הבדיל בין קודש לחול

שלום וברכה!

הנה השבת נקראת בלשון חז"ל "מתנה", וכמובא במס` שבת, שאמר הקב"ה למשה "מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה". והביאור בזה הוא שביום שבת הקב"ה משפיע עלינו רוחניות וקדושה לא לפי מעשינו ודרגתינו אלא במתנת חינם, וכן אנו מקבלים נשמה יתירה שהיא תוספת קדושה, ולכן מרגיש כל יהודי ובפרט שומר שבת התרוממות יתירה.

אך בצאת השבת המתנה מסתלקת, ולכן מרגישים ירידה רוחנית מסוימת, אך אל יפול האדם ברוחו ח"ו לומר שאין ה` בקרבו, אלא ידע האדם הנלבב, שהקב"ה נוהג עמו, כאב המלמד את בנו הקטןללכת לבדו, שבתחילה האב מחזיקו בידו, ומהלך עמו, ולפתע עוזב את ידו, לראות איך הילד הולך לבדו, ואף אם יפול הילד אין האב דואג כלל, אלא מחזיקו שוב בידו, ומהלך עמו מספר פסיעות, ומניחו שוב, עד אשר ילך לבדו. כן נוהג הקב"ה עמנו בכל שבת ושבת.

נותן לנו להרגיש את קדושתו בים שבת, ובימות החול נותן לנו ללכת לבדינו, ואין בכך כל פגם אם נופלים אנחנו מעט. עוד יש לאדם לדעת שההתעסקות בפרנסה אין בה כלל ירידה, ויש בה המון מעלות רוחניות. והיא כאשר היהודי מתעסק בפרנסתו לשם שמים, כדי לפרנס את אשתו ובניו, וכדי לחנך את ילדיו לתורה ויראת שמים. ובשעה שעוסק בפרנסתו עוסק באמונה וביושר, ונוהג בכל דרכיו עפ"י התורה, וע"י זה מתקדש שמו ית`. אין לך מידה טובה הימנה, והרי הוא כעוסק במצוה כל היום כולו, ולא נגרע מדרגתו מאומה.

ועוד עלהאדם לעשות שיקבע זמן קבוע ללימודו, בבוקר בטרם צאתו לעבודה, ובערב טרם ישכב, ואז יהא מוקף בתורה כל היום. ונחשב לו כאילו למד כל היום כולו. ובודאי בעשות האדם כל זאת ובידיעתו את כל הנתבאר לעיל. לא יחשוב כלל שהוא מרוחק מהבורא ח"ו,ויכל להתעלות מעלה מעלה. בברכת הצלחה בנימין שמואלי