קשה לי לוותר על כל ההנאות

שלום

בשים לב, וברגשים עמוקים, קראתי את השאלה, שכתבת בדם ליבך, והנני משתתף ומרגיש אישית בכל נימי ליבי את הלבטים והקשיים העוברים עלייך. עיקר הקשיים לאלו החוצים מעגלים, מתעורר אכן מהקצר שנוצר בינם לבין החברה הקרובה, כי מה שמעניין אותם כבר לא מעניין אותי, ומה שמעניין אותי לא מעניין אותם, וזהו נסיון גדול מאוד, בתלמוד (תענית כג א) מסופר על אחד מגדולי התנאים שהיה נקרא `חוני המעגל` [על שם המעגל שעשה סביבו כשהיה עצירת גשמים, ואמר לפני הקב"ה `אני לא יוצא מהמעגל עד שתיתן גשם, ומיד היה נענה],

ולסיבה המבוארת שם בתלמוד, יצא דבר פלאי וניסי שהוא נרדם פעם אחת במקום מחוץ לעיר והוא ישן שם שבעים שנה!!!, והמשפחה חיפשה אחריו ולא מצאו אותו כיון שבאורח פלא צמח סביבו צמחייה עבותה שהסתירה אותו לגמרי מעין רואה, ואחר כך כשעברו שבעים שנה התעורר חוני המעגל משנתו, והלך לבית המדרש, ומכיון שלא הכירו אותו, ולא רצו להאמין שהוא חוני המעגל הנעדר, לא מצא עמם שפה משותפת, וגם המושגים שלהם היו רחוקים שנות דור, חלשה דעתו ולא היה יכול לסבול את הצער הזה להיות בדד, עד שהתפלל לפני הקב"ה שיפטר מן העולם, והוא נפטר. ומבואר שם בתלמוד, שזהו מה שאנשים אומרים "או חברותא או מיתותא", דהיינו שחז"ל מלמדים אותנו כי מתכונות הנפש שהיא תרצה בחברה שתבין אותו ותחבק אותו, עד שבלא זה, טוב מזה המוות, חס ושלום.

אך ב"ה במקרה שלנו לא צריך להרים ידיים, כי הרי ברור שהחברה הקרובה לאדם אמורה להיות כזה שמאמינה באורח החיים של הפרטים המרכיבים את החברה, וברור שלא שייך חיבור אמיתי וקשר נפשי חי ונושם עם חברה שעדיין שקועה ב`שחטות וסטלות`, והנשמה שבקירבך שגילית אותה לאחרונה לא הייתה מעולם חבירה בחברה הזאת, הנשמה שלך היתה במצב של תרדמת עד שהיא התעוררה בחסדי שמיים, וכעת היא החלה לבקש את מה שהיא צריכה, והיא באמת לא מוצאת עניין בעולם עובר של רכילות ותדמית.

הרשה לי להעיר, לפני שמתקדמים הלאה, על מה שאת כותבת כי "בתור אחת שמתנהלת מהרגש (שהבנתי שזה בעצם היצר) איך אני מיתנהלת מהשכל בלי להיות עצובה", ובכן, זה בפירוש לא נכון, כי ביהדות ישנם המון המון ענינים רגשיים כמו המון דברים שכליים, ולדוגמא בשיטת החסידות היו הרבה קבוצות שהיו מגבירים את הרגש היהודי הטהור על פני השכל, והיו עובדים את הקב"ה עם כוחות הרגש, והיו מתאספים לשיר ברגשי קודש עד שהלב היה נפתח לאהוב את הקב"ה, והיו מתפללים כשהעיניים רטובות מדמעות של גיל ואושר, על הקריבה להקב"ה.

ולכל נפש אפשר לה למצוא את המקום שלה ביהדות, ולהתחבר אל הצד שהוא מתחבר אליו יותר, צריך רק להפוך את הרגש שהיה מוביל מקודם לרגש יהודי טהור [אני הקטן, גם כן יותר רגשי משכלי], כמו כן כל הכוחות וההגנות והידע שיש לך מהעבר יבואו עוד בשימוש בחיים הארוכים אשר עוד נכונו לך, את צריכה לשמוח שאת עוברת את זה בגיל כל כך צעיר, שהשינוי קל יותר באופן יחסי, לגבי מי שמגלה את הצד הזה בגיל מבוגר יותר.

ובכן, העניין הכי בסיסי עכשיו בחיים שלך צריך להיות מציאת חברה שתבין בדיוק לליבך ולמצבך, וכשתזכי להכנס לחברה כזאת, יתקיים בך הכתוב איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק, וכך אמר החכם, אדם בלא חבר כשמאל בלא ימין (של"ה), ובפרטות לענין חזרה בתשובה כתב החסיד הרב רבינו יונה, שלדרכי תשובה צריך שיהיה לו חבר שידבר עמו, אם עבר על תקנת התשובה להוכיח זה את זה, ולעיין היאך ינצלו מהחטא, ועליהם נאמר (מלאכי ג, טז), אז נדברו יראי ה` איש אל רעהו ויקשב ה` וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו, עכ"ל.

מה גם שאת צריכה להודות להקב"ה שב"ה הזמין לך חבר כנפשך, שרבים רבים העומדים במצב שלך גם לזה עדיין לא זכו, ואת ב"ה זכית כבר בעיקר, ומה שחסר יושלם על ידי חברה מתאימה שתמצאי בקרוב. יש כיום מבחר גדול של מדרשות מצויינות, ישנם מדרשות ספרדיות ואשכנזיות, [והרוב הם ספרדיות], אולם בעיקרון לא עושים הבחנה בבעלות תשובה ומקבלים גם ספרדיות למדרשה אשכנזית, אני ממליץ שתעשי השתדלות בהקדם האפשרי בעניין המידרשות, זה נראה לי הפיתרון הכי נכון בשבילך כעת.

 בהצלחה - מנשה ישראל