עזרה על הגורל ותיקון

שלום וברכה

לכל חטא יש תשובה ואין חטא שאי אפשר לכפר בעולם הזה, וכאן היו שני חטאים חמורים אחד גילוי עריות וחטא זה ההביא לשפיכות דנמים לרצח עובר. וגם שניחטאים אלו יש להם כפרה ועיקר הכפרה היא בחרטה על החטא ועזיבתו, דהיינו שאת מקלת על צמך לא לחטוא עוד בחטא זה ולא להיות בכל קשר גופנו עם גבר זר עד לנישואין ולטבילה במקווה טהרה לאחר ספירת נקיים וכדין.

ולאחר החרטה יש להתוודות לבורא ולומר עויתי חטאתי פשעתי לפניך בחטא פלוני אלמוני ואני מלאה בחרטה ומבקשת את סליחתך ומבטיחה בלב שלם לשא לחזור לחטא זה עוד, והתשובה היא עיקר הכפרה. עם זאת, ישנו עניין של זיכוך הנשמה, שלפני מאתיים שנה היה מאוד מקובל לעשות זאת על ידי תעניות וסיגופים, אבל בדורות האחרונים גילו הצדיקים בעלי רוח הקודש שבנתינת צדקה מפעם לפעם, לאו דוקא סכומים גדולים, מתקנים הכל וזוכים גם לזיכוך הנשמה כאילו לא חטא אף פעם. ועוד כתבו בספרים שעל כך נאמר כל השומר שבת כהלכתו אפי` עובד עבודה זרה כדור אנוש מוחלין לו.

ואעתיק לך את דברי הרבינו יונה בשערי תשובה ספר שערי תשובה השער הרביעי - אות יא וְאִם עָבַר אָדָם עַל כְּרֵתוֹת וְעַל מִיתוֹת בֵּית - דִּין וְעָשָׂה תְשׁוּבָה, אַחֲרֵי כִּי לֹא נִרְצָה הֶעָוֹן בְּלִי יִסּוּרִים, כִּי הַתְּשׁוּבָה תוֹלָה וְיִסּוּרִים מְמָרְקִים, יָכִין לִבּוֹ לַעֲשׂוֹת מִצְוֹת הַמְּגִינוֹת מִן הַיִּסּוּרִים כְּמוֹ מִצְוַת הַצְּדָקָה, כִּי הִיא מַצֶּלֶת גַּם מִן הַמָּוֶת, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי י, ב) וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת. וּמִי שֶׁאֵין לוֹ מָמוֹן לַעֲשׂוֹת צְדָקָה, יְדַבֵּר טוֹב עַל הֶעָנִי, וְיִהְיֶה לוֹ לְפֶה לְבַקֵּשׁ מֵאֲחֵרִים לְהֵיטִיב עִמּוֹ. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב"ב ט, א) גָּדוֹל הַמְעַשֶּׂה יוֹתֵר מִן הָעוֹשֶׂה.

וְכֵן יַעֲסוֹק בְּמִצְוַת גְּמִילוּת חֲסָדִים לַעֲזוֹר אֶת חֲבֵרָיו בַּעֲצָתוֹ וְהִשְׁתַּדְלוּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוכה מט, ב) גְּדוֹלָה גְמִילוּת - חֲסָדִים מִן הַצְּדָקָה, שֶׁהַצְּדָקָה בְּמָמוֹנוֹ וּגְמִילוּת - חֲסָדִים בֵּין בְּגוּפוֹ וּבֵין בְּמָמוֹנוֹ, וְהַצְּדָקָה לַעֲנִיִּים בִּלְבָד וּגְמִילוּת - חֲסָדִים בֵּין לַעֲנִיִּים וּבֵין לַעֲשִׁירִים. וְכֵן יְדַבֵּר עַל לֵב הֶעָנִי וִיכַבְּדֵהוּ וִינַחֲמֵהוּ מִצָּרָתוֹ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נח, י) וְתָפֵק לָרָעֵב נַפְשֶׁךָ. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב"ב ט, ב) כִּי הַמְפַיְּסוֹ בִדְבָרִים, גָּדוֹל מִן הַנּוֹתֵן צְדָקָה. וְכֵן יַעֲסוֹק בְּמִצְוַת בִּקּוּר חוֹלִים וּקְבוּרַת מֵתִים וְתַנְחוּמֵי - אֲבֵלִים וּלְשַׂמֵּחַ חָתָן וְכַלָּה, כִּי כָל אֵלֶּה מִדַּרְכֵי הַחֶסֶד.

וּכְנֶגֶד כֻּלָּן מִצְוַת תַּלְמוּד - תּוֹרָה לְשֵׁם - שָׁמָיִם. וְכָל הַמּוֹעֵצוֹת שֶׁזָּכַרְנוּ, הֵן בִּכְלָל מַה שֶּׁאָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (משלי טז, ו) בְּחֶסֶד וֶאֱמֶת יְכֻפַּר עָוֹן, כִּי קִנְיַן הַתּוֹרָה נִקְרָא קִנְיַן הָאֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (שם כג כג) אֱמֶת קְנֵה וְאַל - תִּמְכּוֹר. וְנֶאֱמַר (תהלים קיט, קמב) וְתוֹרָתְךָ אֱמֶת: וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ויקרא רבה קדושים כה, א) עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ (משלי ג, יח), עָבַר אָדָם עַל כְּרֵתוֹת אוֹ מִיתוֹת בֵּית - דִּין, אִם הָיָה רָגִיל לִקְרוֹא פֶּרֶק אֶחָד בַּיּוֹם, יִקְרָא שְׁנֵי פְרָקִים. אִם הָיָה רָגִיל לִקְרוֹא פָּרָשָׁה אַחַת, יִקְרָא שְׁתֵּי פָרָשִׁיּוֹת.

וּמִשְּׁנֵי פָנִים תָּגֵן עָלָין הַתּוֹרָה מִן הַיִּסּוּרִים, הָאֶחָד, כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קכז, ב) תַּלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם. וְהַשֵּׁנִי, כִּי יָשִׁית עֲמָלוֹ בַתּוֹרָה וְטָרְחוֹ בָהּ וַאֲשֶׁר תִּדַּד שְׁנָתוֹ מֵעֵינָיו, יַעֲלֶה בִמְקוֹם יִסּוּרִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין צט, ב) כָּל הַגוּפִים לְעָמָל יֻלָּדוּ, אַשְׁרֵי מִי שֶׁהַיְגִיעָה שֶׁלּוֹ בַּתּוֹרָה. וְאָמְרוּ (סנהדרין כו, ב) לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ תּוּשִׁיָּה שֶׁמַּתֶּשֶׁת כֹּחוֹ שֶׁל אָדָם: ואם כי אין הנשים מצות ללמוד תורה כשתינשאי לאיש ותדרבני אותי לקבוע עיתים לתורה, יעמוד הדבר לזכותך לזיכוך הנפש.

בעניין הזיווג לאחר שנפרדת כנראה אכן אינכם הזיוג המתאים ואין לחששו יותר. וה `ימציא לך את זיווגך ההגון ירא שמים ושומר מצוות אשר לרא תיכשלי בחטא זה חלילה ותקימי בית נאמן בישראל.

בהצלחה - בנימין שמואלי