ותן חלקנו: עד כמה אתה נחוש להתקדם?

"שֵׁם הָאַחַת עָרְפָּה" - עַל שֵׁם שֶׁהָפְכָה עֹרֶף לַחֲמוֹתָהּ וְחָזְרָה לָהּ. "וְשֵׁם הַשֵּׁנִית" - שֶׁשִּׁנְּתָה מַעֲשֶׂיהָ מִמַּעֲשֵׂה יְבִמְתָּהּ. "רוּת" - שֶׁיָּצָא מִמֶּנָּה דָּוִד שֶׁרִוָּה לְהקב"ה בְּשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת: דָּבָר אַחֵר: "רוּת" - שֶׁרָאֲתָה דִבְרֵי חֲמוֹתָהּ (פסיקתא זוטרתא, רות, פרק א')

לְאַחַר מוֹת אֲבִיהֶם אֱלִימֶלֶךְ, נָשְׂאוּ מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן נָשִׁים מוֹאֲבִיּוֹת , כַּמְתֹאָר בִּמְגִלַּת רוּת : "וַיִּשְׂאוּ לָהֶם נָשִׁים מֹאֲבִיּוֹת, שֵׁם הָאַחַת עָרְפָּה, וְשֵׁם הַשֵּׁנִית רוּת וַיֵּשְׁבוּ שָׁם כְּעֶשֶׂר שָׁנִים".

כַּאֲשֶׁר יָצְאָה נָעֳמִי, שֶׁשִּׁכְּלָה אֶת בָּנֶיהָ, בְּדַרְכָּהּ לַחֲזֹר לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הָלְכוּ אַחֲרֶיהָ שְׁתֵּי כַלּוֹתֶיהָ. נָעֳמִי פָּנְתָה אֲלֵיהֶן בִּדְבָרִים שֶׁיַּחְזְרוּ לְאֶרֶץ מוֹלַדְתָּן. עָרְפָּה חָזְרָה, וְרוּת לֹא חָזְרָה אֶלָּא הִגִּיעָה עִם נָעֳמִי לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

"שֵׁם הָאַחַת עָרְפָּה" – עַל שֵׁם שֶׁהִפְנְתָה עֹרֶף לַחֲמוֹתָהּ וְחָזְרָה לְאֶרֶץ מוֹלַדְתָּהּ. מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בַּפָּסוּק "וְשֵׁם הַשֵּׁנִית רוּת" - לְפִי שֶׁהִיא נִקְרְאָה כָךְ עַל שֵׁם שֶׁשִּׁנְּתָה וְלֹא נָהֲגָה כְגִיסָתָהּ. "רוּת" שְׁמָהּ, לְפִי שֶׁיָּצָא מִמֶּנָּה דָּוִד שֶׁרִוָּה אֶת הקב"ה בְּשִׁירוֹת וּבְתִשְׁבָּחוֹת. זֹאת, וָעוֹד: לְפִי שֶׁרָאֲתָה אֶת דִּבְרֵי חֲמוֹתָהּ וּפָעֲלָה לְפִיהֶם.

* * *

לְמִקְרָא הַדְּבָרִים עוֹלָה שְׁאֵלָה בְסִיסִית: הֲרֵי הִתְרַחֲשׁוּת הָאֵרוּעִים הָיְתָה לְהֵפֶךְ! עָרְפָּה שָׁמְעָה בְקוֹל לְנָעֳמִי וְאִלּוּ רוּת לֹא שָׁמְעָה בְקוֹלָהּ! נָעֳמִי הִפְצִירָה בָהֶן חָזוֹר וְהַפְצֵר שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ עִמָּהּ, כַּמְּתֹאָר בִּתְחִלַּת הַמְּגִלָּה: "וַתֹּאמֶר נָעֳמִי לִשְׁתֵּי כַלֹּתֶיהָ לֵכְנָה, שֹׁבְנָה, אִשָּׁה לְבֵית אִמָּהּ… שֹׁבְנָה, בְנֹתַי, לָמָּה תֵלַכְנָה עִמִּי? הַעוֹד לִי בָנִים בְּמֵעַי וְהָיוּ לָכֶם לַאֲנָשִׁים… וַתִּשֶּׂנָה קוֹלָן וַתִּבְכֶּינָה עוֹד. וַתִּשַּׁק עָרְפָּה לַחֲמוֹתָהּ, וְרוּת דָּבְקָה בָּהּ. וַתֹּאמֶר: הִנֵּה שָׁבָה יְבִמְתֵּךְ אֶל עַמָּהּ וְאֶל אֱלֹהֶיהָ, שׁוּבִי אַחֲרֵי יְבִמְתֵּךְ. וַתֹּאמֶר רוּת: אַל תִּפְגְּעִי בִי לְעָזְבֵךְ לָשׁוּב מֵאַחֲרָיִךְ, כִּי אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ, וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין. עַמֵּךְ עַמִּי, וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי. בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת, וְשָׁם אֶקָּבֵר כֹּה יַעֲשֶׂה ה' לִי וְכֹה יֹסִיף, כִּי הַמָּוֶת יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ. וַתֵּרֶא כִּי מִתְאַמֶּצֶת הִיא לָלֶכֶת אִתָּהּ, וַתֶּחְדַּל לְדַבֵּר אֵלֶיהָ".

עָרְפָּה הִיא שֶׁצִּיְּתָה לְדִבְרֵי חֲמוֹתָהּ, וְאִלּוּ רוּת לֹא שָׁמְעָה בְקוֹלָהּ, וְנָעֳמִי פָסְקָה לְדַבֵּר אֵלֶיהָ רַק לְאַחַר שֶׁנּוֹכְחָה לָדַעַת כִּי דְבָרֶיהָ נוֹפְלִים עַל אָזְנַיִם עֲרֵלוֹת! רָאוּי, הָיָה, אֵפוֹא, לִקְרֹא לְעָרְפָּה רוּת, וּלְרוּת עָרְפָּה!

וּבְכֵן, הָבָה נִתְבּוֹנֵן, מַה בֶּאֱמֶת רָצְתָה נָעֳמִי: הַאִם רְצוֹנָהּ הָיָה שֶׁכַּלּוֹתֶיהָ תָּשֹׁבְנָה לְעַמָּן, אוֹ שֶׁתִּתְגַּיֵּרְנָה וְתָבֹאנָה עִמָּהּ? מִמִּשְׁפָּטֶיהָ שֶׁל נָעֳמִי, הַחֲקוּקִים בְּסֶלַע הַתְּנַ"ךְ, לְמֵדִים כֵּיצַד עוֹנִים לְנָכְרִי הָרוֹצֶה לְהִתְגַּיֵּר. מַצִּיגִים בְּפָנָיו אֶת הַקְּשָׁיִים הַגַּשְׁמִיִּים שֶׁל הַיַּהֲדוּת, כְּדֵי לִבְחֹן אִם הוּא רְצִינִי וְרוֹצֶה בֶאֱמֶת. נָעֳמִי רָצְתָה לִבְדֹּק אֶת תְּגוּבָתָן לְאַחַר דְּבָרֶיהָ. עָרְפָּה הֵבִינָה אֶת הַקֹּשִׁי וּפָרְשָׁה, וְאִלּוּ רוּת "רָאֲתָה דִבְרֵי חֲמוֹתָהּ" – הֵבִינָה אֶת עֹמֶק מַשְׁמָעוּת דְּבָרֶיהָ, שֶׁאָמְנָם לֹא קַל לִהְיוֹת יְהוּדִי; אֲבָל אִם לֹא לִהְיוֹת יְהוּדִי – מַה כֵּן? אֵיזוֹ מַשְׁמָעוּת יֵשׁ לַחַיִּים?

עָרְפָּה הִיא זוֹ שֶׁהִפְנְתָה עֹרֶף לְתֹכֶן הַדְּבָרִים, וְאִלּוּ נָעֳמִי חָדְרָה לְעָמְקָם וְרָאֲתָה אֶת הַטָּמוּן בָּהֶם.

שָׁנִים רַבּוֹת לִפְנֵי כֵן הִצִּיעַ אַבְרָהָם אָבִינוּ לְלוֹט, לְאַחַר שֶׁפָּרְצָה קְטָטָה בֵּין הָרוֹעִים שֶׁלָּהֶם: "הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי", וְלוֹט קִבֵּל אֶת הַהַצָּעָה. בְּעֵינֵי חֲזַ"ל נֶחְשָׁב לוֹט כְּמִי שֶׁבִּקֵּשׁ לְהִפָּרֵד מֵאַבְרָהָם אָבִינוּ. כָּךְ אָמְרוּ חֲזַ"ל : הַפָּסוּק  "לְתַאֲוָה יְבַקֵּשׁ נִפְרָד" נָסוֹב עַל לוֹט, שֶׁמִּפְּנֵי תַאֲוָתוֹ הֶחְלִיט לְהִפָּרֵד מֵאַבְרָהָם. כֵּיצַד מַתְאִימָה פַּרְשָׁנוּת זוֹ עִם הַמְּצִיאוּת הַמְתֹאֶרֶת בַּתּוֹרָה שֶׁאַבְרָהָם הוּא שֶׁבִּקֵּשׁ לְהִפָּרֵד מִלּוֹט?

גַּם כָּאן שָׁזוּר אוֹתוֹ רַעְיוֹן – אִלּוּ הָיָה לוֹט חָפֵץ בֶּאֱמֶת בְּקִרְבָתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, הוּא לֹא הָיָה מַסְכִּים לְהִפָּרֵד מִמֶּנּוּ אֲפִלּוּ הָיָה מְגָרְשׁוֹ בְמַקְלוֹת; אַךְ לְלוֹט, בְּבַקָּשָׁה אַחַת שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ הָיָה דַי כְּדֵי לְהִפָּרֵד. וַהֲרֵי זֶה סִימָן מֻבְהָק לְכָךְ שֶׁהוּא חָפֵץ בִּפְרֵדָה זוֹ כְּדֵי לְמַלֵּא אֶת תַּאֲווֹתָיו .

הַדְּבָרִים הַלָּלוּ מְלַמְּדִים אוֹתָנוּ שֶׁלִּפְעָמִים קְשָׁיִים שֶׁאֲנַחְנוּ חוֹוִים לֹא נוֹעֲדוּ לְהַרְחִיק אוֹתָנוּ מֵהַמַּטָּרָה, אֶלָּא לְהֵפֶךְ – לְקָרֵב אוֹתָנוּ אֵלֶיהָ! הֵם נוֹעֲדוּ לִבְחֹן אֶת נְחִישׁוּתֵנוּ לְהִתְקַדֵּם, אֶת רְצוֹנֵנוּ לְהִתְעַלּוֹת, אֶת שְׁאִיפָתֵנוּ לְהִשְׁתַּפֵּר, וְעֶצֶם הָעֲמִידָה בִּקְשָׁיִים אֵלּוּ הִיא הִיא הַסּוֹלֶלֶת אֶת הַדֶּרֶךְ לְהַגִּיעַ אֶל הַמַּטָּרָה שֶׁהִצַּבְנוּ לְעַצְמֵנוּ.

בְּהַצְלָחָה!

"ותן חלקנו" - חוויה רוחנית מרגשת. לקבלת ספרון התנסות חינם, הקליקו כאן