חרדים

למי מפריע לראות חרדים בחופש?

התגובות הנזעמות של אלו שגילו שגם החרדים יוצאים לפעמים לחופש, מוכיחות בעיקר על צרות העין והלב של המוחים, אלו שלא מסוגלים לראות דתיים במלון או בברכה, בלי להתחלחל

| כ"א אב התשע"ח |
(צילום: shutterstock)
אא

לפני שנה רצינו לנסוע עם הילדים למסלול בצפון. ארזנו תיק גדוש בכל טוב, כובעי שמש והרבה מצב רוח. הערנו אותם לפנות בוקר כדי שנוכל להגיע למסלול הרטוב שתכננו, כשעוד יהיה ריק, לפני שיהיה חם ומלא אנשים. הילדים התרגשו כמו שרק ילדים בחופש יכולים להתרגש. בת הארבע הלכה לישון בערב שלפני מחובקת עם הגלגל והמצופים, הגדולים יותר רקדו בבית כמו אינדיאנים קטנים ועליזים. אפילו בדרך לנחל לא היו כמעט מריבות, מרוב התרגשות.

אבל למרות התכנון המוקדם, ולמרות שהגענו לנחל בשעה מוקדמת מאד, כבר היו שם אנשים. מבט אחד באנשים שם ובבגדים ש(לא) לבשו, הבהיר לנו שנאלץ לוותר על הטיול. אנחנו משתדלים לשמור על העיניים מכל משמר, גם בחופש.

הילדים היו מאוכזבים מאד. גם אנחנו. אבל ידענו שלעשות את המסלול במצב הזה, זו לא ממש אופציה. אז נכנסו לאוטו, הדלקנו שירים שמחים בווליום מחריש אזניים ונסענו לגינה חלופית בחורשה סמוכה. בגינה ההיא השתוללנו, שיחקנו וצלינו מרשמלו על האש. בסוף היה מקסים, אלא מה? גם לנו וגם לילדים.

האם פנינו לתקשורת כשחזרנו ומחינו על העוול הנורא? על כך שזה לא הוגן שציבור שלם של שומרי מצוות מודר משטחים ציבוריים במדינת ישראל?

כמובן שלא.

אמנם, כאב לנו מאד שלא כולם זכו להבין וליישם את היופי שבצניעות, ושזה כנראה המצב בקיץ הישראלי הלוהט, אבל הבנו היטב שלא רק אנחנו חיים כאן במדינה הזאת, אלא גם אנשים שחושבים ומתנהגים אחרת מאיתנו, וזו זכותם, עם כל הכאב שבדבר.

אגלה לכם סוד, גם כשרצינו ללכת עם הילדים לברכה, וגילינו שאין בה שעות נפרדות לבנים ובנות, לא רצנו לתקשורת לבכות. גם כשבמסעדה שמצאנו על הדרך לא היתה תעודת כשרות, לא כעסנו ולא התחלנו להפגין מולה עם מגפון, ואפילו כשנציגת השירות באתר הנופש שצלצלנו אליו השיבה לנו צוננות ש"האתר ממש לא מתאים לדתיים", הצלחנו להחזיק מעמד. כאלה מופלאים אנחנו.

המשפחה שלי, כמובן, היא לא אחת ויחידה. כל משפחה שומרת מצוות בחופש הגדול, עם ילדים פעלתניים ושוחרי אטרקציות, מכירה היטב את האתגרים הכרוכים בחיפוש מקומות ואתרים שתואמים להשקפת עולמה. ורוב המקומות והאתרים בארץ, ואין כאן איזה חידוש גדול, ממש לא מתאימים למשפחות דתיות.

מה מונע מצעקני ההדתה ללכת לבית מלון אחר?

אולי לכן כל כך מקומם לקרוא על גל ה"הדתה" שמעורר חלחלה בכל מיני אנשים, ודווקא כאלו שמתיימרים להיות ליברלים ומקבלים, בחופש הגדול. לא משנה אם זה מלון שמארח לכמה ימים קבוצה דתית, בהזמנה מראש, ומיידע את הנכנסים אליו ששעות הפעילות בברכה נפרדות, או אתר קייקים שפתוח רק כמה שבועות לשומרי מצוות ומבקש מהמבקרים לכבד את השוהים במקום. הסיקור ההיסטרי בכלי התקשורת מעורר את הרושם שמדובר באיזו מפלצת מאיימת ומחרידה, שעוד רגע תשתלט על כל אזרחי מדינת ישראל, ותכריח גם אותם, רחמנא ליצלן, לחבוש כיפה ולאכול רק כשר.

בואו נודה על האמת. לפני שמדברים גבוהה וזורקים לאוויר מילים מפונפנות כמו "הדתה" ו"הדרה", חשוב לזכור שהאופציות העומדות בפני משפחות שומרות מצוות הן ספורות ומדודות, בזמן שלשאר המשפחות בארץ יש לא מעט אופציות לבילוי בחופש. מה לדוגמה מונע מנופשים, שמתעקשים להתארח דווקא במלון שפתוח רק לכמה ימים לקבוצה דתית, לנסות את מזלם באחד ממאות בתי המלון האחרים שאליהם משפחה דתית לא יכולה להיכנס? יש עוד המון בתי מלון בארץ, ואומרים שהם סבבה לגמרי, מבטיחה לכם.

ומה יקרה אם אלו שביקשו לצאת לשייט קייאקים, וביקשו מהם לכבד בלבושם את המבקרים באתר, אבל הם ממש לא מסוגלים כי להתגונן מהשמש זו הדתה מזעזעת, יעשו אחורה פנה, וילכו לאתר אחר סמוך, כזה שמאפשר למבקרים להיצלות בשמש בכיף?

לפעמים מתעורר בי הרושם שלא דאגה אמיתית לגורל המדינה עומדת מול עיניהם של כל אותם המוחים והמזועזעים מההדתה המדומה, אלא צרות עין מסוג אחר לגמרי. כזאת שלא יכולה לשאת נוכחות של שומרי מצוות ברחוב. שיישארו להם הדתיים המרגיזים, עם הציציות שלהם והכיפות, בגטו שלהם. שלא יסתירו לנו את המרחב הציבורי עם כל הילדים שלהם, ושלא יעזו לחלום על חופש מול העיניים שלנו. מי הרשה להם? כי הרי רק לליברלים חילוניים אמיתיים מותר לצאת לחופש.

לחרדים אסור.

דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 4.5 (79 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

48 ש"חלרכישה

מוצרים נוספים

זוגיות עם רגש - הרב מיכאל לסרי

בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר - הרב דן טיומקין

מעבר לסגולה - הרב אליהו עמר

בית אמי - הרבנית בת שבע קניבסקי

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

שבויות

לכל המוצרים