מהות השנה המעוברת

משנכנס אדר מרבין בשמחה, אומרים, והשנה אפשר להרבות פעמיים בשמחה בגלל שאנו נמצאים בשנה מעוברת. כלומר, השנה יהיו אדר א´ ואדר ב´ בלוח השנה העברי. "שנה מעוברת"- בז´רגון היהודי. רבים מכירים את נושא "העיבור", כמו שקוראים לו, אבל לא מכירים את הסיבות המעניינות שעומדות מאחוריו. במקביל עולות שאלות נוספות: מהו חודש האדר ה"נכון" שבו נחגג פורים? מתי יש לציין ימי הולדת, אזכרות וכו´ של אנשים שנולדו באדר ב´? ובכלל, למה לוח השנה העברי כולל 13 חודשים אחת לשלוש שנים?

הרב פנחס בדוש פותח בחומר רקע, ומסביר שכל המועדים העבריים בנויים מצד אחד על מולד הלבנה, ומצד שני צמודים לעונות השנה, כך שסוכות צריך להיות בדיוק בסתיו, פסח באביב וכן הלאה. זאת בניגוד לחגי האסלאם, למשל, המבוסס על שנת הלבנה בלבד, שהיא קצרה יותר. לכן חודש הרמדאן ´מטייל´, ונופל לעתים בחורף ולעתים בקיץ. הלוח העברי, לעומת זאת, בנוי קצת אחרת. "שנת החמה אורכת 365 ימים, ושנת הלבנה אורכת 354 ימים", מסביר הרב בדוש. "התורה מצמידה את החגים לא רק לתאריך ולשנת הלבנה אלא גם לעונות החמה, וכך המערכת לא מתנגשת בגלל הפער בין שתיהן. הפער הזה של 11 יום בין שנת החמה לשנת הלבנה יוצר במשך 19 שנה פערים של שבעה חודשים. לכן בכל 19 שנה יש 7 שנים מעוברות כדי להצמיד את שנת החמה לשנת הלבנה. לכן אצלנו תמיד פסח יהיה באביב, שבועות יהיה תמיד חג הקציר לקראת הקיץ, וכן הלאה".

אחרי שהבנו את המשמעות הטכנית, פנינו אל הרב שלמה אבינר בבקשה כדי לקבל הסבר איך מתנהלים עם החודש הנוסף בפועל. "קודם כל, החודש ה´אמיתי´ הוא אדר ב´. לכןפורים הוא באדר ב´", אומר הרב. "יום ההולדת של אדם שנולד בשנה רגילה מתקיים באדר  ב´. כמובן שאם הוא נולד באדר ב´ של שנה מעוברת - אין שאלה. לגבי אזכרות לנפטרים - הספרדים עורכים באדר ב´ והאשכנזים באדר א´. עם זאת, יום פטירת משה רבנו מצוין באדר ב´ לפי כל הדעות".יש בלוח השנה העברי חודשים מלאים וחודשים חסרים. מה עושים - לאו דווקא בחודש אדר - אם אדם נולד ביום ל´ לחודש, ובשנה שבה הוא אמור לחגוג בר מצווה יש רק כ"ט ימים בחודש? זה כמו השאלה הנודעת על האנשים שנולדו ב-29.2 וחוגגים יום הולדת לועזי רק פעם בשלוש שנים.

"יש דיונים מיוחדים לגבי ימי הולדת ובר מצווה במקרים שיש חודש חסר וחודש מלא. יש בירורים מדויקים, כל מקרה לגופו ולאו דווקא בחודש אדר. אדם נולד בל´ בחשון ופתאום אין ל´ באותו חודש בשנה מסוימת, אז לכאורה זו בעיה. אבל בעיות כאלה אפשר לפתור. אגב, אולי כדאי לציין, שבזמננו יש לוח שנה קבוע, ובעבר היה לוח משתנה. בעבר קבעו מדי שנה אם מעברים את השנה או לא. פסח הרי צריך להיות באביב, ולפי המצב האקלימי וכו´ החליטו האם להוסיף חודש אדר. אבל אחרי החורבן כבר עשו חשבון מראש לכל השנים, ועכשיו יש לוח קבוע מתי מעברים את השנה ומתי לא".

יש טעם נוסף לחגיגות הפורים דווקא באדר ב´?

"בהחלט. ידוע שחוגגים את פורים באדר ב´ כדי להסמיך גאולת מצרים לגאולת פורים, בין השאר. במצרים היו ניסים גלויים, ובפורים היו ניסים נסתרים. לכן הסמיכות נועדה להבהיר שהקב"ה פועל גם בניסים גלויים וגם דרך סדרי הטבע וההיסטוריה".

הרב מסכם עם נקודה סמלית אך חשובה נוספת. "שנת השמש, שבה משתמשים הנוצרים, אורכת 365 ימים בשנה, וכמו השמש היא קבועה ולא משתנה. זה טוב אבל לא טוב, כי כך אי אפשר להתגדל. שנת הלבנה עוברת שינויים כמו הירח, שפעם הוא מלא ופעם מצטמק. זה מציין את הגורם המשתנה. אבל אצלנו ביהדות שני הגורמים - המשתנה והקבוע - באים בחשבון".