י"ג מידות רחמים: סוד הנהגת הבורא עם האדם

מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, מִבְחַר הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי, אַב הַנְּבִיאִים- "וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה" (דברים לד, י), נְבוּאָתוֹ עִם הַבּוֹרֵא הָיְתָה "פֶּה אֶל פֶּה" (במדבר יב, ח), הָעֶבֶד הַנֶּאֱמָן שֶׁל הַבּוֹרֵא- "עַבְדִּי מֹשֶׁה בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא" (שם, ז), בִּזְמַן מְסֻיָּם חָפֵץ הָיָה לֵידַע לִרְאוֹת וּלְהַכִּיר אֶת אֲמִתּוּת כְּבוֹד ה' וּמִדּוֹתָיו וְהַנְהָגָתוֹ עִם בְּרִיּוֹתָיו וְהִתְרַפֵּס לִפְנֵי ה' כְּבֵן הַמִּתְרַפֵּס לִפְנֵי אָבִיו, וְשָׁטַח בַּקָּשָׁתוֹ: "וְעַתָּה אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ הוֹדִעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶךָ וְאֵדָעֲךָ לְמַעַן אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ" (שמות לג, יג)- נֻסַּח בַּקָּשָׁה שֶׁלֹּא מוֹפִיעַ עוֹד כְּמוֹתוֹ, וּמְשִׁיבוֹ הָאֱלֹקִים: "אֲנִי אַעֲבִיר כָּל טוּבִי עַל פָּנֶיךָ וְקָרָאתִי בְשֵׁם ה' לְפָנֶיךָ וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵם" (שם, יט), וְאָז מְגַלֶּה לוֹ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֶת מִדּוֹתָיו הָאֲמִתִּיּוֹת, וְהֵן י"ג מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים:

"ה', ה', אֵל, רַחוּם, וְחַנּוּן, אֶרֶךְ אַפַּיִם, וְרַב חֶסֶד, וֶאֱמֶת, נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים, נֹשֵׂא עָוֹן, וָפֶשַׁע, וְחַטָּאָה, וְנַקֵּה".

בְּעֵת רָצוֹן, כְּשֶׁרָאָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לְנָכוֹן שֶׁהִיא שָׁעָה מְיֻחֶדֶת בְּיוֹתֵר, חָפֵץ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לֵידַע אֶת אֲמִתּוּת הַנְהָגַת ה', וּכְמוֹ כֵן הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מִלֵּא אֶת חֶפְצוֹ לְגַלּוֹת לוֹ אֶת אֲמִתּוּת כְּבוֹדוֹ וְהַנְהָגָתוֹ, אִם כֵּן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁמֻּנָּח בְּגִלּוּי זֶה סוֹד גָּדוֹל עִקָּרִי וִיסוֹדִי בִּמְיֻחָד. וּבְכֵן, מֶה הָיָה הַגִּלּוּי הַמְיֻחָד? שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הִנּוֹ רַחוּם וְחַנּוּן וְכוּ', וְאֵין אֶצְלוֹ שׁוּם מִדַּת הַדִּין וְכָל כֻּלּוֹ רַחֲמִים וְטוּב- "אֲנִי אַעֲבִיר כָּל טוּבִי עַל פָּנֶיךָ". וְאָכֵן יֶשְׁנָהּ מִדַּת הַדִּין, אוּלָם הִנָּהּ בְּמַטָּרָה לְהוֹבִיל אֶת הַנִּדּוֹן לְרַחֲמִים וְהַטּוֹב הַמְיֹעָדִים לוֹ, אוּלָם אֵין דִּין לְשֵׁם דִּין! יֶשְׁנוֹ דִּין לְשֵׁם רַחֲמִים וְטוֹב בִּלְבַד.

י"ג מִדּוֹת הָרַחֲמִים הֵן הֵן בִּלְבַד מַהוּת כְּבוֹדוֹ וְהַנְהָגָתוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא, וְנִתְכַּוֵּן הַבּוֹרֵא בָּזֶה לְהוֹדִיעַ לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ: אִם רְצוֹנְךָ לָדַעַת וּלְהוֹדִיעַ אוֹתִי, תַּבְהִיר אֶת מִדּוֹתַי שֶׁהִנָּן רַחֲמִים בִּלְבַד! וְכַמָּה שֶׁיּוֹתֵר יְהֵא בָּרוּר לָעוֹלָם הַנְהָגָתִי- כֵּן יוֹתֵר יֵחָשְׁבוּ לְיוֹדְעִים אוֹתִי.

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ...

הַבּוֹרֵא נִקְרָא כְּלַפֵּי עַמּוֹ בִּשְׁנֵי שֵׁמוֹת - מֶלֶךְ וְאָב. מֶלֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: "ה' מֶלֶךְ, ה' מָלָךְ, ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד" (שמות טו, יח). וּכְמוֹ כֵן נִזְכַּר הוּא בְּשֵׁם אָב (דברים לב, ו): "הֲלוֹא הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנֲנֶךָ". וְעוֹד נֶאֱמַר (שם יד, א): "בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹקֵיכֶם", וְעוֹד וְעוֹד פְּסוּקִים. וְכֵן אוֹמְרִים אָנוּ בִּתְפִלָּתֵנוּ הַרְבֵּה: "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ..."

הַרְבֵּה קַל יוֹתֵר לָאָדָם לָחוּשׁ בִּתְחוּשָׁתוֹ אֶת הָאֱלֹקִים כְּמֶלֶךְ, שׁוֹפֵט, מַעֲנִישׁ לְשֵׁם עֹנֶשׁ הַמַּגִּיעַ לַחוֹטֵא, וְלֹא מְעַטִּים הֵמָּה הֶחָשִׁים אֶת הַבּוֹרֵא כִּמְקַנֵּא וְנוֹקֵם בַּפּוֹגְעִים בִּכְבוֹדוֹ, אוּלָם לֹא כָּל כָּךְ מַהֵר נוֹטֶה הָאָדָם לָחוּשׁ אֶת הָאֱלֹקִים כְּאָב רַחֲמָן, אִכְפַּתִּי, אוֹהֵב, הֶחָרֵד לְגוֹרַל בָּנָיו וְשׁוֹמְרָם הֵן בִּשְׁעַת הָעֹנֶשׁ וְהֵן בִּשְׁעַת מְעִידָתָם לְבִלְתִּי יֹאבֵדוּ, וְעוֹשֶׂה הַכֹּל בְּמַטָּרָה אַחַת- לַהֲבִיאָם לַטּוֹב הָאֲמִתּי וְלָעֹנֶג הַנִּצְחִי שֶׁיִּעֵד לָהֶם לְטוֹב לָהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, וְהוּא מֵאַחַר וְעִקַּר הָעֹנֶג הַמְיֹעָד וְהַמַּתְאִים לַנְּשָׁמָה הוּא בָּעוֹלָם הַבָּא. וְכָאָמוּר לְעֵיל, כְּמוֹ שֶׁאָדָם נוֹרְמָלִי לֹא מַתְאִים לוֹ לָדוּר בְּדִיר שֶׁל בְּהֵמוֹת, כֵּן לֹא מַתְאִים לַנְּשָׁמָה גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁהוּא חָמְרָנִי, וּלְכָךְ לֹא יַחְשֹׂךְ ה' שִׁבְטוֹ מִבְּרוּאָיו כָּאן, בָּעוֹלָם הַזֶּה, עַל מְנָת לְהַכְשִׁירָם לַטּוֹב הָאֲמִתִּי בָּעוֹלָם הַבָּא, וְהַכֹּל נַעֲשֶׂה מִתּוֹךְ חֶסֶד וְרַחֲמָנוּת וּמֵרְאִיַּת הַנּוֹלָד כַּיָּאוּת לְחָכָם כְּהַבּוֹרֵא, אֲשֶׁר מִי כָּמוֹהוּ רוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד וְאֶת הַטּוֹב הָאֲמִתִּי לִבְנֵי הָאָדָם שֶׁבָּרָא, מִי כָּמוֹהוּ מַבְחִין בַּנְּשָׁמָה בְּיַחַס לַגּוּף, מִי כָּמוֹהוּ רוֹאֶה אֶת הַגּוּף שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא כְּנַרְתִּיק לַיַּהֲלוֹם שֶׁהוּא הַנְּשָׁמָה, וְלָכֵן מַעְדִּיף הַבּוֹרֵא לִפְגֹּעַ בַּנַּרְתִּיק וְהָעִקָּר שֶׁלֹּא יִפָּגַע הַיַּהֲלוֹם, וּכְמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ לְקַמָּן הַתּוֹעֶלֶת שֶׁבַּפְּגִיעָה בַּגּוּף- לְהַכְנִיעוֹ וּלְשַׁעְבְּדוֹ תַּחַת הַנְּשָׁמָה עַל מְנָת שֶׁתִּשְׁתַּלֵּט הַנְּשָׁמָה עַל הַגּוּף, וּבְכָךְ יִרְוַח לוֹ, לָאָדָם, חַיֵּי עוֹלָם עַל פְּנֵי חַיֵּי שָׁעָה.

מִסִּבָּה זוֹ שֶׁנֶּעְלָם מִבְּנֵי אָדָם הָאַבָּהוּת שֶׁל הַבּוֹרֵא וּלְנֶגֶד עֵינֵיהֶם רַק "הַמַּלְכוּת", חָשִׁים הֵם הִסְתַּיְּגוּת מֵהַבּוֹרֵא, שֶׁכֵּן כָּךְ הוּא טִבְעִי אֵצֶל בְּנֵי אָדָם- לְהִשְׁתַּמֵּט מֵהַמַּלְכוּת כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר וְלֹא לְהֵחָשֵׂף לָהּ, וְרַק לָצֵאת יְדֵי חוֹבָה מִמֶּנָּה וְתוּ לֹא, וּלְכָךְ רֹב בְּנֵי אָדָם עוֹבְדִים הֵמָּה אֶת הַבּוֹרֵא מִיִּרְאָה, רַק כְּדֵי לָצֵאת יְדֵי חוֹבָה עַל מְנָת שֶׁלֹּא לְהֵעָנֵשׁ, וּבִזְמַן עֲנִישָׁה וּמִדַּת הַדִּין חָשִׁים אֶת הַבּוֹרֵא כְּרוֹדָן. בִּזְמַנֵּי מְעִידָה וְחֵטְא חָשִׁים עַצְמָם חַסְרֵי בִּטָּחוֹן בַּה'. נֶעְלֶמֶת מֵהֶם הָאֱמוּנָה שֶׁיֶּשְׁנָהּ אֶפְשָׁרוּת לְתִקּוּן וּלְשִׁיבָה לְחֵיק הַבּוֹרֵא אַחַר שֶׁלְּנֶגֶד עֵינֵיהֶם מְצֻיָּר רַק הַתֹּאַר "מֶלֶךְ", וְנֶעְלָם הַתֹּאַר "אָב", וּבְשֶׁל כָּךְ לֹא מַאֲמִינִים בַּשִּׂמְחָה שֶׁל הַבּוֹרֵא שֶׁהוּא שָׂמֵחַ כְּשֶׁשָּׁב אֵלָיו הַחוֹטֵא כְּשִׂמְחַת הָאָב בְּשׁוּב אֵלָיו בְּנוֹ הָאוֹבֵד,.

לֹא עֲבוֹדָה קַלָּה הִיא לֵידַע וּלְהַכִּיר בָּאַבָּהוּת שֶׁל הַבּוֹרֵא. הַיֵּצֶר הָרַע טוֹרֵחַ הַרְבֵּה לְהַעְלִים זֹאת מִבְּנֵי אָדָם, שֶׁכֵּן בְּכָךְ מַצְלִיחַ הוּא לְיָאֵשׁ אֶת הַבְּרִיּוֹת וּלְהַרְחִיקָן מִתִּקְוָה, מִתְּשׁוּבָה, וּבְוַדַּאי מִתְּפִלָּה לַה', שֶׁכֵּן הֵיאַךְ יָהִין זֶה הַמָּצוּי בְּעִדַּן עֹנֶשׁ אוֹ בְּעִדַּן מְעִידָה לִפְנוֹת לַה' וּלְבַקֵּשׁ בַּקָּשָׁתוֹ אַחַר שֶׁתְּחוּשָׁתוֹ בְּמַצָּבִים כָּאֵלֶּה כְּנָזוּף וּמְנֻדֶּה, מְרֻחָק, נָטוּשׁ וְעָזוּב?! וּמְגַלֶּה לָנוּ הַנָּבִיא יְשַׁעְיָה (מט, יד) שֶׁאָכֵן זוֹ הָיְתָה הַתְּחוּשָׁה שֶׁל צִיּוֹן בְּמַצְּבֵי גָּלוּתָהּ: "וַתֹּאמֶר צִיּוֹן עֲזָבַנִי ה' וַה' שְׁכֵחָנִי".

אוּלָם רְצוֹנוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא שֶׁנֵּדַע אוֹתוֹ בֶּאֱמֶת, וְהָאֱמֶת הִיא אַחַת בִּלְבַד: הַבּוֹרֵא הוּא אַךְ טוֹב בִּלְבַד, אֵין בּוֹ שׁוּם דָּבָר שֶׁלְּהֶפֶךְ מִן הַטּוֹב, רַק טוֹב וְחֶסֶד וְרַחֲמִים, וְגַם כְּשֶׁנּוֹהֵג בְּמִדַּת הַדִּין, הוּא בְּמַטָּרָה לְהָבִיא לְטוֹב, וּמֵאַחַר וְתַפְקִידֵנוּ בָּעוֹלָם הוּא כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר לְהַכִּיר אֶת הַבּוֹרֵא וּלְדַעְתּוֹ, וְכַנֶּאֱמַר (דברים ד, לט): "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ", הֲרֵי שֶׁכְּכָל שֶׁנֵּדָעֵהוּ בְּמִדַּת רַחֲמָיו דַּוְקָא- רַק בְּכָךְ נֵחָשֵׁב שֶׁיְּדַעְנוּהוּ.

המאמר לקוח מתוך הספר "חי באמונה". לרכישת ספרו של הרב יעקב ישראל לוגסי הקליקו כאן.