תחרות הסיפור הקצר

טבילת הקרח

הגיע היום הגדול של רחל, לו היא ציפתה, הטבילה במקווה במים הטהורים בתקווה שזה מה שאכן יגרום לשינוי בחיי המשפחה שלה. רחל צועדת לעבר המקווה, מדמיינת את תרחיש הטבילה... # תחרות הסיפור הקצר תשע"ד

| כ"ט ניסן התשע"ד |
אא

היה זה יום חורף קודר וגשום. רחל עמדה ,מביטה על הגשם היורד בחוץ ושואלת את עצמה האם היא חולמת, האם אלו החיים שייחלה לעצמה. רצף הניסיונות עוברים שוב מול עיניה והיא מסרבת להתפכח ולהכניסם אל תוך חייה.

שוב השאלות והתהיות מציפים אותה: "איך זה קרה לנגד עיניי ולא שמתי לב לכך, או שמא לא רציתי לראות? מה יהיה הלאה?". היא מנסה לברר עם עצמה האם כדאי לפרק את התא המשפחתי או לנסות לאחות את השברים ולהתמודד, או לנסות לפחות.

הדמעות זולגות, ממאנות להיעצר. הכאב חד, ממש פיזי כסכין בלב, והאכזבה גדולה לאין שיעור.

רחל לא עומדת בעומס הנפשי ובאחד הימים מחליטה לשתף את יסמין חברתה הטובה במתרחש בנבכי לבה. והרי כבר נאמר : "צרה בלב איש ישיחנה".

רחל מגוללת את ההתרחשות לפני יסמין וזאת, חסרת מילים, מקשיבה לכל הנאמר, מעודדת בחיבוק חם ואוהב. עצה קטנה נתנה יסמין לרחל וביקשה ממנה להתייעץ עם רב מקובל לפני שהיא מחליטה החלטות הרות גורל.

רחל היא אישה לא דתייה אך מאמינה באלוקים מחליטה שאין לה מה להפסיד והיא תנסה את מזלה ותיצור קשר עם הרב. למחרת התקשרה למשרדו, השאירה פרטים על מהות הבעיה אצל מזכירו, וכן את מספר הטלפון שלה לחזרה אליה.

היה זה בצאת שבת ,הטלפון של רחל צלצל ועל הצג הופיע מספר חסוי. מעבר לקו הזדהה הרב ובשיחה טלפונית בין השניים שמע הרב את הדברים והוא מצדו הסביר לרחל את השוני בין האיש לאישה, הרחיב על תפקיד האישה בבית היהודי, חיזק אותה בדבריו, ובסיום השיחה שאל אם היא שומרת על מצוות טהרת המשפחה. רחל השיבה בשלילה. הרב ביקש כי תשמור טהרת המשפחה וזה יוביל לשלום המיוחל.

רחל החליטה לברר קצת על נושא טהרת המשפחה, קראה הלכות בעניין ולאחר התחבטות בנושא והרצון כן לשלום ולא לפירוד החליטה רחל לנסות ולשמור את המצווה. היא שוחחה עם בעלה, סיפרה לו בקצרה על השיחה עם הרב, ומכיוון שגם בעלה רצה להסדיר את השלום בביתם - נענה לבקשתה.

הגיע היום הגדול של רחל, לו היא ציפתה, הטבילה במקווה במים הטהורים בתקווה שזה מה שאכן יגרום לשינוי בחיי המשפחה שלה. בשיחה טלפונית עם הבלנית סוכם כי רחל תגיע למקווה לאחר הדלקת נרות שבת, שעל כך היא מקפידה עוד מבית הוריה. רחל צועדת לעבר המקווה, מדמיינת את תרחיש הטבילה, קצת חוששת מהלא מוכר, אך מצפה לחזור הביתה לאחר הטבילה טהורה וזכה.

צילום: ויקיפדיה

רחל מגיעה, נכנסת ומגלה מקום די מוזנח, קטן, והבלנית מקבלת את פניה בחביבות, ואחר היסוס מתנצלת ואומרת לרחל ששכחה להפעיל את חימום המים. רחל, שחיכתה לרגע זה, עומדת לרגע ולא מאמינה למשמע אוזניה. מהרהרת לרגע... היא רוצה לקיים מצווה, אז למה, למה מים קרים?! מה לעשות, לחזור חזרה הביתה ולחכות עוד יום? ומה על בעלה שמחכה בקוצר רוח שתחזור? אולי אם זה לא בא בקלות אז זה סימן שעליה לוותר, וכן לבוא מחר... אבל אז רחל מתעשתת ומילותיו של הרב מהדהדות בראשה: "טהרת המשפחה הוא המפתח לשלום", וכרגע זה מה שעומד לנגד עיניה –השלום. היא חושבת לעצמה "הכל מאת ה', וזהו ניסיון לראות עד כמה אני אמיתית וכמה עז הרצון לקיים את המצווה, ואטבול למרות הכל גם במים הקרים".

כך היא מודיעה לבלנית שהיא אכן תבצע את הטבילה שלוש פעמים כדת וכדין. הבלנית מצטערת על המצב ושוב מבקשת את סליחתה, ומנסה להניא אותה מלטבול במים הקרים, ושואלת האם לא עדיף לדחות זאת למחר בערב. רחל איתנה בדעתה והבלנית מאשרת לה להיכנס למים הטהורים. היא מברכת ומתחילה לרדת. כפות רגליה נוגעות תחילה במים והמים קרים קרים. רגליה כממאנות להמשיך הלאה, אך השכל דוחף את הגוף להמשיך לרדת כך שהמים מכסים את גופה והקור העז משתלט בבת אחת. שיניה נוקשות אחת בשנייה, וכך, במים הקפואים, ברעד הבלתי נשלט, רחל טובלת שלוש פעמים ושומעת את הבלנית אומרת: כשר, כשר. רחל יוצאת ברעדה מהמים, מתעטפת במגבת והבלנית מסתכלת עליה כלא מאמינה, מתנצלת שוב ואז שותקת וחושבת לעצמה "איך שכחתי לחמם את המים? איך גרמתי לאשה הזאת שבמסירות טבלה בגללי במים קפואים ועוד ביום חורף שכזה?".

רחל מתכוננת לצאת ובתוך תוכה מרגישה הרגשת עליונות, הרגשה לא מוכרת ונעימה - הרגשה של ניצחון. רחל פוסעת בשמחה חזרה לביתה וממש מרגישה באותם מלאכים רוחניים שמלווים אותה וכל העת מתפללת לחיים טובים ומאושרים לצד בעלה.

"פתחו לי פתח כחודה של מחט ואני אפתח לכם כפתחו של אולם", אומר המדרש, ואכן זה מה שעשו רחל ובעלה - התחילו פרק חדש בחייהם, לא מוכר, שונה, אך טוב בהרבה.

רחל, עם הבינה היתרה שניתנה לה, החלה לבנות את ביתה בקדושה ובטהרה, ובתוך כך היא גילתה את אהבתו האמתית של בעלה כלפיה, אהבה שאינה תלויה בדבר. הכל נעשה ועדיין בנועם, בשמחה, בסבלנות, בוויתור ובכוחות נפש אדירים.

השכינה חזרה לביתם מאושרת נוכח השלום השורר ביניהם.

דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 4 (72 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

הגדה לפסח עם פירוש הרב זמיר כהן

45לרכישה

מוצרים נוספים

הגדה לפסח "ברוך יאמרו" - הרב ברוך רוזנבלום

הגדה עומדת

ערכת יודאיקה "בני מלכים" לפסח

הגדה של פסח - חבורת תריג

סט ארכיאולוגיה תנ"כית - הרב זמיר כהן

ילדים מספרים על עצמם בקומיקס 1 - חיים ולדר

לכל המוצרים