תכני הידברות
"לכל החברים שלי מחכה בבית ארוחה חמה, ורק לי אין"
סיפורו של ילד שחווה קשיים גדולים לגילו, חשב שהוא לבד, ואז חצה את המפתח - והחיים שלו השתנו
- הידברות
- פורסם ו' כסלו התשפ"ו

שעת צהריים, השמיים אפורים והגשם יורד בלי הפסקה. פנסי המכוניות מטילים אור עמום מבעד למעטה סמיך של ערפל. ילד קטן צועד לבדו, שפוף, כשתיק כבד על גבו, נעליו ספוגות מים.
איתי, ילד צנום, בן תשע, עם מבט של מי שחווה יותר מדי לגילו, מחיש את צעדיו הביתה מבית הספר. כבר שעות שהוא רעב. היה לו קשה להתרכז היום בלימודים.
בכיתה היום, כשהמורה דיברה על שברים, המילים היו רחוקות ממנו, נשמעו כמו סינית עתיקה. קשה להקשיב כשכל מה שאתה באמת שומע הוא קול הקרקורים הפנימיים, קול הבטן שצועקת בלי הפסקה.
***
הוא פותח את דלת הבית, מדליק את האור הצהוב במטבח, ודממה כבדה ממלאת את הבית.
הוא יודע שאמא חוזרת מאוחר – אחרי משמרת שנייה במכולת – והיא עושה כל מה שהיא יכולה כדי לשרוד, אחרי שאבא עזב והשאיר אחריו דלת שנטרקה ושובל ארוך של שאלות מנקרות בלי תשובות.
על השולחן מונחות בשקית מספר פרוסות לחם. הוא מוציא מהמקרר קופסת גבינה לבנה, כמעט ריקה.
הוא מורח מעט, לוקח ביס גדול מהלחם. הביס יבש וקר. הוא מתקשה לבלוע. הלחם היבש כמו דבק לחיכו.
הוא מנסה שלא לחשוב על זה יותר מדי. אבל המחשבה צפה בכל זאת: "לכל החברים שלי מחכה בבית ארוחה חמה, ורק לי אין".
***
איתי יושב ליד השולחן הקטן, פותח את המחברת. המורה נתנה שיעורי בית בחשבון, והוא מנסה להתחיל. אבל הוא לא מבין את התרגיל. הוא מחפש את מי לשאול – ואין לו את מי.
עמודים שלמים של מספרים שמסתכלים עליו כמו סימני שאלה מאיימים. הוא מנסה לקרוא, להבין, לפענח. אבל המילים רוקדות על הדף, מתערבבות, נעלמות.
הוא מחפש למי לפנות – אין אף אחד. הוא יודע. אי אפשר להפריע לאמא בעבודה.
רק מחברת פתוחה, עיפרון, וקולו של השעון המתקתק על הקיר. בסוף הוא סוגר את מחברת, מניח את הראש על הידיים, עצוב ומיואש.
***
למחרת, המחנכת שלו ניגשת אליו. רואה בעיניים שלו את הסיבה למה שלא נכתב במחברת.
"אני רוצה שתלך למקום מיוחד. קוראים לו 'בית חם' של הידברות. שם מחכים לך אחרי הלימודים – עם ארוחה חמה, עזרה בשיעורים וחיוך גדול".
איתי מרים גבה. הוא לא מאמין שיש מקום כזה באמת.
ביום הראשון, כשהוא מגיע לשם, הוא עומד בכניסה, מהוסס. המדריכה מחייכת אליו: "ברוך הבא, איתי! אני חני המדריכה. בוא, תיכנס, היום יש מרק עוף חם, שניצל ופירה מיוחד". ריח מגרה של תבשילים עולה באפו, והחיוך כובש את לבו.
בפעם הראשונה מזה חודשים, הוא מרגיש שמישהו נמצא כאן בשבילו.
איתי חוצה את המפתן, והעולם שלו משתנה.
הוא נכנס לחדר מואר, מלא בקולות של חיים – ילדים שצוחקים, שולחן ארוך, מכוסה במפה צבעונית, וסביבו ילדים יושבים, אוכלים, מדברים.
המדריכה מובילה אותו לכיסא ריק, מניחה לפניו צלחת לבנה, חמה, עמוסה בכל טוב. שניצל זהוב, גדול, פריך, לצד פירה שנמס בפה, ירקות וקערת מרק מהבילה.
הוא מרים את המזלג בידיים רועדות. לוקח ביס ראשון.
טעמים נפלאים של בית מתפשטים בפיו. טעמים שכבר כמעט שכח.
מזמן הוא לא אכל ארוחה חמה ומנחמת כזו.
***
מדריכה נוספת בשם חיה מתיישבת לידו. היא פותחת את המחברת שלו, מביטה בתרגילים שנותרו ריקים.
"בוא נראה ביחד", היא אומרת. היא מסבירה לו לאט, במילים פשוטות ומדויקות. כשהוא לא מבין – היא מסבירה שוב, בדרך אחרת, בסבלנות אינסופית. מראה לו טריקים קטנים, דרכים לזכור, מפתחות לפתור.
ולפתע הוא מבין.
והוא פותר לבד את התרגיל הבא. ואז את הבא אחריו. המספרים הופכים להיות חברים, ולא אויבים.
***
שלושה חודשים אחרי, איתי מגיע ל"בית חם" בכל יום, ועל פניו חיוך. הציונים שלו משתפרים פלאים, בכל המקצועות. הביטחון העצמי שלו גדל, תחושת המסוגלות הפנימית שלו מתחזקת משמעותית. הגב שלו זקוף.
הוא מרים יד בכיתה, משתתף, שואל שאלות. המחנכת רואה בעיניו ניצוץ שלא היה שם לפני כן.
אבל יותר מזה – הוא כבר לא לבד.
יש לו בית שני, אוכל חם שמחכה לו. אנשים טובים שרואים אותו, שומעים אותו, מלווים אותו, דואגים לו. יש לו חברים, משפחה שנייה.
***
היו שותפים למיזם "בית חם לילד" של הידברות, ובזכותכם עשרות ילדים ממשפחות במצוקה יקבלו מעטפת שלימה לאחר הלימודים, ארוחה חמה, עזרה בשיעורי הבית, חוגי ההעשרה והרבה חום ואהבה.
ותקבלו את חנוכיה היוקרתית, שעוצבה במיוחד עבור שותפי הידברות.
החנוכיה הגדולה והמהודרת העשויה קריסטל, מעוטרת בטס מרהיב – מצופה בזהב 24 קראט! ועליו תחריט מהמם של העיר ירושלים. זוהי יצירת אמנות מוקפדת ואלגנטית, שתוסיף פאר והדר יהודי לביתכם בחנוכה ובכל ימות השנה.

בנוסף תקבלו את "שמן הצדיקים ממרוקו", שנתברך בקברות צדיקים במרוקו על ידי הרב חיים פוקס שליט"א.
השמן התברך בקבריהם הקדושים של צדיקי האמת - זכותם תגן עלינו:
רבי יצחק אביחצירא • רבי שמואל אביחצירא • רבי שלמה בן תמצות • רבי פנחס הכהן • רבי יחיא בן ברוך • רבי שלמה אביטבול ("יפה ותמה") • רבי שאול נחמיאס • רבי דוד לאסקר • רבי אברהם ואזאנא.




