ידידיה מאיר

המיקום הגיאוגרפי לא באמת משנה, גם לא מי היה ראש הממשלה או אפילו נשיא ארצות הברית. ממלכות וממשלות קמו ונפלו – אבל הרוח המיוחדת של מערבא, הרוח המיוחדת של הרב צ'ייט, לא השתנתה

לראש ממשלת ישראל נטול המנדטים דרוש חזון ואג'נדה פוליטית. אפשר ממש לפרסם מודעת דרושים בעיתון: ראש ממשלה מחפש אידיאולוגיה. אתם יודעים, כדי לפתור את העניין הקטן הזה של מצביעים

עליתי ברגל חמש קומות לגג של המלון שצופה על הכיכר, כדי לתעד מלמעלה את הרגע המיוחד הזה של התקיעות וקבלת עול מלכות שמיים

פתאום תפסה אותי מחשבה: רגע, רגע. מי אמר שאני צריך להתרגש בתפילה? אולי הקב"ה צריך להתרגש? מי אמר שההתרגשות של הקב"ה תלויה בהתרגשות שלי? זה כמו במסיבת סידור

יהי רצון שבשנה הבאה עלינו לטובה נהיה כמה שפחות כמו הבחור האמריקאי ההוא ש"לא הרגיש כלום", וכמה שיותר כמו שמואל־שמיטה שהשתדל כל ימיו "לחיות ביהדות". לזכרו של ר' שמואל עמנואל ז"ל

זה מעניין. אף פעם לא התייחסתי לחודש הנוסף בשנה מעוברת כעוד חודש שצריך להיערך לקראתו או שאפשר לנצל אותו. אבל זאת הרי ראייה מוטעית וילדותית. קיבלנו השנה חודש במתנה. זה המון זמן שאפשר וצריך לנצל

האם גרובייס הוא פעיל ימין? מפרסם סטטוסים קיצוניים? קורא לאלימות? מי שמכיר את גרובייס, ורבים מכירים אותו, מחייך עכשיו. מדובר באיש נעים הליכות באופן קיצוני, איש של חיבורים, שעבודתו חוצה מפלגות ומגזרים. אולי יש כאן טעות בזיהוי?

אנחנו מכירים את הרב קוק כגאון בתורה ובמחשבה, כרב ראשי, כראש ישיבה, כמנהיג, כמשורר, כאיש חזון - אבל צ'צ'יק מתמקד בזווית שפחות מוכרת לנו: הרב קוק כאיש חסד

את אלה משמאל שתומכים בהתלהבות בממשלה, אני יכול להבין, לשיטתם. את המתנגדים מימין אני כמובן יכול להבין, הם חצי מהעם. אבל אלה שרואים את כל הבעיות, וחוסר היושר, ואובדן הדרך, והנוכלות, והשקרים, ולא מזדעזעים מספיק – מטריפים את דעתי

כל אדם ועולמו. איזו נקודת מבט יפה על המציאות. איזה משפט פשוט ואמיתי. בימים הספורים שחלפו מאז ששמעתי אותו לראשונה, כבר יצא לי לחשוב עליו ולהיעזר בו בכמה סיטואציות

כמו שלא כל מי שמדבר באינטונציה מלטפת על אחדות הוא בהכרח מלא באהבת חינם, צריכים לזכור שגם לא כל מי שצועק וזועק הוא בהכרח איש של שנאה ומדון. וזה מבלבל לפעמים

מכל מאות המגיבים הבאמת מרגשים, אני רוצה לצטט דווקא את אלה ששיתפו בקשיים שלהם, בהתמודדויות שלהם, וגם כאלה שכתבו מה נותן להם כוח להמשיך באתגר היומיומי

יש דפים שהיו קשים במיוחד ובגלל קוצר הזמן וקוצר השכל המשכתי הלאה, בלי שהכול היה נהיר לי עד הסוף. אבל בהחלט אפשר לומר שבכל יום היה לי קשר עם הדף. וזה המון. שבע וחצי שנים של קשר יומיומי

אני חוזר לאנשי המחקר. הם עוד יבדקו באופן מקצועי את ההשפעה של הפיתוח החדש של ווטסאפ על חיינו. באופן אישי אני יכול לדווח על תסמין מדאיג אחרי פחות מחודש של שימוש בפיצ'ר החדש

שלא תבינו לא נכון, אני לא חושב שהלכה המדינה וצריכים להתייאש. חלילה. ישועת ה' כהרף עין. אבל חייבים להבין ממה אנחנו מבקשים ישועה, ולא להיות אדישים למצב

למה ידידיה מאיר חייב תודה גדולה לנפתלי בנט, ואיך זה קשור לדף היומי? צפו בדברים הנוקבים במסגרת משדר החירום בערוץ הידברות, בעקבות הקמת ממשלת השמאל

זה חתיכת אירוע. מהגדולים שידענו. ואף על פי שאצל רבים, למעשה אצל הרוב, יש סוף סוף התפכחות מבנט - עדיין יש כאלה שמתקשים להפנים. מדויק יותר: אפילו מבין המתפכחים שמתנגדים למהלך, רבים אינם מבינים את עוצמת האירוע

כל מה שאני יכול לומר כעת זה שמי שלא ייבחר השבוע לבית הנשיא יהיה טוב יותר, ממלכתי יותר, מכבד יותר ובסגנון יהודי יותר מזה שנמצא שם בשבע השנים האחרונות. בעצם, מה אני מבין? אוחילה לא-ל

תושבי עיר גדולה במרכז הארץ נשארו כמעט לבד מול אויב ערבי אכזרי ששורף את בתיהם ואת רכביהם ומחלל את בתי הכנסת שלהם, ובלי המתנדבים שהגיעו מכל רחבי הארץ - גם היה שוחט אותם

מה המשותף לכל החבורה הזאת? הם מאותו מגזר? מאותה חצר? מאותו זרם? אותה מפלגה? אותה עיר? אותה מדינה? ממש לא. אבל יש ביניהם קשר הדוק שהוא מעל למקום ולזמן

אגב, נפתלי, לאן נעלמו בכל הנאומים והסטטוסים שלך, הדיבורים היפים על דאגה לפרנסה ועל היציאה מהקורונה? הרי על הטיקט הזה, ורק עליו, רצת בבחירות האחרונות

בואו נדבר על יתר הימין: אני לא מבין, איך זה עובר לו בשתיקה? איך ההתנהגות של סער נחשבת לגיטימית? איך בכלל דנים בשיקוליו בכובד ראש? למה הוא לא הפך לבדיחה?

מנייני החצרות היו של כולם. של כל השכנים, מכל המגזרים, מכל המעמדות. שנה שלמה התפללנו מתוך אחדות אמיתית

ועד שהקמפיין הזה יעלה, ואנשים יעברו לתודעת "מודה אני", כנראה נצטרך להמשיך עם המציאות הבלתי נתפסת שבה אנחנו חיים. מצד אחד עוד ועוד מחלקות קורונה נסגרות ומצד שני, חלק מרכזי בעם ממשיך להיות מריר

יכול להיות שיש מישהו שיקרא את הטור הזה, מישהו שגדל במחוזות מוזיקליים אחרים, יחפש בגוגל "מרדכי בן דוד" ויתחיל את כל הסיפור מההתחלה

אי אפשר לסמוך רק על נתניהו. איך נאמר בקמפיין ההוא של ש"ס? "ביבי צריך אריה חזק". זה נכון. וביבי צריך סמוטריץ' חזק. וגם גפני חזק. אז נכון, חשוב שהוא ימשיך להיות ראש ממשלה. אבל לאיזה כיוון הוא ינווט אותה?

זה מאבק לא פשוט על התודעה, אבל אני מקווה שלא נתבלבל. שברכת האילנות, שאותה נתחיל לומר בדיוק בשבוע שלפני הבחירות, תזכיר לנו את המבט היהודי הנכון

"ברחבי הארץ פרוסים כיום 50 בתי כנסת רפורמיים ומרכזים קהילתיים". אתם קולטים את המספר? 50 בתי כנסת. לא בתל-אביב. בכל הארץ. סה טו. אני מודה שאפילו אני הופתעתי

ידידה מאיר על הפוסט של ראש הממשלה, ועל השיר הלא מוכר – והמרגש במיוחד – של ר' שלמה קרליבך

אני לא ביביסט, אני אלוקיסט. בעיני הוא שליח ההשגחה העליונה לנווט את מדינת ישראל, מדינה אשר עיני ה' אלוקינו בה מראשית השנה ועד אחרית, בתקופה ההיסטורית והמאתגרת שאנחנו חיים בה