למה תמיד הציבור החרדי קל לו לפסול

שלום וברכה

לאחרי השואה האיומה שכילתה את רובה של יהדות אירופה, באו להציע לגדולי ישראל לקבוע יום מיוחד שבו יתענו ויזכירו את זכרם של הקדושים שנעקדו על קידוש השם, הם מיד הוציאו את ספר הקינות של תשעה באב, הנאמר ככל הנראה גם בקהילה שלך, וכך כתוב שם בקינה של המקונן רבינו קלונימוס [המתחלת `מי יתן ראשי מים`] על קדושי אשפירה ורמיזא ומגנצא, להסביר למה לא קבעו יום תענית בסוף חודש אייר ובתחילת חודש סיון לזכר הרוגי הקהילות בגרמניה וצרפת במסעי הצלב, וזה לשונו:

"שִימוּ נָא עַל לְבַבְכֶם מִסְפֵּד מַר לְקָשְׁרָה, כִּי שְׁקוּלָה הַרִיגָתָם לְהִתְאַבֵּל וּלְהִתְעַפְּרָה, כִּשְׂרֵיפַת בֵּית אֶלוֹקֵינוּ הָאוּלָם וְהַבִּירָה, וְכִי אֵין לְהוֹסִיף מוֹעֵד שֶׁבֶר וְתַבְעֵרָה, וְאֵין לְהַקְדִים זוּלַת לְאַחְרָה, תַּחַת כֵּן הַיוֹם [תשעה באב] לִוְיָיִתי אָעִירָה".

ופירוש הדברים: שלהיות שאין לקבוע שני ימים מרים בשנה, ויש לנו כבר יום הצער של תשעה באב, לכן אין להוסיף יום חדש אלא לכלול את הבכיה על צרות מסעי הצלב, בכלל הבכיה על חורבן בית המקדש, ואילו לעקור את יום תשעה באב ולקבוע במקומו את היום לזכר הרוגי הנצרות לא ראוי מכיון שיש כלל שלא מקדימים פורענות, ואמרו גדולי ישראל שכמו כן אין ראוי לקבוע יום מיוחד לזכר השואה הנוראה מכל מה שעברנו בהיסטוריה, אלא לכלול ולבכות על השואה ביום תשעה באב כמו על כל הצרות שהביאה הנצרות בכנפיה ברחמיה האכזריים.

גם רש"י בפירושו לדברי הימים [ב פרק לה פסוק כה] כותב דברים ברוח זה וזה לשונו: "ויתנם לחוק - כשמזדמן להם שום צער ובכיה שהם מקוננים ובוכים על המאורע הם מזכירים זה הצער עמו, דוגמא בתשעה באב שמזכירים קינות על ההרוגים בגזירות שאירעו בימינו, כן יבכיון על מות יאשיהו".

חלק ניכר מהציבור הדתי לאומי, קיבל על עצמו להשתתף בטקסים הנערכים לפי הכללים הלא יהודיים, לזכרם של חיילי צה"ל וקדושי השואה הנמצאים למעלה כלולים במקורם היהודי, ברובד הכי עליון שרק שייך. ההלכה היהודית שלא תשתנה לעולמים מציינת אבל בבגדים לא מכובסים, בשער וזקן מגודל, במניעת רחצה, בהליכת יחף, בישיבה על גבי הרצפה, וכו`, לעומת זאת האבל במדינת ישראל מצויינת בהצגות גוייות מובהקות, חולצה לבנה (עם מדבקה), צפירה, שירים עבריים עצובים, משמרי כבוד, גיטרה, הנחת זרים, נפנופי נשק, יריות, עמידה זקופה, הרכנת ראש, הורדת דגל, גילוח ותספורת [כידוע לחיילים הניצבים במשמר כבוד], לא בבגדים של יום-יום אלא בבגדיחג. כמה מנותק כל זה מהמורשת היהודית, ועד כמה הרחיקו אלו הדתיים לכת ברצונם להתדמות ליתר אחיהם, המבקשים להתדמות לכלל גויי הארצות.

כמה שנות אור מבדילות בין מצייני האבל והזיכרון בצורה של עומדים זקופים, לבושים יפה, מגולחים היטב, ומרכינים ראשם בגאון אל מולצפירת דומיה של שתי דקות, לבין ציון האבל כדת וכדין כיהודים מגודלי זקן, לא רחוצים ולאמסורקים, יושבים על הקרקע בבית כנסת חשוך בליל תשעה באב ומיבבים בקינות, על כלל הצרות שנחתו על עמינו, מאז שיצאנו לגלות הארוכה ועד היום הזה ועד בכלל. תסלחי לי על הדברים הקשים אבל זה בדיוק המציאות הכואבת. ועוד באים יהודים `דתיים` להתקיף את אותם יהודים ישנים `מוזרים` `שנחתו כנראה מגלכסיה רחוקה` ומקיימים את דיני האבל והזיכרון כמפורש בתלמוד ובשולחן ערוך מבלי לשנות במאום את ההלכה היהודית, ועוד לכנות את אותם יהודים `ציבור כל כך נסתר`?, מי כאן נסתר ולא מובן?!.

כתבת: "כואב לי המרחק שלכם מעם-ישראל". הכאב שלא במקומה. תבררי לפני כן מי התרחק ממי. ותנתבי את הכאב לעבר אותו חלק שאכן התרחק משורשיו.

עם שוך האש באירופה בשנת תש"ה הפנו לגדולי התורה את השאלה על דבר קביעת יום זכרון כללי לקדושי השואה, וכאילו בהתאמה השיבו כל גדולי התורה, כל אחד בניסוחו הוא, שאין לעשות כן. תשובת החזון איש זצ"ל היתה: "דורנו הוא דור שטובה לו השתיקה", ובתשובתו המפורטת בקובץ איגרות [צ"ג] הוא כותב:

"ענייני ההלכה קבועים הם על פי התורה שעיקרן בכתב ופירושן בתורה שבע"פ, ואףנביא אין רשאי לחדש דבר עד שימצאו להם סמך בתורה, וכשם שהגרעון בכלל נליזה מהתורה, כךההוספה על מצוות התורה נליזה מהתורה". "ההצעה להיכנסולקבוע ולעשות לגזור ולקיים, היא כהקלת ראש ח"ו ביסוד ההלכה, וראוי להסירה מעל הפרקבטרם עלתה".

ההיסטוריה שפטה, ושופטת, אם דרכו של הציבור הדתי לאומי עדיפה על דרכו של הציבור החרדי, אע"פ שישנם במגזר הדתי לאומי תלמידי חכמים ויראי שמיים רבים, הרי שההגנה על הההמשך היקר כל כך, הבנים והבנות, שימשיכו גם הם בדרך ישראל סבא, מסוכן מאוד בציבור הזה. ויודע כל אחד את האחוזים של ההמשכיות בשני הציבורים. הנוער במגזר הדתי לאומי חשוף לגמרי לתכנים של הציבור הכללי, ואין כל ערובה ושמירה על הדור הבא שיהיה לו שכל לשאוף להיות כמו ההורים שלו, המלחמה בין היצרים אצל הנוער במגזר זה הוא מלחמה איומה ונוראה שהפילה הרבה חללים, ויש אף שיאמרו ויוכיחו מספרית שהרוב לא עמד במלחמה זו בהצלחה.

לעומת זאת, במגזר החרדי, ההגנה על הדורות הבאים קיימת באחוזים גבוהים מאוד, ועושים כל הזמן מאמצים שזה יהיה במאה אחוזים, גדולי ישראל בעלי רוח הקודש שהיו רובם ככולם במגזר החרדי הראו את הדרך והשיטה איך לבנות מסגרת שתהיה ערובה לקיום התורה במידה הכי מצויינת כפי שהיה קיים בכל הדורות כולם. הרי אין זה סוד שכ99% מ`כל` גדולי הדורות היו בעלי השקפה חרדית טהורה מבלי לערב כל מיני הרגשות אנושיות שאינם עולים בקנה אחד עם ההלכה הצרופה. אפי` הגאון הרב קוק זצ"ל לא נמנה על פלג הדתי לאומי, כפי שרבים נוטים לחשוב בטעות, (ואף הקים כנגדם את תנועת "דגל ירושלים"), ובודאי שלא היה "פשרן", הוא היה `חרדי קיצוני` כידוע, חסיד קדוש וערך שולחנות בשבתות וחגים כגדולי האדמורי"ם, והשמיע דברי תורה כאחד ששכינה מדברת מתוך גרונו. הוא היה בהשקפתו מהקיצונים שבחרדים, בכל מהלכי חייו הוא התנהג כפי שהחרדי הכי קיצוני מתנהג בין באופי ובין בהנהגת הבית וכו` וכו`. הודאת בעל דין תוכלי לראות באתר מורשת בלינק הזה http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=86517.

כיום כבר כולם מסכימים שהטלויזיה והאינטרנט הפרוץ הם אם כל חטאת, והחכמה של גדולי ישראל בראשית התהוות כלים אלו, להתנתק מהם טוטאלית, וההחלטה הגורפת המקויימת הלכה למעשה, אף שזה נראה כפאנאטיות, היא ששמרה על הערכים הטהורים שעליה מושתת בית בישראל כפי שאת רואה אותה משתקפת מבין הספרים הק`, ואכן, רבים רבים במסגרת הדתית המקבילה, הכירו ומכירים בכך, ויש ביניהם הרבה שעושים את המעבר, והעיקר בעניין אינו ברמת ההישגים והידע בתורה, אלא ברמת יראת השמים !!!.

תתבונני טוב, הרי בהתבוננות אחורה, ברור שהיהדות נשמרה עד היום במשך הדורות אך ורק בצביון הנקרא כיום `חרדי`, לא היה צביון נוסף ליהדות אורתודוקסית, כל הספרים התורניים הנמצאים בארון הספרים היהודי נכתבו אך ורק על ידי אנשים שהלכו במצביון היחידי שהיה אז כמו הצביון ה`חרדי` כיום, הצביון הדתי זוהי חידוש של המאה האחרונה.

השילוב, בין תורה ומדינה, הנסיון לשמור על החילונים, הנסיון - להתערות עם החברה הכללית מבלי לעזוב את היהדות, אחרי שישים שנות מדינה וציונות, אפשר כבר לקבוע שהנסיונות אלו לא עמדו במבחן התוצאות.

מבלי להתייחס לאלו שנפלו במהלך הנסיונות, היה אפשר לומר שהיה כדאי לערוך את הנסיון הזה, מכיון שהיו מעטים מגדולי ישראל שבתחילת הדרך שקלו שהנסיונות והשילובים האלו יכולים להצליח, אולם, עם קבלת התוצאות היה כדאי לצד המפסיד לברך את צד המנצח, -כפי הנהוג בכל התמודדות-, ולהכיר בצדקת דרכם של גדולי ישראל [כולל הרבנות הראשית לישראל] שהורו בשעתו כי `שירות לאומי` היא בכלל `יהרג ואל יעבור`, וחבל שזה לא נעשה, אלא ההיפך, קידשו את ההפסד ועשו את זה כדרך ראויה ואף מועדפת.

לגבי השתלבות בצה"ל, הציבור החרדי כן מנסה להיכנס לאט לאט, ואף הקימה את הנחל החרדי בברכת מרן ראש הישיבה הרב שטיינמאן שליט"א, ולעת עתה הם לא כל כך מצליחים לטהר את הצבא, אין ספק כי עם ההתרבות החרדית בס"ד והיכולת להתנהל בדעת תורה תתעבור לשלבים מעשיים, הרי ששאלת ההתגייסות לצבא תקבל את ההתייחסות המתאימה ברוח חיובית, וכשיוכלו להצליח לבסס פלג בצבא שישמור על ערכים יהודיים, ברור שבני הציבור החרדי יתגייסו כפי מספרם באוכלוסיה באופן שוה. אלא שכל עוד והתתנהלות הוא חילונית, ומכיון שאין רצוני לקטרג בעת סכנה בשעה שחיילינו היקרים ניצבים על משמרם להגנת העם והארץ, לא אאריך בעניין הזה כעת, הרי שכל עוד ונמצאים בין כותלי הישיבה מורים גדולי התורה להימנע מהתגייסות לצה"ל. ובחשבון שחייבים גם גרעין חזק שיתעסק בתורה ובהעברת המורשת לדורות הבאים, דבר שהיה קיים גם כשצבא ישראל התנהל לפי רוח ישראל בימי מלכי יהודה הצדיקים.

מלבד זאת, כדי להתבונן טוב מאוד, כי עצם קיום אורח חיים חרדי עם הויתור על מנעמי חיים, וכו`, [עם שכמובן הם מקבלים מנעמי חיים מאוד מפצים!!! רוגע, שלוה, נחת מהילדים וכו`], שבכך נשמרת לה היהדות בטהרתה, ללא כחל וללא שרק, ליום שיבוא שאז יחזרו כל עם ישראל לשמור תורה ומצוות, זוהי תרומה אדירה לחברה היהודית בכל מצב שהוא, ורבים ממייסדי החילוניות גילו דעתם שקבוצה כזאת שתלמד ותשמר את התורה העתיקה היא צורך גדול לציבור היהודי, ויש להודות לציבור החרדי שנטל את העול הזה על שכמו.

http://www.manof.org.il/Index.asp?ArticleID=196&CategoryID=92&Page=1, תפנימי שיש צד נוסף לשיקולים.

הרעיון לשמור תורה בתחומי החיים על ידי התערות והתחברות עם החברה הכללית זוהי יוזמה אדירה, אבל חבל שצריך לקבוע שהנוסחה הזאת לא הצליחה במבחן המציאות, וכנראה שרק כאשר ימלא הארץ דעה את ה` לא תהיה בעיה להתערות לגמרי עם הציבור הכללי.

כתבת: " איפה המעורבות שלכם בעם? בחיזוק? בקירוב רחוקים?". סוף ציטוט. ומה לעשות ששורה זאת נראית כמבהירה איזה נקודה של שנאה או נחיתות הקיימת אצלך בתת מודע כלפי הציבור החרדי, שהיא המביאה אותך לכתוב את אשר כתבת, ואולי את בעצמך לא מודעת לנקודה הזאת. כמדומה, שהציבור החרדי אינו זקוק להטפות מוסר של התעסקות בקירוב רחוקים, הם הם נושאי הדגל, כידוע ומפורסם, ופלא איך ניסית לשרבב גם את העניין הזה שהציבור החרדי נושא בראש מעייניו, להאשמת הציבור החרדי. ומצאת לעצמך את הבמה של `הידברות` שנוסד והוקם על ידי אישים חרדים דגולים דוקא למען קירוב וחיזוק אחינו בני ישראל בכל מקום שהם, להציג בפניו את הטענה שהחרדים, איך לא, לא מתערבים עם העם בחיזוק ובקירוב רחוקים ???!!!. ועוד כמונו המון מסגרות שהוקמו על ידי אנשים חרדים בכדי לקרב רחוקים ברוחם של גדולי ישראל שהעניין הזה עומד אצלם בראש סדר היום. ארגונים כמו `הידברות` `צוהר` `ערכים` `שופר` ועוד עשרות רבות, מוכרות לך, אולי ???.

המגזר החרדי אינו זקוק להטפות מוסר באשר לרוח התנדבותי, הציבור החרדי הינו קבוצה מתנדבת במדינה, ללא מטרות רווח, [בשיעור השוה ערך להתנדבות בשירות הצבאי], כידוע ומפורסם למי שרוצה לדעת.

כשמשיח בן דוד יקרא קריאה של גאולה, ושופר גדול יתקע ממרומים, כל התועבה תיעלם כלא היתה. ומלאה הארץ שעה את ה`. הגאולה תהיה אז ממרומים, וכימי צאתנו מארץ מצרים יראינו נפלאות, כחזון הנביאים, ללא חץ וללא קשת. ההכרעה תהיה על ידי הדרכים המפורטים בנבואת יחזקאל פרק לח ופרק לט, וכנבואת זכריה בפרק יב והלאה, את מאמינה בכל זה ???, אנחנו בהחלט מאמינים בחזונם, אף שזה נראה אולי מיושן.

אני משער שלא תחושי בנוח למקרא שורות אלו, ואולי אף תצטערי על השאלה ששלחת, דבר שהביא להנצחת האמת האחרת של הצד שכנגד מעל גבי האתר, אבל זהו מחירה של התנצחות. הצגתי את דברי מול דברייך, והבוחר יבחר במה שנראה לו. `הידברות` במיטבה.

בהצלחה בכל דרך יהודית - מנשה ישראל