אדם ששואף - מה עליו לעשות?

שלום וברכה

מכיון שאת נוטה לכיוון המיסטיקה כפי שאני מבין משאלותייך אתן לך שני דרכי התמודדות מתחום הקבלה להתגבר על הקנאה. א. מרן האריז"ל כותב שבדור אחד חיו שני גדולי ישראל ידועים ומפורסמים: הרמב"ם - רבינו משה בן מיימון, ענק הדורות שהמליצו עליו `ממשה ועד משה לא קם כמשה`. הרמב"ן - רבינו משה בן נחמן, מגדולי ישראל שבכל הדורות, שחי קצת אחרי הרמב"ם. שניהם חיברו ספרים רבים שהפכו לחלק בלתי נפרש מתורת ישראל. ומכל מקום הבדל ניכר יש בין שני אלו שהרמב"ם עם כל גדלותו לא זכה לתורת הקבלה, וכל ידיעותיו הנוראייות הקיפו את כל התורה הנגלית, עם כל שבע החוכמות החיצוניות בשיעור שאין דומה לו.

ואילו הרמב"ן זכה לדבר שלא זכה בו הרמב"ם, והשיג המון המון בחוכמת הקבלה, שהעיד האריז"ל שכל דברי הרמב"ן בחכמת הקבלה הם אמת וצדק. ומה הסיבה, שהרמב"ם לא זכה להשיג וללמוד את תורת הקבלה?, משיב האריז"ל, כי כל נשמות ישראל היו כלולות בנשמת אדם הראשון, ואלו שהיו בצד ימין שלו זכו לתורת הקבלה, ואילו אלו שהיו בצד שמאלי של נשמת אדם הראשון שייכות לתורת הנגלה ולא לקבלה.

כך, שהרמב"ם והרמב"ן שניהם מקורם מאיזור `פאות הראש של אדם הראשון` [מדובר כאן בנשמתו של אדם הראשון ולא בגופו, כך שכשמדברים על `פיאה` `ימין` ו`שמאל` מדובר על מושגים רוחניים בלתי מושגים], אלא שהרמב"ם שורשו מהפאה השמאלית ולפיכך לא זכה לתורת הסוד, ואילו הרמב"ן שורשו בפאה הימנית, ולכן הוא זכה לתורת הסוד.

וכשמתבוננים בזה מבינים שאין מקום כלל לקנאה במה שחבר ומכר משיגים יותר, בין בהשגה, בין בעבודת ה` וכו`, [בגשמיות פשוט שאין במה לקנא, ולא זה המקום להרחיב בזה], כי אילו ידענו את השורש של כל אדם מאיפה הוא נמשך בנשמת אדם הראשון הוא היה מבין טוב מאוד למה הוא ככה והאחר ככה.

הגאון הקדוש רבי משה אלשיך זצ"ל היה רבו של רבי חיים ויטאל בחוכמת הנגלה, ואילו בחכמת הקבלה לא רצה האריז"ל ללמד אותו אלא לרבי חיים ויטאל מכיון שראה בשורש העניין שרבי משה אלשיך לא שייך לזה כמו רבי חיים ויטאל. וכמו שמספר על כך בכתבי האריז"ל. ולכן ברור שכשרואים איזה הצלחה של חבר שמתעלה ברוחניות אין מקום כלל לקנאה, מכיון שכל אדם יתבע על מה שהוא לא השיג את מה שהוא, ולא על מה שלא השיג את מה שלא שייך אליו, אדרבה, על האדם להשגיח שלא יתעסק בדבר שאינו שייך אליו ולהזניח את העניין אליו הוא שייך שלשם כך הוא נשלח לכאן.

וחבל מאוד שיפספס האדם את מה שהוא באמת בא לתקן, הכל מפני שניסה להיות כמו זה וזה. ועכשיו לדבר השני. בתורת הסוד מבואר כי ישנן 600,000 נשמות ישראל, ומה שיש יותר אנשים בעם ישראל הוא מכיון שנשמה אחת נחלקת להרבה אנשים, ולכן התעלות של שני אנשים המרכיבים חלקים של נשמה אחת איננה רק תועלת לאדם המתעלה עצמו אלא לכל השייכים לנשמה זאת, שהרי בשורש העליון יתאחדו כל חלקי נשמה זאת, ליחידה אחת.

ומשכך, מה מקום לקנאה כשרואים חבר או מכר מתעלה רוחנית, אדרבה, יש להסתכל על כך בעין טובה ובשמחה שהרי התעלות פלוני יכולה להיות בעצם התעלות לי, ומה ההבדל אם אני אתעלה ישירות או שאתעלה גם על ידי התעלותו של זה שיש לו ג"כ חלק מנשמה שממנה נאצלתי אני. ולסיום, אנחנו באנו לעולם בכדי לעשות רצון הבורא, ועבד נאמן למלכו שמח בתוצאה הסופית שהמלך מקבל את השירות, ומה לו אם הוא הגיש את הכוס למלך או מישהוא אחר.

אכן ישנה שמחה מיוחדת כשזוכים להגיש את הכוס למלך, אבל העיקר צריכה להיות התוצאה הסופית, ולכן ממשל לנמשל אם רוצה הקב"ה שדבר זה וזה ייעשה לתיקון העולם מה לי אם אהיה זאת אני או מישהוא אחר העיקר שרצונו של מלך העולם נעשה, וזה העיקר. בהצלחה - מנשה ישראל .