למה לא עושים יום טוב שני באילת?

שלום רב,

באמת יש פוסקים שיש לעשות בעיר אילת יום טוב שני כיוון שיש לה דין חוץ לארץ, אולם יש פוסקים הסוברים שאין צורך לעשות שם יום טוב שני, היות שחובה זו אינה תלויה בשאלה אם יש למקום דין ארץ ישראל או חוץ לארץ, אלא הקובע הוא אם שלוחי בית דין היו מגיעים לשם כדי להודיע על קידוש החודש, ולכן כיוון שייתכן שהשלוחים היו מגיעים לאילת, מספק אין צריך להחמיר לעשות יום טוב שני שהוא רק מדרבנן. וכן המנהג באילת לעשות יום טוב אחד בלבד.

מקורות: דעת האור לציון חלק ג' (פרק כג תשובה יב) שיש לנהוג יום טוב שני של גלויות באילת בין להקל ובין להחמיר. וכן נראה שסובר בספר מועדים וזמנים חלק ח' (סימן רכא). ויש סוברים שיש לנהוג שם יום טוב שני רק מכוח ספק וכמו שהביא בספר ארחות רבנו חלק ב' (עמוד שסח) בשם הגר"י קניבסקי זצ"ל. וממילא יש לנהוג כן רק להחמיר ולא להקל (שלא להניח תפילין). וכ"כ בספר אשרי האיש חלק ג' (פרק ה סעיף כ) בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל שיש לנהוג באילת יום טוב שני לחומרא לעניין מלאכה וחמץ בשמיני של פסח. 

אולם מצאנו לרבים מהפוסקים שדעתם להקל שאין צריך לעשות יום טוב שני באילת, וכאשר כתב הגרי"מ טוקצינסקי זצ"ל בספרו ארץ ישראל (פרק ז אות ד-ה) ובספרו עיר הקדש והמקדש חלק ג' (פרק יט אות ה-ו). וכ"כ הגרב"צ עזיאל זצ"ל בשו"ת משפטי עזיאל חלק ח' (סימן מז) והגרי"א הרצוג זצ"ל בפסקים וכתבים (סימן פח) והגרצ"פ פראנק זצ"ל במקראי קודש על פסח חלק ב' (סימן נח אות ב). וכן פסק בשו"ת שמחת כהן (חלק אורח חיים סימן קנז). וכן העלה באריכות בשו"ת ציץ אליעזר חלק ג' (סימן כג). וכ"כ בספר ברוך שאמר הלכות יום טוב (עמוד רסח-רסט) ששמע מבעל הציץ אליעזר זצ"ל שכן דעת החזון איש זצ"ל. וכן דעת הגר"פ עפשטיין זצ"ל והובא בספר מועדים וזמנים שם. וכ"כ בספר ילקוט יוסף הלכות שביעית (מהדורת תשע"ה עמוד עז) בשם הגר"ע יוסף זצ"ל שאין צריך לחוש ולעשות ב' ימים טובים באילת, ואף גבי פסח יש להקל לאכול חמץ באסרו חג, ולעניין תפילין אין להחמיר, ואין לעקור מנהג פשוט, שכל שיש ספק אם היו שלוחי בית דין מגיעים לשם, הולכים לקולא, שכל דין יו"ט שני של גלויות הוא מנהג אבותינו בידינו, ובכהאי גוונא לא תיקנו לעשות שם שני ימים טובים של גלויות.

ומש"כ שהמנהג לעשות באילת יום טוב אחד בלבד - כן הוא בילקוט יוסף הנ"ל שכתב שאין לעקור מנהג פשוט. וכן ראה בשו"ת תשובות והנהגות חלק ג' (סימן שלב, ד"ה ולע"ד) שכתב, שראוי לנהוג יום טוב שני באילת, אלא שלא נהגו כן ושתקי רבנן. 

וע"ע באור לציון (שם עמוד רכח) שאף על פי שלדעתו יש לשמור יום טוב שני באילת, מכל מקום כל זה הוא במי שמתגורר בעיר זו, אבל מי שבא לבקר שם ודעתו לחזור, אינו עושה אלא יום אחד בלבד. ואעפ"י שמי שהלך למקום שעושים שם ב' ימים אסור לו לעשות מלאכה ביום טוב שני אפילו אם דעתו לחזור, וכמבואר בשלחן ערוך (סימן תצו סעיף ג), מכל מקום כיוון שאין זה אלא משום שלא ישנה אדם מפני המחלוקת כדאיתא בפסחים (דף נב עמוד א), הרי כיוון שכיום בעיר אילת היושבים בה אינם עושים ב' ימים, ומשום שסומכים על אלו שהורו להם לנהוג יום אחד, א"כ שוב אין כאן דין אל ישנה מפני המחלוקת, ועושה יום אחד בלבד.

בברכה,

הלל מאירס