כשרות

כפרה: האם בכל מצב?

הכפרה מתחילה בסיבובים המסורתיים ונגמרת בצלחת מזינה, אך הדרך רצופה אינספור מכשולים שיכולים למנוע את שלמותה. ידע זה כוח. כך תדעו ותקיימו כפרות אמתיות בהידור

אא

כולנו נוהגים לקיים את מנהג הכפרות בהידור רב, איש איש כמנהג אבותיו. יש המעדיפים לערוך את הכפרות דווקא על מעות לקיים "דמים" תחת "דמים", ומשלשלים המעות לקערת הצדקה בקול רם לבלבל את המקטרגים. לעומתם - יש כאלו שיעדיפו את מנהג המקובלים לשלוח גבר (תרנגול) תחתם, ועורכים את מנהג הכפרות לזכר בתרנגול ולנקבה בתרנגולת. מעולה, אומנם, תפילתנו בעדם שלא תהיה יגיעתם לריק.

נקדים - עיקר "תיקון" הכפרה נעשה בשעה שהתרנגול נשחט כהלכתו, ולא רק כשמסובבים אותו מעל הראש, ומשום כך יש המקפידים שישחט העוף עוד קודם יום הכיפורים, אמנם אל דאגה - גם אם העוף נשחט לאחר מכן, כפרתכם תתקבל ברצון, הבעיה מתחילה כשהעוף לא זכה לתיקון המיועד לו להישחט ולהיאכל – כהלכתו. שהרי עוף שהתנבל ומת שלא מחמת שחיטה כהלכתה אינו עולה לנו לכתחילה לכפרות וצריך לעשות שוב את הכפרות עם עוף אחר. גם אם העוף נמצא טרף לאחר השחיטה לא כל הפוסקים הסכימו שיצאנו ידי חובת הכפרות.

כשאנו קונים עופות עם רמת כשרות "חלק", אנו מבוטחים שהחיסונים לעופות נעשו בצורה שלא ניקבה את אחד מאבריו הפנימיים, ושהובלת העופות נעשתה בלולי מגירה גבוהים שאינם מכים בראש בעוף, ובוודאי שלא הושלכו הלולים מהמשאית ונטרפו העופות, שלא נדבר על הבדיקות הדקדקניות שנעשים לכל עוף ועוף - שאינו משופע בשפעת העופות, וריאותיו תקינות, וצומת הגידים שלו אינה מוגלתית, ועוד כהנה וכהנה.

אבל כשמדובר בכפרות הכול נראה אחרת, ומסיבה פשוטה.

בכדי לשלוח תרנגולות לשחיטה - ישנו חוק המחייב פיקוח וטרינרי על העופות מתחילת גידולם עד אשר הם מגיעים לביתנו. אף משחטה או רשת מזון גדולה אינה יכולה לשווק עופות אם אין עליהם פיקוח וטרינרי. וברור שאף וטרינר לא יאשר הוצאת עופות ובוודאי לא כשהם ללא פיקוח. ולהזכירכם פיקוח וטרינרי אינו מעיד כלל וכלל על כשרות. ואכן - במקומות רבים העופות המגיעים לכפרות, פשוט מוברחים מעיניו של המפקח הווטרינרי, ועוד בטרם שיתעשת ויבחין בכך - מספיקים העופות לעשות טיול קטן ולזכות אותנו במנהג הכפרות. בחלק גדול מהמקרים העופות לא שורדים את הטיול הזה לאחר שעברו טלטלות ועמדו בשמש הקופחת בפרט אם הכניסו אותם בתוך כלובים שאינם מאושרים בשחיטת החלק.

מה עוד שמחיר עופות מפוטמים המיועדים לשחיטה גבוה בהרבה מאלו שיצאו לפנסיה לאחר שהטילו בנאמנות ביצים לרוב, ומצבם הבריאותי מעורר רחמים, אגב- ספק רב אם הם ישרדו את המסע... כך שהדילמה קשה, עוד בפרט למי שמחפש מעט הכנסות לצדקה...

כך או כך - בין אם קיבלתם מטילות או עופות מפוטמים לשחיטה, אין לכם פיקוח לא על חיסון העופות, ולא על הובלתם והעמסתם ובפרט שבדרך כלל אלו שפורקים אותם הם טירונים שהתגייסו להצלחת המוסד. ומה יעלה בסופם של העופות, איש אינו יודע...

אם למרות הכול אתם מקפידים לערוך כפרות בעופות, הקפידו שהמקום בו נערכים הכפרות מפוקח בהכשר טוב שיש לו סיג ושיח איך מתנהל כל מערך שחיטת העופות, ואכן העופות עוברים למקום בו הם נשחטים. אולי כדאי לכם לפרש שאינכם מקפידים אם יעשו באותם העופות שוב פעם כפרות בכדי שלא להכשיל את האחר, שהרי פעמים רבות מתערבים בלולים שכבר נעשו בהם הכפרות בלולים שטרם נעשה בהם כפרות, וכשאתם מקפידים - העוף נחשב כשלכם עד שישחט.

המלצה: כשאתם באים להחזיק את העוף לכפרות - הקפידו שלא לתפוס אותו כשהוא לחוץ לקרקע, שהרי פעמים רבות הוא עוקר את סימניו מחמת הבהלה. וכן הקפידו שלא לתפוס את אחד הכנפיים בלבד, או כשהם מוחזקים אחד ליד השני במאונך, התפיסה הזאת יכולה לגרום לשבר את עצם הכנף ולהטריף את העוף על ידי ניקוב אברים פנמיים. הדרך הטובה לתפוס עוף – להניח את כנף ימין מתחת לכנף שמאל או ההפך ולתפוס כמה שיותר סמוך לגוף התרנגול. שנה טובה.

תגיות:כשרותכפרות

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה