אמונה - שאל את הרב

האם אני משקרת את עצמי?

כ"ה אדר א' התשע"ד | 25.02.14 13:19

שאלה

אני אוהבת את ה` יתברך אהבה עזה(כך אני חושבת) וראיתי בהרצאות של הרב אמנון יצחק שאומר ללמוד ספר שערי תשובה וקיבלתי על עצמי בלי נדר ואכן אני לומדת כבר חודש וחצי בערך. אבל אני לא מוצאת שאני ככה מתעוררת מהלימוד וחוזרת בתשובה .בתחילה היתה לי התעוררות גדולה ואחר כך זה ירד,חוץ מזה כל פעם אני מוצאת את עצמי נאנחת על העבירות ושונאת את היצר הרע אני מבקשת מה` מחילה ושיקח אותו ממני.אין לי כח להתמודד איתו. באמת. בא לי לבכות,תמיד הוא ככה מתגבר עלי ואני נופלת . ואז אני חושבת אולי אני לא מספיק אוהבת את ה` אולי אני רק חושבת שאני אוהבת אותו

תשובה

שלום וברכה

אין לי ספק בכך שאת אוהבת את ה` באמת ומתוך לב טהור ויש לך לדעת את המבואר בספרי המקובלים שיש לאדם שתי נפשות ואחת מושכת לטוב וזה נקרא נפש האלוקית , והו היצר הטוב המונח בליבו של אדם ויש לכל אדם נפש בהמית המושכת את האדם לדברים שהם היפך רצון ה`, ותפקידך בעולם הוא להגביר את הנפש האלוקית על הבהמית ולהתחזק ולהימשך לטוב ולכן כאשר את מתחזקת על היצר הרע, את מגבירה את הנפש האלוקית ואז את מתאוננת על חטאייך ואהבתך אל ה` מתגלה בבהירותה.

אל לך להירתע מנפילות לפעמים כל נפילה מביאה איתה התעוררות מחודשת, והתקדמות נוספת, ובטוחני שאינך נופלת לחטאים גדולים אלא נסיגה מסוימת מקבלות שלך. ובעניין שכעת אינך מרגישה את ההתעוררות כמו בתחילת דרכך , הדבר שכיח מאוד והביאור ע"כ הוא עפ"י דברי הבעש"ט על הפסוק בתהילים, הוא ינהגנינו עלמות- כתינוק. וביאר הבעש"ט, שה` נוהג עימנו כתינוק, הלומד ללכת, דהיינו, שכמו שילד הלומד ללכת, אביו מחזיקו בידו, ובאמצע ההליכה, עוזבו אביו, לראות אם הילד הולך לבדו, ואין האב נעלם אז, אלא מצפה לראות אם בנו יכול ללכת לבדו.

כן הדבר בהנהגת ה` עם האדם, בראשית דרכו של האדם אל בוראו, אוחזו הקב"ה בידיו, ומדריכו בדרכו, ולאחר תקופה מסוימת עוזבו מעט, לראות אם יוכל להלך לבדו, ואין להיבהל, וכאשר עמד האדם בנסיון והמשיך ללכת בכוחות עצמו, אין קץ לתענוג אשר נגרם להקב"ה, וה` משפיע על האדם עוד ועוד, ועולה האדם לדרגה גבוהה יותר, חזקי ואמצי!!! כי לא ימנע ה`, טוב להולכים בתמים.

עוד יש להביא את אשר כתב בספר עבודת ישראל פר` שמיני וז"ל שאני בעצמי פעם אחד ראיתי הבעל שם טוב ז"ל בחלום ושאלתי אותו מפני מה בתחלת עבודתי כאשר נכנסתי אל הצדיקים ללמוד ממעשיהם והרגלתי את עצמי לעבוד השי"ת הרגשתי בעצמי שינוי לטובה מיום אל יום בעסק התורה לשמה ובכוונת התפלה ושאר מעשים, ועתה אינני מרגיש כלל השינוי ונדמה לי כמו יום אתמול כן היום וכמו כן יום מחר, והשיב לי בדרך משל, כשהתינוק לומד א` ב` או סידור או חומש מידי יום ביומו ניכר השינוי בו שלומד יותר ממה שלמד אתמול, למשל בשבוע העבר למד פרשה א` חומש ועתה לומד ב` פרשיות וכיוצא בו. מה שאין כן אם הולך ומתגדל ולומד בעצמו גפ"ת עם הפוסקים והוא מפולפל גדול אין ניכר בו שינוי יום מיומו. אמנם לפי ראות עיני השכל בודאי מה שהאדם נעתק בגדלותו יום מיומו במדרגה הוא גדול אלף אלפים ככל המדרגות שהתינוק נעתק בכל השנה, כי המה בקטנות עכ"ל .

עוד יש לך לדעת שאין האדם יכול לעמוד במקום אחד, או יעלה או ירד, ואם לא מנסים להתקדם מתחילים בנסיגה, היצר לא יושן, וכשאנחנו עוצרים מעט בהתקדמותינו, הוא ינסה להסיג אותנו אחור. עלי והצליחי והמשיכי בדרכך היקרה, והשתדלי לחשוב רק על העתיד ולא לפשפש כל היום בעבר ובחטאים ישנים, שלזה יש להקדיש זמנים מיוחדים ולא להתעסק בכך יותר מידי. המעריך אותך מאוד – בנימין שמואלי

דרגו את השאלה:

ממוצע 4.4 (102 מדרגים)

כותרות מומלצות

הנקראים ביותר