לומדים תורה

האם יש כח לקמעות? סיפור מפתיע ולקח בצידו

מה גרם לאשתו של השמש לצרוח ולשבור כל דבר? ומה החזיר אותה למוטב? הדברים מלוקטים משיעורי הרב, ומובאים בלשון קדשו הטהורה

(צילום אילוסטרציה: פלאש 90/ אביר סולטן)(צילום אילוסטרציה: פלאש 90/ אביר סולטן)
אא

סיפרתי לכם פעם, יש מולא א. כ. היה שמש של 'עץ חיים', לפני כן לפני יותר מארבעים-ארבעים וחמש שנה היה גר ב'אהל רחל' של הפרסים של הרב בן ציון שאול. הייתי לומד בבית הכנסת למעלה, ומולא א. היה גר למטה יחד עם אשתו ובניו.

לפתע יום אחד אני שומע צעקות גדולות ונוראות, אשתו מסכנה השתבשה, והיה צריך להתגבר עליה, כל מה שהיה על ידה היתה שוברת אותו, כסאות שהיו על ידה היתה שוברת אותם, נעשה לה כוח כזה, לא כוח נורמלי כוח על-טבעי ומשתגעת וצועקת וצורחת. היינו לומדים יחד בערב איזה שעה,  ומסכן בא אלי, וסיפר לי את צרתו.

אמרתי לו, לך אצל חכם יהודה פתאיה, הוא מומחה לדברים האלה. הלך אצלו בכה לפניו וסיפר לו את הדברים האלה. אמר לו, אתן לך קמיע, אבל תיזהר עליו, כי הקמיע יועיל לה. ותדע לך שהיא תעשה מלחמה עד שתסכים ללבוש את הקמיע, כי יש שד שנכנס בה ולא נותן לה לעשות שום דבר, תלביש אותה בעל כרחה, ותדע שבשלשת הימים הראשונים היא תהיה יותר גרוע ממה שעכשיו, הצעקות שלה מחרישות אזנים, יהיו לה כוחות אדירים שלא תוכל לעמוד בפניה, לכן תקשור אותה בשלשלאות של ברזל, תביא כמה אנשים שיעזרו לך, אתה לבדך לא תוכל עליה, אחרי שלשת הימים לאט לאט היא תשקוט ותהיה בריאה, ותזהר על הקמיע הזה, שאין לי כח לכתוב -היה כבר זקן למעלה משמונים שנה- אין לי כוח לתפוס את העט ולכתוב, אחרי זה כבר לא אתן לך קמיע אחר, ונתן לו.

בא אלי וסיפר לי, לקח שלשה אנשים 'עבדאי' תפסו אותה בכוח והלבישו אותה את הקמיע הזה, ואחרי זה אוי ואבוי, איזה צעקות נוראות, איזה דברים, מה ששמו לפניה היתה שוברת וקורעת אותו לשניים, את הבגדים קורעת לשניים. ואחרי שלשה ימים 'ותשקוט הארץ', נגמר. היתה מתביישת מסכנה לצאת בחוץ, זוכרת מה שעשתה בזמן שהיתה משובשת, אבל לאט לאט התרגלה.

עבר הדבר, והנה שלש שנים היתה בסדר גמור אשת חיל יראת שמים, מכל הבחינות היתה טובה, אחרי שלש שנים הלכה כנראה למקוה ונפל ממנה הקמיע ונאבד, עוד פעם חזרה ונשתגעה, איזה צעקות מחרישות אזניים, עוד הפעם בא מסכן לבכות אצלי, אמרתי לו, לך עוד הפעם אצל חכם יהודה פתאיה. אמר, אבל הרב אמר שלא אבוא אליו עוד?

- תלך אליו תראה מה יעשה.

הלך אצלו והתחיל לבכות לפניו, כך וכך המעשה.

אמר לו הרב, לא אמרתי לך שתשים לב על הקמיע? אמר, מה אעשה, אלך איתה למקוה? אמר לו, תראה, עכשיו איני יכול לכתוב, אבל יש לי קמיע שכתבתי לפני כמה שנים בשביל מישהי אחרת והוא יועיל לה, לא כמו ההוא, אבל יועיל לה. וגם כן כמו הראשון, יומיים שלוש היא תשתגע ותעלה, ואחר כך תשקוט. עשה כך ואחרי שלשה ימים נחה, נהיתה בסדר, פחות או יותר.

אחרי כמה שנים עוד הפעם אבד לה הקמיע האחר, ואז כבר נפטר הרב יהודה פתאיה, לא היה כבר מה לעשות, נשתגעה ואח"כ שרפה את עצמה, מסכנה הלכה לאיבוד.

זאת אומרת, היינו רואים שהם עושים, והיו עושים פעולות. אני ידעתי מאבי ע"ה שסיפר לי כמה דברים שהוא ראה בעיניו, לא דברים שכתוב באיזה ספרים או איזה דבר, בזה יכול להיות שמוסיפים דברים או גוזמאות, אבל אבי ע"ה סיפר לי מה שראה במו עיניו שעשה לזה ועשה לזה כל מיני דברים. לכן היה מפורסם שמה שיוצא מתחת ידו דבר מתוקן.

אבל אחר כך הוא אמר שסבל בשביל זה בבניו, אחד מת בקיצור ימים, אחד השתגע, אחד נפל בתוך בור ומת, כל מיני צרות צרורות סבל בבניו, איום ונורא. זה מה שכתוב בספר חסידים, מי שמתעסק בדברים האלה לא יהיה נקי, או בו או בבניו, והוא סבל כל חייו.

זה מה שאנו אומרים, הקב"ה ניחא ליה שהעולם יתנהג כפי מנהגו, מה אתה נכנס בהדי כבשי דרחמנא בסודות של הקב"ה של הבריאה לשנות דרכי הטבע, זה לא רצוי בעיני הקב"ה. 'עולם כמנהגו נוהג'. לכן זהו הענין שאנו רואים שבסופו של דבר לא יוצא נקי.

רבינו יהודה החסיד, אביו היה שמו שמואל, והוא היה גם כן עוסק בקמיעים ובדברים האלה, והוא רבי יהודה החסיד עצמו כותב שכל מי שמתעסק בדברים אלה לא יצא נקי, אם הוא ילך ויעבור בשלום, בניו או זרעו אחריו לא יעבור בשלום, לכן כתב צוואה שאף אחד מבניו אחריו לא יקרא לא יהודה ולא שמואל, יהודה על שמו, ושמואל על שם האבא, פן יתגרו בהם השדים ויהרגום, מכאן שהעולם צריך להיות כמנהגו.

ר' יהודה החסיד עשה פעולות נשגבות. גם אביו ר' שמואל קוראים אותו התְסַפּוֹת במסכת גיטין 'הקשה רבינו שמואל הנביא'. גדולתו היתה שכל מה שעשה שלט בו כמו נביא, כל מה שאמר 'אחור לא ישוב ריקם'. ור' יהודה החסיד עצמו גם כן יש 'תספות רבי יהודה החסיד על מסכת ברכות', אך כמו שאמרנו לא טוב לשנות מתכלית הבריאה.

היו עוד הרבה מעשים שאנו שומעים ויודעים אותם, אך על זה נאמר 'ודאשתמש בתגא חלף', 'תגא' הוא מלשון תאג' בערבית כתר, שמות הקודש הם כתר של הקב"ה, גם הספירות מתחילים ב'כתר חכמה בינה', מי שמשתמש בדברים האלה 'חלף', נטרד מן העולם.

הדברים לקוחים מתוך הספר "מעדני המלך". לרכישת הספר היכנסו להידברות שופס או הקליקו כאן

 

תגיות:קמעותהרב עובדיה יוסף

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה