פרשת נשא

שלום בית

כשנזכור שכדי להשכין שלום בין איש לאשתו ציווה הקב"ה שיימחה שמו על המים, אזי נחשוב שנית האם כדאי לפתוח במריבה עם בן\בת הזוג

אא

"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ וּמָעֲלָה בוֹ... וְהִשְׁקָה אֶת הָאִשָּׁה..." (במדבר ה, יא-כח)

בעל המקנא לאשתו, שרוי בתחושה קשה ומעורבת. אין הוא יודע אם אמנם נאמנת היא או שמא חטאה. למותר לציין את האווירה הקשה שהדבר משרה בביתם לאורך ימים ושנים.

והנה הקב"ה מודיענו כי למען הסדרת שלום הבית היהודי, הרי הוא מתחייב במצב כזה לבצע נס על-טבעי, אשר יהווה פתרון מהיר וצודק וייתן תשובה הולמת לכל אפשרות: האישה החשודה תשתה בחצר המשכן או המקדש מי מעיין אשר מחו בתוכם כתיבת קלף המכיל פסוקים מפרשה זו שבתורה, והכל יהיו עדים לאחד משני ניסים אפשריים: אם אמנם אישה זו חטאה, הרי היא תמות באותו הרגע במיתה משונה, בתהליך קבוע ומוגדר מראש ("וצבתה בטנה, ונפלה ירכה", כדברי התורה). אך אם לא חטאה, אין די בשילוחה לביתה לשלום, שהרי היא עברה מעמד משפיל לעיני כל! לכן כותב התורה מבטיח לה פיצוי: היא תזכה בילד - אפילו אם לפני כן היתה עקרה! ככתוב: "וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה וּטְהֹרָה הִוא, וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע" (במדבר ה, כח. ועיין בתלמוד, סוטה כו ע"א).

מעניין לציין כי התגשמות האמור בפרשה זו היתה כה ידועה וברורה, עד כדי יכולת להשתמש בה בימי המשכן והמקדש כאמצעי לרפואה מעקרות.

הנה קטע מתפילתה של אחת העקרות המפורסמות, חנה אשת אלקנה: "וַתִּדֹּר נֶדֶר וַתֹּאמַר: ה' צְבָאוֹת, אִם רָאֹה תִרְאֶה בָּעֳנִי אֲמָתֶךָ וּזְכַרְתַּנִי וְלֹא תִשְׁכַּח אֶת אֲמָתֶךָ וְנָתַתָּה לַאֲמָתְךָ זֶרַע אֲנָשִׁים", ודורשת הגמרא תפילה זו: "אמרה חנה לפני הקדוש ברוך הוא: ריבונו של עולם, אם ראֹה (מעצמך. כלומר שתיענה לתפילתי), מוטב. ואם לאו, תראה! (כלומר אבצע מהלך שיזכה אותי בילד בכל מקרה). אלך ואֶסַתר בפני אלקנה בעלי. וכיון שאֶסַתר ישקוני מי סוטה. ואי אתה עושה את תורתך פלסתר (שקר)! שנאמר: ונקתה ונזרעה זרע" (ברכות לא ע"ב).

מפרשה זו למדנו לקח כפול. האחד, אין דת בעולם מלבד תורת ישראל שמופיעה בה התחייבות על-טבעית מעין זו. שהרי מלבד בורא העולם, הבלתי מוגבל ביכולותיו, אין מי שיעז להתחייב התחייבות כזו כלפי מיליוני בני אדם.

ובנוסף, מוסר השכל גדול עד כמה יש להשקיע בשלום הבית.

הבה נתבונן: איסור חמור הוא למחוק ח"ו את שם ה'. והנה כאן, בעת מחיית הקלף שעליו כתובים פסוקי פרשה זו במים, היה נמחק שם ה' הכתוב בו! והלא הרבה דרכים לקב"ה לבחון את נאמנות הנחשדת ומדוע בחר דווקא בדרך קשה זו בה נמחה שמו במים?

חז"ל מבארים בגמרא (שבת קטז ע"א) שכדי לסלק את החשד ולהביא שלום בין איש לאשתו, אמר הקב"ה: "שמי שנכתב בקדושה ימחה על המים".

בעת ניסיון של ויכוח בין בני הזוג, על כל אדם לומר בלבו: האם נושא הויכוח הזה שעומד לפגוע בשלום הבית שלנו, חשוב יותר ממחיקת שם ה'? הלא הקב"ה הורה ששמו יימחה במים רק כדי שיהיה שלום בית ביננו, ואני כעת נכנס למריבה רק בגלל שרצוני לא בוצע כראוי? ומיד יירגע ויפתור את הבעיה שנוצרה בדרכי נועם, ללא ריב ומחלוקת. שבת שלום.

תגיות:פרשת השבועפרשת נשא

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה