חכמת חז"ל

מחלוקות בחז"ל: איך ייתכנו מחלוקות בתורה נצחית?

התורה היא אחת, אז כיצד ייתכנו בה פירושים שונים שסותרים זה את זה? האם הדבר נובע משכחה?

שתף במייל
| ג' חשון התשע"ה |
whatsapp
אא

אורן שואל: כיצד ניתן להסביר את הסתירה בכך שהתורה היא אמת אחת נצחית, אך מנגד ישנם מחלוקות בגמרא, שאחד יכול לומר שזו הלכה והשני יכול לסתור את דבריו?

* * *

שלום אורן, ותודה רבה על שאלתך.

שים לב לעובדה שעצם השאלה מעידה על איכות הסוגיה. הרי כל דת אחרת היתה מסננת ומעלימה מחלוקות מתוכה, ואפילו קוראת להשמיד את מי שמעלה שאלות על תכניה. היהדות לעומת זאת תמיד עודדה עיון וחקירה במקורות, ומעלה כל מחלוקת וכל שאלה ומתעדת אותן בגמרא. רמת הישרות של חז"ל אינה יודעת גבולות, ורק מסיבה זו אתה מסוגל לשאול כיום שאלה שכזו. זוהי איפוא סיבה רציונלית מאוד להאמין בתורה ובמוסריה, שלא החסירו מאיתנו דבר, ודיקדקו מאוד מאוד להשגת האמת.

לגבי שאלתך, התורה נתנה לחכמי ישראל עיקרי הלכה, שהם מקובלים לכל הדעות ואין בהם מחלוקת כלל, אך יחד עם זאת, הקב"ה נתן מראש בתורתו אפשרות לחכמים לחלוק בפרטי המצוות, כדי להשיג השגות שונות ברצון השם לחומרה ולקולא (ולכן על מחלוקת בית שמאי ובית הילל נאמר "אלו ואלו דברי אלוקים חיים").

וזו התשובה לשאלתך: שמעולם לא נפלה מחלוקת בעיקרים המקובלים מדור לדור. כך לדוגמה, לעולם לא תמצא מחלוקת לגבי הצבע או הצורה של התפילין, או האם מותר או אסור להדליק אש בשבת (אפילו ההבדל שבין תפילין של רש"י לתפילין של רבינו תם נמצא בסך הכל בסדר של שתי פרשיות בתוך התפילין, ואינו נוגע לפרשיות עצמן). ה' מראש נתן את האפשרויות לחלוק כאשר יש שתי דרכים מועילות לקיים את המצווה, אך אין ויכוח לגבי היסודות של כל מצווה. כך לדוגמה, מסכת ברכות חוקרת עד איזו שעה בדיוק מותר לקרוא את קריאת  שמע בערבית, אך לא שואלת האם צריך לקרוא שמע בערבית...

בספר ה"כוזרי שני" הוסבר עניין זה: "אמר החבר: דע אדוני המלך שמעולם לא נפל מחלוקת בחז"ל על העיקרים המקובלים אלא על פירוש קצתם. כגון: תקיעת שופר בראש-השנה... ואף-על-גב שנאמרה תקיעה ותרועה בחצוצרות מעולם לא עלה על לב איש ישראל לומר שתרועה של ראש-השנה תעשה בחצוצרות או בכלי אחר שלא יהיה שופר. וכן במסכת דסוכה (פרק ג משנה ג) מזכיר האתרוג כדבר הידוע אף-על-פי שלא מצינו בתורה, אלא "פרי עץ הדר"... ואין חולק על זה מפני שהוא עיקר מקובל (בתורה שבעל-פה)... המכחיש זה כאילו מכחיש בתורת משה וכן בשופר. אמנם המחלוקת היא על פירוש קצת העיקר: כגון רבי יוסי שמכשיר בשל פרה, שסובר שגם הוא בכלל שופר, והמחלוקת הזאת אינה נוגעת בעיקר בשום פנים... וכן במלאכות של שבת כולם לא חולקים שהן שלושים ותשע מפני שזה קבלה".

המהר"ל תיאר את המחלוקות כאילן המוציא עלים (תפארת ישראל, פרק סט): "ולפיכך במה שהיו חולקים חכמים, הם דברים שהם נחשבים כמו עלים לאילן, והם בדברים פרטיים שאי-אפשר שלא יצטרף למצוה דברים פרטיים דקים אשר בהם המחלוקת לדקותם, לגודל התורה שיש ענפים דקים בלי שיעור כמו שלא ימנע באילן".

כפי שקל לראות, לא נפלו מעולם מחלוקות על עיקרי המצוות, התורה שבכתב או התורה שבעל פה. אף פעם לא היתה מחלוקת לגבי מצוות הנחת תפילין, התפילה, המזוזה, שמירת השבת, וכו'. המחלוקות היו בפרטי הפרטים של ההלכות, בדיקדוק המצוות. מכיוון שהיו חז"ל אנשי אמת, וביקורתיים עד מאוד, לא חששו לרגע להציג מחלוקות אלו ולנסות לברר את האמת לאשורה.

התורה כמובן אף פעם לא נשכחה, ועובדה היסטורית היא שלאחר 2000 שנות גלות חזרו קהילות ישראל ממקומות שונים מכל רחבי העולם עם אותה תורה ואותן מצוות בדיוק - אותן תפילין, אותה ציצית, אותו סדר פסח וכו', כפי שהבטיח הנביא בשם ה' (ספר ישעיהו, פרק נט): "ואני זאת בריתי אותם, אמר ה', רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך, לא ימושו מפיך, ומפי זרעך, ומפי זרע זרעך, אמר ה'. מעתה ועד עולם".

יש לדעת שגם בימינו פוסקי ההלכה מסתמכים על אותו שולחן ערוך ואותם פוסקי הלכה מדורי דורות, ואינם עושים חלילה תורות שונות, לכן חז"ל פסקו: "עשה לך רב והסתלק מן הספק" (פרקי אבות, א, טז). ה' מצפה מכל עדה לסמוך על רבניה, שהרי אלו ואלו דברי אלוקים חיים, כולם מרועה אחד ניתנו, ולכן, יש תורה אחת לכולנו.

בברכה,

דניאל בלס

הידברות שופס

ספר דניאל עם פירוש נזר חזיונות של הרב זמיר כהן

45לרכישה

מוצרים נוספים

סט ארכיאולוגיה תנכ"ית הרב זמיר כהן

חבורת תריג 9 - בתעלומת הזהב

זה אפשרי - הרב יצחק פנגר

גביע קידוש מוכסף

מקראות שלובות - מגילת איכה

הקרב על המקדש

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה