ידידיה מאיר

מה המשמעות של הנחת התפילין של אהרן ברק? ומה יצא מלימוד הדף היומי של יונתן רזאל, לפני שבע וחצי שנים?

לא, כבודו, אף אחד לא רוצה להעמיד אותך מול כיתת יורים. ומפחיד שאדם שחושב במונחים היסטריים כאלה, רחוקים כל כך מ"מזג שיפוטי", היה עד לפני כמה שנים המחליט האחרון במדינת ישראל

אם עוד לפני שהממשלה בכלל קמה, 'הארץ' כבר משתמש בנשק הכי כבד - מאמר של מרן דוד גרוסמן - מה יקרה אחרי שהיא תקום ובעזרת ה' תתחיל ליישם את המדיניות שלמענה נבחרה?

הייתה לו "אכפתיות ישראל". ובגלל אותה אכפתיות הוא רצה שיהיה טוב לעם ישראל כעם, וגם לכל יחיד ויחיד. ומה יעשה טוב לעם ישראל? טוב זה שכל בניך, כולל כולם, יהיו לימודי ה'

אצלם זה פחות מעברים חדים, ויותר "הרמוניה". וזה בדיוק מה שכל כך מרגש וכל כך אותנטי באהרן רזאל וביצירתו. הוא באמת מחובר לעולם התורה ורואה אור בבני ברק הכעורה

לא שמעתי על הסרטונים שטוענים שאינך יהודי עד לפני כמה ימים, כשהתחלת לתבוע. וכמוני עוד ישראלים רבים. ותראה מה זה: בכל זאת התנגדנו נחרצות לממשלה המסוכנת שלך

עכשיו זה הולך לחזור. אני מריח את זה. שימו לב איך בכל ריאיון, ואפילו בכל דיווח עיתונאי על הקמת ממשלה, שותלים את הביטוי "לצאת לרחובות"

"תבעתי כי אני לא מוכנה שיביישו את זכר אבי היקר עליו השלום ואת זכר משפחת אביו היהודית הגאה, אנשי היישוב הישן בירושלים ובוני הארץ"

אז מה קרה לנציגים שלנו? למה בין כל הכותרות המקושקשות והמבהילות, אנחנו לא רואים דיווחים על ה"הדתה" המתוכננת במשרד החינוך?

מסכים עם כל מילה, אבל תראו לאן הגענו: איתמר בן גביר הוא המבוגר האחראי והמתון במו"מ המביך הזה

הפעם, לראשונה מאז הרצח, משפחת רבין החליטה לשים לחרפה הזאת סוף. כנראה שבסופו של דבר בן ארצי מביך גם אותם: "מתוך כבוד למעמד ולהכרעה הדמוקרטית", הם כתבו

מי הוא עם ישראל? ומה זה אומר חי? הו. בדיוק על זה היו הבחירות. בדיוק על זה ניטש המאבק. הוא מלווה אותנו כבר כמה מערכות בחירות, בעצם עוד מקום המדינה

בשנה האחרונה המציאות עלתה על כל עיתון דמה. ומה יקרה אם חלילה נפסיד? אם החבר'ה האלה ייבחרו שוב, והפעם לקדנציה מלאה?

לקראת תחילת לימוד מסכת נדרים בדף היומי, ידידיה מאיר מציע לכולנו שלא לפספס את ההזדמנות ולהצטרף למסלול היומי. ומה ההמלצה הנוספת שלו?

חשבתי, תמים שכמותי, שהוא תומך דמוקרטיה. הרי הוא פרופסור לפילוסופיה, חתן פרס ישראל לחקר הפילוסופיה הכללית, שם נרדף לאתיקה. למה שהוא יתנגד להצבעה בכנסת על החלטה כה גורלית של ממשלת מעבר, ועוד רגע לפני בחירות?

"בשביל אותם יהודים כתב אלבאום כמה מילים בשפתם, כדי שלכל הפחות יבינו במה מדובר. איזו אחריות כבדה רובצת עלינו, לשאת את המסורת הלאה, שלא נהיה חס ושלום האחרונים"

מה מזעזע יותר: האפשרות שבן ברק באמת חושב ככה, שזאת תפיסת המציאות שלו, או זה שהוא מנסה מסיבות פוליטיות ליצור בציניות שיח שנאה והפחדה כזה?

שנזכור שעם ישראל מורכב ממיליוני מלצרים מסורתיים כאלה שרק מחכים שנפסיק כבר לדבר על דתיים-חילונים ונגיע אליהם. ושכולנו ניכנס ונצא לבנים ממכונת הכביסה של חודש אלול

צריך לבדוק היטב מה האינטרס שלהם להפחיד אותנו כל הזמן עם זה שאוטוטו פורצת כאן מלחמת אחים והלכה המדינה. אבל מה שלא יהיה, מפקד הצבא צריך לעסוק בצבא. בחיזוקו, בביצורו, במלחמה עיקשת באויב. ואין לי ספק שהרצי הלוי הוא האדם המתאים למשימה

"שני המשוררים, בבואם לתאר את חוויית הפרידה מהילד, נדרשו לשפת העתיקים ולתנ"ך. ההיזקקות לתנ"ך מעידה שהחוויה האישית חורגת לממדים אֶפִּיים, מכיוון שהיא נוגעת בחוויות יסוד המלוות את האנושות מאז ומתמיד"

אין ברירה. חייבים לוותר על משהו. על מה? אין זמן לחשוב. ואז, בהחלטה של רגע, אני זורק על דודי פרקש את הרב קוק, ונפרד ממנו לשלום

מה אתה מתייאש כל כך מהר, נפתלי? אפילו לא נזרקת לאופוזיציה. אם אתה לא ראש ממשלה בפועל, רק ראש ממשלה חליפי, אז אין לך כבר מה לעשות בממשלה הזאת?

גם אם הם התעייפו, איבדו ריכוז ולא באמת קלטו הכול - משהו נכנס ללב. דבר אחד ברור: הם לא קנו את מידות הטיפשות, ההבל, הקנאה, התועבה, הפריצות, הגאווה והטמטום באותו זמן בבית מול המסך

הדינים שנוגעים לכניסה למקומות האסורים בהר, או לעלייה בטומאה, או אפילו לעלייה בלי הקפדה על קדושת המקום (למשל, ידעתם שאסור לדבר דיבורים בטלים בהר הבית?) הם חמורים ביותר. אי אפשר לשחק איתם או לקחת סיכונים. זה לא המקום לעגל פינות

זאת אולי יכולה להיות הסיבה, זה לימוד הזכות היחיד, לכך שיש אנשים בימין שהשם "גלעד שרון" לא מעורר אצלם חלחלה. הם פשוט לא חוו את זה

הגיע הזמן להגיד את זה, הגיע הזמן להפנים את זה: אין שום דבר מעליב או מבייש בלא ללחוץ יד של אדם על רקע הלכתי. או לפחות: לא אמור להיות שום דבר מעליב באקט הזה

עוד לא עיכלתי את המהלך הנבזי וחסר האחריות שלהם בבחירות הראשונות, זה שנכשל וגרר אותנו לכל מערכות הבחירות החוזרות, והנה שוב, אחרי ארבע מערכות בחירות, ואחרי כל מה שקרה כאן בשנה האחרונה, חזרנו לאותה נקודה בדיוק

ידידיה מאיר מביא את כל הסיבות הטובות להתחיל ללמוד את הדף היומי דווקא עכשיו – וגם מספר על הלוחם שלא סיים את המסכת הקודמת

מרוב שאנחנו לא שופטים אף אחד, אנחנו לא שופטים בכלל. כלומר, אנחנו כבר לא מבחינים בין טוב לרע, בין מותר לאסור באיסור חמור, בין חיים למוות. אנחנו מכילים הכול

כששמעתי את התפילה הזכה הזאת, הבנתי שזה רק עניין של זמן עד שהממשלה תיפול. לא צריך להיות פרשן פוליטי כדי להבין שקשה מאוד לקואליציות להחזיק מעמד לאורך זמן מול תפילות כאלה