הבלוג של דודו כהן

ההצלחה של ישי ריבו היא לא דבר מובן מאליו

אמנים דתיים רבים מעגלים פינות כדי להתחבב על הקהל הלא-דתי. אבל דווקא בעידן קמפיין ה"הדתה", דווקא כשהציבור האנטי-דתי מרים את ראשו ומנסה לרמוס כל דבר שבקדושה – ישי ריבו מצליח לסחוף מדינה שלמה עם טקסטים תורניים ללא פשרות. דודו כהן על זמר השנה שלו לשנת תשע"ח

| כ"ב אלול התשע"ח |
אא

בזמנו כשכתבתי ב"רייטינג" וב"מעריב", קיבלתי לא מעט שיחות טלפון מאמנים מתחילים, שביקשו להתייעץ – איך להתחיל, מה לעשות ואיך לבלוט מעל כל השאר. לא נעים להגיד, אבל בדיעבד, מזל שישי ריבו לא פנה אליי בזמנו. אם הוא היה שולח אליי טקסטים כל כך תורניים כמו "הגיע הזמן להתחרט אם כבר לברוח אז מהחטא" ("לשוב הביתה") או "ואני רוצה לעשות רצונך כרצונך באמת ובתמים, אחת ולתמיד" ("אחת ולתמיד") או טקסט שמאוהב בתורה מתוך השיר המושלם "אור החיים" – "איך הם נשבים בקיסמה לפניה, מתהלכים כסומא אחריה, ותכלית האמת היא כל צדדיה, כל שבעים פניה" – אני חושש שהייתי ממליץ לו לוותר על החלום, וללכת ללמוד מקצוע רציני באוניברסיטה. וכנראה שלא שיווק ופרסום. הרי מצד ההיגיון החומרי – אין סיכוי ששירים כאלה היו מושמעים מילימטר מחוץ לציבור הדתי-תורני. אין סיכוי שאדם חילוני ייהנה משיר כל כך תורני כמו "קול פעמונים" ("רחל האם, האִם עודך מבכה, שאי עיניים מחי דמעה"), אבל תראו מה סיעתא דשמיא פשוטה וברורה עושה. כמובן בליווי כישרון מדהים וצניעות כובשת.

 

ראיתי את הקושי לקבל מוזיקה יהודית גם בעצמי, מהצד השני. ב-2010 הצטרפתי אל עמיר בניון, ניהלתי עבורו את הניו-מדיה במשך 5 שנים, ועשיתי גם יחסי ציבור לאלבומו העשירי "לדעת הכל". במהלך הניסיונות להנגיש אותו לרדיו – נתקלתי בלא מעט קשיים, גם על הרקע הפוליטי (זה היה זמן קצר אחרי יציאת השיר "אני אחיך", שעורר סערה גדולה) אבל גם על רקע דתי. בגלגלצ היה מי שאמר לי את זה באופן מפורש, וגם כשאחרים לא אמרו באופן מפורש, הבנתי את הרעיון. הבנתי שהרדיו הישראלי לא מספיק בוגר כדי לקבל יהדות אמיתית בלי ניתוחי מעקפים למיניהם. גם כשהושמעה מוזיקה יהודית ברדיו, הרבה פעמים זה היה כשייחסו לה משמעויות אחרות, או מאמנים שזכו להצלחה עוד לפני שחזרו בתשובה, או כשהמילים היו עמומות מדי. אבל מול טקסטים כל כך ישירים וברורים, הייתי בטוח שעל דרך הטבע – אין סיכוי להצליח.

ואז הגיע ישי ריבו, ויצר מהפך. עזבו אתכם לרגע מרדיו והחלטות של בני אדם – אותי זה חיזק באמונה. ההצלחה הפנומנלית של ריבו הוכיחה שביחד עם הכישרון הבלתי-מעורער שלו, הסיעתא דשמיא היא המרכיב החשוב ביותר בתמונה. לא חייבים להתחנף כמו אמנים אחרים, לא חייבים לעגל פינות, לא חייבים להכניס נשים לא צנועות בקליפים. אפשר לדבר על ערגה לקב"ה, אפשר לדבר על תשובה ומחילה, אפשר אפילו לדבר על ניסיונות באמונה - ולהגיע לעשרות מיליוני צפיות ביוטיוב, לחיבוק קולקטיבי מהרדיו ולמכירת כל כך הרבה הופעות סולד-אאוט מראש.

אפשר לראות את ההצלחה הזו בהיבט נוסף. לא רבים יודעים או זוכרים, אבל החשיפה המשמעותית הראשונה של ריבו היתה בשיר "אור כזה", במסגרת הפרויקט של עידן רייכל. לימים סיפר ריבו שהיה בטוח שהשיר יביא לו את הפריצה הגדול – בכל אופן, מדובר בפרויקט של עידן רייכל, אולי הפרויקט המצליח ביותר בישראל, מאז ומתמיד – אבל זה לא קרה. הפריצה אירעה דווקא עם "תוכו רצוף אהבה" – שיר דתי שצולם בחלקו על רקע חומות ירושלים. מי חשב שהשיר יעבור את ה-9 מיליון צפיות ביוטיוב? מי היה מאמין שהשיר יהפוך לסוג של המנון? מעטים האמינו. אבל החשוב יותר שככל הנראה, הקב"ה עצמו האמין...

ההצלחה של ריבו היא כבר עובדה בשטח. עכשיו נותר רק לקוות שההצלחה הזו תשדר לאמנים אחרים, שהרבה פעמים מתפתים לעבור לגבול האפור כדי לקרוץ לתקשורת ולציבור הלא-דתי, שהם לא באמת חייבים להתחנף. לא חייבים לשיר עם נשים, לא חייבים להקליט שירים בעייתיים על ספקות באמונה, ובהחלט צריכים להקפיד על צניעות בקליפים. תראו את ישי ריבו – הולך עם האמת שלו, שומר על צניעות כובשת, וזוכה להצלחה מסחררת. אני לא נוהג להתבטא כך, אבל במקרה שלו – ממש אפשר לראות את ברכת ה' בכל מעשה ידיו. וכל כך כיף לראות את זה.


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 4.6 (86 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

סט ארכיאולוגיה תנ"כית - הרב זמיר כהן

319לרכישה

מוצרים נוספים

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר - הרב דן טיומקין

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

תיק מהודר עם ידית לטלית ותפילין

נטלה מהודרת "עיטורים"

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים