מה ההבדל בין אמונה תפלה,מנהג וסגולה?

שלום מעניין אותי להבין מה ההבדל בין אמונה תפלה,מנהג יהודי מסורתי לבין סגולה? ידוע כי אמונות תפלות אסורות ולא רצויות ביהדות אך עם זאת יש הרבה מאוד מנהגים במסורת היהודית(למשל של יהודי עדות המזרח) שנשמעים דומים מאוד בסגנונם לאמונות התפלות בכך שהמנהגים האלו תולים ישועה בחפץ/אקט/אמירה מסוימים(לירוק, להשפריץ מים, לצבוט, לשלב אצבעות וכו') וזה דומה מאוד לאמונות תפלות רבות של הגויים ונשאלת השאלה איפה האמונה והביטחון בה'? זה לא מביע אם כבר חוסר אמונה שתולים במעשים מסוימים או הימנעות ממעשים מסוימים כוחות השפעה על העתיד? דוגמאות למנהגים כאלו: לירוק או לצבוט את הבטן אם אישה בהריון רואה אדם מכוער כדי שחלילה זה לא יעבור לילד, לאכול דגים או כרפס אם רוצים שלילד יהיו עיניים יפות, לא לדרוך על ציפורניים שמא חלילה תהיה הפלה, לא לקנות שום דבר עד הלידה כדי לא להביא מזל רע ועוד ועוד... למה להאמין שעשיית או אי עשיית דברים אלו שאין בהם בסיס של הגיון יעזרו לנו ולא לבטוח ולהאמין בה' שמשגיח עלינו? רציתי לדעת כיצד עלינו התייחס למנהגים אלו? האם זה כתוב בהלכה? האם להתייחס רק למה שכתוב בשולחן ערוך? כמו כן מה ההבדל בין אמונה תפלה, מנהג יהודי לבין סגולה? אשמח לתשובתך תודה!