר וביקשתי ממנו שיעמיד אותו במקום על כך שזה לא נהוג שהוא בא כשאני לבד בבית (כי זו לא פעם ראשונה) ושיתאם איתו טלפונית. גם תיארתי לו את הסיטואציה ועד כמה זה הביך אותי. האם זה נחשב כרכילות? לשון הרע? ברור לי שהיתה זו טעות להיות ללא כיסוי גם אחותי אצלי. אני בד"כ תמיד עם כיסוי עד לרגע שאני הולכת לישון. אודה לעזרתך. אני ממש מתייסרת על כך