אחרית הימים

איפה היית רוצה להיתפס כשהמשיח יבוא?

בכל בוקר בלי נדר (ולפעמים אחרי הצהריים אם לא מספיקים), אנחנו אומרים את 13 עיקרי האמונה. אחד העיקרים הוא " הנני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח ואעפ"י שיתמהמה אחכה לו בכל יום שיבוא..."

שתף במייל
| י"ג חשון התשע"ד |
whatsapp
אא

בכל בוקר בלי נדר (ולפעמים אחרי הצהריים אם לא מספיקים), אנחנו אומרים את 13 עיקרי האמונה.

 אחד העיקרים הוא " הנני מאמין/ה באמונה שלמה בביאת המשיח ואעפ"י שיתמהמה אחכה לו בכל יום שיבוא..."

תמיד זה הרגיש לי כאילו אני גורסת באופן אוטומטי לחלוטין את עיקרי האמונה ועשר הזכירות, למרות שמידי פעם יוצא לי לעצור ולהתבונן , אך בדרך כלל, לצערי הרב, הצורך להספיק עוד ועוד דברים כמה שיותר מהר, גורם לפספס את היופי שבדברים הכה פשוטים ונשגבים כאחד הכתובים בתפילותינו המדהימות.

אבל אז, בפעימות חדות כאלה ופלשים מסנוורים, ממש משום מקום, צפה לה תחושה של שייכות, של אמונה חזקה ואהבת הבורא עד דמעות, וכך מספרים לי עיקרי האמונה וחברותיה התפילות, שאין אות ומילה הנאמרים ע"י יהודי/ה אם בכוונה ואם לא, שהולכים ריקם.

זה נחרט בנשמה ופתאום מציף באחת את כל הכוונות שלא הספקנו לכוון וכל כך רצינו,

וגורם לשמחה בלב. כך קרה לי השבוע, קצת בעקבות ראש חודש ניסן המביא איתו את פעמון הגאולה,

וגם כנראה עקב המצב הכללי בארצנו המזכיר לנו תדיר, שאין לנו על מי להישען – רק על אבינו שבשמיים. אני לא יודעת אם המילה הזו מהדהדת לכולם בתודעה כשהם חשים חיבור לאמת נעלה יותר – התפעמות  ... אני מניחה שכולם חווים את זה  בדרך זו או אחרת, במודע ושלא במודע.

אין נשמה של יהודי שלא ידעה מעולם התפעמות. לא פעם עולה בי המחשבה, בתוך כל חיי היומיום שלנו  הטובעים בחולין, מה קורה אם עכשיו מתקבלת ההודעה : הנה הוא בא. המשיח בא. באיזו סיטואציה אני רואה את עצמי מקבלת את המשיח ושמחה בכך? אם ינון ואליה היו מגיעים פתאום, נראה לי שלרוב הייתי די מתביישת שיתפסו אותי באמצע כעס או לשון הרע , או בזבוז זמן והיעלבות או פוגעת במישהו... מקפידה על מישהו.... וחוץ מקדושי עליון צדיקי הדור, לא נראה לי שיש מישהו שחף משגיאות אלה. אז מה?

באיזה מצב כן היה נחמד להיתפס בבשורת הגאולה? אז עולים בי כל מיני השערות: באמצע קריאת תהילים , או תפילת עמידה, גם התבודדות זה אחלה זמן לקבל משיח, בזמן קריאת שמע, או לימוד תורה , אולי בזמן ברכה כלשהי או הפרשת חלה... גברים וודאי היו חושבים על זמן הנחת תפילין ולימוד מעמיק של מסכת סבוכה בגמרא וכו... או שלא.

נכון, הלוואי והיינו באמת יומם ולילה עוסקים רק רק רק במצוות ומעשים טובים, אבל מה לעשות שאנו חיים בעולם שדורש מאיתנו גם מעשי חולין , מסחר וגם שינה... איזה פחד זה לקבל משיח מתוך שינה?! אבל אז , בזמן התפעמות הרצון לעשות רצון השם בצורה הכי גבוהה שאפשר, מגיעות תובנות משיעורים שנלמדו ליפני זמן מה, שנראה שכאילו לא זכרנו דבר מהנלמד או לפחות לא את הכל, וזה מגיע בדיוק בזמן. נכון שאנחנו עוסקים בעסקי היום יום הרגילים שלנו לעיתים אף יותר מהקודש, אך עדיין, אם אנחנו הולכים עפ"י ההלכה שמלמדת אותנו התורה – אז לא משנה מה נעשה – אנחנו מקיימים מצווה. כי מי שמתפרנס ועושה עסקיו באמונה – מקיים מצווה.

כל אישה הכי פשוטה מקיימת דבר מלכות נעלה וקשה ומלא ניצוצות של קדושה מעצם זה שהיא מנקה את ביתה, מלמדת את ילדיה ערכים, משתדלת להיות דוגמה אישית עבורם ,

וגם כשהיא נופלת במידותיה- אם יש בה אמונה – ילדיה למדים שזה בסדר ליפול ואין מושלם חוץ מהשם יתברך, ואיזה כיף שאנחנו יהודים ויכולים לתקן... בכל תבשיל שהיא מבשלת היא שמה את הרצון להיטיב – הרצון הנעלה של השם : להיטיב עם בריותיו! בכל פעם שבעל מחייך לאשתו וילדיו – הוא מקיים מצווה. בכל פעם שעושים קניות , בתוך כל הדחף והטורים, אנחנו מבררים ניצוצות קדושים- כל מוצר שנכנס לביתנו מכיל ניצוצות שלנו, שהשם כיוון שאנחנו נקנה אותם במיוחד כי רק אנחנו יכולים לתקנם!

אבל מעבר למעשים, מה שקשה יותר – זו המחשבה. באיזו מחשבה היינו רוצים להיתפס כשיבוא משיח? בטח שלא היינו רוצים לחשוב מחשבות של קנאה ותחרות, של שנאה והקפדות אחד על השני... מחשבות של כעס ופחד ושאר מיני מזיקין... וזה באמת קשה. ועכשיו בדיוק, עצרתי בפסקה הקודמת וניסיתי בע"ה למצוא איזו נחמה לעניין המחשבה.

והשם ברוב רחמיו וחסדיו שלח לי נחמה: להשתדל לחשוב טוב זה יפה וחשוב וצריך לעשות כל מאמץ להחליף מחשבה רעה בטובה, והשם יודע שקשה לנו, קצת תפילה ורואים ישועות בדברים האלה אין ספק! אך מעבר לכך, כשכבר מגיעה מחשבה טובה לתודעתנו, כשאנו באמצע או בסיום של קיום מצווה כזו או אחרת, או עשייה של משהו רגיל ופשוט אך נקי מצרות עין וקנטרנות, ממש ברגע הזה, לעצור, להרים עיניים לרגע קטן, ולבקש: השם! תעשה שעכשיו יבוא משיח! (לא לחכות להיתפס אלא ממש לבקש! למשוך אותו אלינו).

השם! תעשה שכל יהודי עכשיו יעסוק במשהו טוב, אפילו אם הוא נורא רחוק ממך כביכול אבל עדיין, גם אדם שאינו שומר תורה ומצוות- מוריד זבל לאמא פעם בכמה זמן, או אומר שלום לחבר ברחוב , והרי "שלום" זהו אחד משמותיך הקדושים! וכיוצא בזה... עשה שברגע אחד קטן, כמו שתינוק מגיח לעולם, כך תביא לנו משיח. כמובן שלא חייבים את כל הנאום הנ"ל, אך ניצול הרגע של מחשבה טובה ומעשה טוב לבקשת משיח, זוהי שעת רצון גדולה מאוד! כל מעשה טוב מטה את הכף לזכותנו, ויש להשתמש בכך! היום נכנס האחיין החדש שנולד לנו לבריתו של אברהם אבינו, והמוהל הסביר שהקב"ה מוחל על כל עוונותיו של האב והסנדק והמוהל... וגם של הקהל הקדוש. אפילו אם הם רחוקים וקשה להם להתקרב, אז שיחשבו מחשבה טובה עם רצון טוב להתקרב להשם יתברך – והשם יצרף מחשבה למעשה וימחל לכולם. איזה חזק זה?! קדימה כולם לחפש בריתות באזור ולחשוב מחשבות טובות, יש הרבה על מה למחול לנו... וזה חיזק אצלי יותר את ההבנה הזו. שהשם מצרף מחשבה למעשה, ואם נחשוב מחשבה טובה, אם פעם ביום נחשוב בכוונה על איך היינו רוצים להיות צנועים יותר, לדבר בשפה נקייה יותר, לפרגן יותר, להתפלל יותר, לכבד הורים יותר וכו.. אם יבוא המשיח באותו רגע, זה כאילו קיימנו את המחשבה! אין על הרחמנות של השם יתברך, אבא יקר ואהוב! אז גם כשננקה את הבית, אפשר לומר : לכבוד מצוות שלום בית, לכבוד מצוות כיבוד הורים, לכבוד הגאולה... וכו. כששולחים מייל נחמד למישהו או קונים מתנה אפשר לומר : לכבוד מצוות אהבת ישראל.  כששומרים על השקט כשמישהו ישן, אפשר לומר : לכבוד מצוות ואהבת לרעך כמוך. וכיוצא בזה , כל אחד כראות עיניו, השם יאיר לנו כוונות פשוטות ונעלות לעשות רצונו יתברך מתוך שמחה וטוב לבב. אז אני התנחמתי קצת, אך עדיין משתדלת לעמוד על המשמר, שכן,אם יבוא משיח עכשיו,הכי הייתי רוצה להיות פשוט – שמחה... בשורות טובות

נשמות טהורות ושנזכה להיגאל בקרוב.

אמן.

הנקראים ביותר
הידברות שופס

מגילת רות ופרקי אבות - הרב זמיר כהן

149לרכישה

מוצרים נוספים

זה אפשרי - הרב יצחק פנגר

מראש שניר - הרב שניר גואטה

וזאת התורה לילדים (7 כרכים)

ספר תורה לילדים

פרקי אבות לילדים

גביע קידוש מוזהב

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה