שם השם בתפילה איך אומרים אותו?

שלום

דוד הגמרא במסכת פסחים(דף נ עמוד א) מתייחסת במפורש לצורת הגיית שם הויה ואצטט את לשונה: (זכריה יד) והיה ה` למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה` אחד ושמו אחד, אטו האידנא(וכי כיום) לאו(לא) אחד הוא אמר רבי אחא בר חנינא לא כעולם הזה העולם הבא העולם הזה על בשורות טובות אומר ברוך הטוב והמטיב ועל בשורות רעות אומר ברוך דיין האמת לעולם הבא כולו הטוב והמטיב.

ושמו אחד מאי אחד אטו האידנא לאו שמו אחד הוא א"ר נחמן בר יצחק לא כעולם הזה העולם הבא העולם הזה נכתב ביו"ד ה"י ונקרא באל"ף דל"ת אבל לעולם הבא כולו אחד נקרא ביו"ד ה"י ונכתב ביו"ד ה"י סבר רבא למדרשה בפירקא א"ל ההוא סבא לעלם כתיב ר` אבינא רמי כתיב (שמות ג) זה שמי לעלם(כתוב לעולם ללא ו לרמז על לשון העלם והסתרה) וזה זכרי לדור דור, אמר הקב"ה לא כשאני נכתב אני נקרא נכתב אני ביו"ד ה"א ונקרא אני באל"ף דל"ת: וקודם נבאר את הגמרא: הפסוק והיה ה למלך מדגיש שרק ביום ההוא שזה יום הגאולה של לעתיד לבוא שתתבטל הבחירה והרע ויתגלה השם במלכותו המלאה, אז הוא יהיה אחד ושמו יהיה אחד.

ובעצם הכוונה היא לאותו הדבר- שם כמו שבואר פעמים רבות רומז על ההנהגה של הדבר, שם זה ביטוי למהות החפץ ולמה שנועד בקיומו. שמות הקב"ה רומזות ומגלות על ההנהגה שלו בבריאה. שם אדנות(אדני) רומז על מציאות הדין והשפיטה של הקב"ה בעולם, הויה רומז על החסד העליון שגם תכלית הדין וכל מטרתה זה ההטבה , ובעצם בשורש כל המציאות יש דבר אחד – חסד הבורא.

אנו חיים כיום בעולם שהחושך שולט בו, צרות, ייסורים, מלות , בקיצור הסתר פנים ואיננו יכולים לומר ולתת ביטוי בפה שלנו לאותה הידעה שלנו שהכל לטובה, ולכן אנו אומרים כשמתגלה הרע בעולם כמו במיתה של אדם " ברוך דיין האמת " אנו מקבלים שהקב"ה דן דין אמת גם ברע שנראה בעולם, אבל לעתיד לבוא שהתמונה תתבהר ויתגלה שגם כל הרע לא היה רע אלא טוב וזה לא יהי הבגדר אמונה או ידיעה שכלית אלא נראה את זה בעיניים נוכל לתת לזה ביטוי גם בפינו ולברך הטוב והמטיב (הטוב בדברים הטובים ועוד יותר טוב בדברים הרעים). לכן כיום אומנם כתיבת השם של הקב"ה זה הויה כיון שזאת האמת, אך אנו בפינו אסור לנו לומר זאת ואנו אומרים אדני, כיון שזה הביטוי שראוי לנו לומר בעדנו בעולם הלא מתוקן שלנו כרגע.(והגמרא מחמירה מאד בדינו של מי שמבטא בשפתיו שם זה עד שאומרת שנעקר מהעולם- מאבד את זכות החיים שלו בעולם).

והרמב"ם מבאר זאת בלשון הזו (רק פישטתי את לשונו )- כל השמות של הקב"ה משקפים דרכים שונות על פיהן מנהיג את הבריאה,היוצא מהכלל הזה הוא השם המיוחד (הויה)שאינו מתייחס להנהגת השם בבריאה אלא הוא שמו העצמי של השם. והיות והאדם כחלק מהבריאה מנותק משם זה – אסור לו לבטאו(מורה נבוכים) רק לעולם הבא כאשר יכיר האדם שאין שום מציאות נפרדת שאינה תלויה במציאות השם יבוטא שמו כפי שהוא נכתב. (היה מקום אחד ששם זה נאמר במפורש בבית המקדש על ידי הכהן גדול. ולא המקום כאן בביאור הענין )