מגזין

ר’ דוד אבוחצירא בראיון נדיר: כיצד התבטא הבבא-סאלי בערוב ימיו?

מי שהיה רב העיר הצעיר ביותר בארץ, מכהן כאדמו"ר שעל חסידיו נמנים חסידים דוברי אידיש וגם אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות. כמו אביו הבבא מאיר וסבו הבבא סאלי, גם רבי דוד אבוחצירא מגשר בטבעיות בין עולם הקבלה הספרדי ובין עולם החסידות. ראיון נדיר עם סיפורים ייחודיים על סבו, הבבא סאלי. הכתבה באדיבות עלון "קרוב אליך"

רבי דוד אבוחצירא (צילום: ישראל ברדוגו)
אא

את שם המשפחה "אבוחצירא" אין מי שלא שמע. שושלת רבנים ומקובלים שראשה ברבי יעקב אבוחצירא, הנקרא בשם "אביר יעקב". בני המשפחה שמשו כרבני מחוז תפילאלת במרוקו, והיו אהודים מאוד על יהודי המקום, עד כדי כך שחמישה פעמים סירבו אנשי הקהילה לאפשר לאבי השושלת – האביר יעקב – לעלות ארצה. רק בפעם השישית הוא הצליח לשכנעם, והותירם בידי בנו רבי מסעוד. בניו של רבי מסעוד היו רבי דוד, רבי ישראל ורבי יצחק. רבי דוד נרצח במרוקו, כחלק מהמאבק בין תושבי המקום לצרפתים שניסו לכבוש את האזור. רבי יצחק הוא ה'בבא חאקי', מי שלימים היה רב הערים רמלה ולוד. ורבי ישראל הוא ה'בבא סאלי' (אבא ישראל), שעלה לארץ וגר בירושלים, חזר לחו"ל ושוב עלה לארץ, עד שלבסוף קבע את מושבו בנתיבות. קברו הוא מקום עלייה להמונים מבית ישראל שפוקדים אותו בתפילות ובקשות, ובעיקר ביום ההילולא – ד' שבט.

בין נכדיו המפורסמים של הבבא סאלי נמנה רבי דוד חי אבוחצירא, המתגורר בנהריה ופועל להרבצת תורה ולחיזוק תורני במקום. רבי דוד נולד בכ"ו באלול תשי"ב במחוז תפילאלת, עלה לארץ בגיל ארבע עשרה יחד עם אביו – רבי מאיר אבוחצירא, בנו הבכור של הבבא סאלי – והתיישב עם משפחתו באשדוד, ומיד לאחר מכן החל ללמוד בישיבת איתרי שבירושלים. רבי דוד שקד על לימוד התורה, וכבר בגיל עשרים וארבע עמד במבחני הרבנות הראשית על "יורה יורה" והוכשר לכהן כרב עיר. כשנה לאחר מכן מונה לרבה הראשי הספרדי של העיר הצפונית ביותר דאז - נהריה, והוא בן עשרים וחמש שנה בלבד, ובכך הוכרז כרב העיר הצעיר ביותר בארץ.

נהריה של אותם ימים לא הייתה מקום פורה של תורה, ובטח לא של קבלה וחסידות. הרב הגיע לנהריה והפך אותה לעיר מלאה תורה. ההשפעה הגיעה גם לערים הסמוכות, שהיו בקשר עם הרב, ושמעו הגיע לכל רחבי הארץ. במשך השנים בהן כיהן כרב ראשי ייסד בנהריה את ישיבת 'אביר יעקב' - על שם רבי יעקב אבוחצירא, מייסד השושלת. כיום קיימות שתי ישיבות בשם זה, אחת במסגרת ישיבה תיכונית והשנייה כישיבה קטנה לבני תורה. מלבדה הקים את מוסדות אביר יעקב בעיר, הפועלים תחת חסותו עד היום ובהם תלמודי תורה וכוללי אברכים. בשנת תשמ"ד נפטר הבבא סאלי בעיר נתיבות, ובצעד מפתיע החליט רבי דוד להתפטר מרבנות העיר. באותם ימים החלה קהילתו להתרחב, כשהוא מכונה בפי כל מאז ועד היום "האדמו"ר רבי דוד אבוחצירא". 

 

לא זזים סנטימטר מבלי להתייעץ

כדי להתרשם מפועלו של רבי דוד, דיברנו עם הרב ברוך וילהלם, שליח חב"ד בנהריה, שהכיר את רבי דוד כשעוד היה פחות מוכר. "הגעתי לנהריה כאברך בכולל של רבי דוד, בו למדו עשרה אברכים. הכולל נפתח על ידי השליח המסור הרב ישראל בוטמן ז"ל. הוא הוקם על ידי ארגון הגג של חב"ד ושכן בבית מדרשו של רבי דוד, והיה תחת חסותו הכלכלית במתן מלגה חודשית לאברכים, בנוסף לדירת מגורים. באותו זמן הוא היה רב העיר הספרדי. זכינו לשבת איתו יחד ברוב שעות הלימוד של הכולל", מתאר הרב וילהלם את הימים ההם. "לאט לאט הוא התפרסם, והיום מהבוקר עד הערב אנשים מחכים לדבר איתו, כשהם מגיעים מכל העולם. יש לו כמות עצומה של מעריצים, מכל הגוונים והעדות – ספרדים, אשכנזים, מחסידות גור ובאבוב ומעוד חסידויות רבות. אתה יכול לראות ברכבת לנהריה חסידים רבים שנוסעים רק כדי להגיע אליו. יש לו כריזמה לא רגילה, יש לו חן וחביבות, וכמובן שאנשים מאמינים בברכות שלו. הוא מאוד קשור לחסידות, הוא תמיד ידבר על הבעל שם טוב או על האדמו"ר הזקן. הוא מכניס את כולם יחד כאיש אחד – חסידים, ספרדים וגם ליטאים. החוברות שלו מודפסות ברבבות".

רבי דוד אבוחצירא (צילום ארכיון: פלאש 90)

עד כמה מורגשת ההשפעה של רבי דוד על תושבי העיר?

"ההשפעה על העיר מאוד חזקה". הרב וילהלם מספר לנו עובדה מפתיעה: "ראש העיר יושב אצלו כל מוצאי שבת באופן קבוע, ומסכם איתו מה הולך להיות. היינו באיזה פורום לפני שבוע וחצי, שם ראש העיר אמר בגאווה שיש לו רב והוא הולך על פי דבריו – רבי דוד. כל מה שקורה בעיר בעצם קשור הרבה פעמים אליו. הממדים של אלו שקשורים אליו הם עצומים, ויש היום אנשים שלא זזים סנטימטר בלי להתייעץ איתו. מה שמושך זה הכוח של משפחת אבוחצירא. הסיפורים הרבים על המופתים של רבני השושלת מושכים את הציבור גם אל רבי דוד".

 

"אני בא כדי ללבן סוגיות בהשקפה או בחסידות"

אם דיברנו על איחוד גלויות אצל רבי דוד, פגשנו בבית המדרש הסמוך בחסיד גור, שסבו היה חסיד גור עוד לפני השואה, וכשהכיר את רבי דוד דבקה נפשה בו, והחליט שגם אותו הוא מכתיר עליו – חסיד גור מפולין – לאדמו"ר. הוא נותן לנו טעימה מרבי דוד: "רבי דוד עשה לי חלאקה עוד כשהיה הרב של נהריה, כשהיה מקבל קהל בבניין המועצה הדתית". ישראל הוא אישיות מעניינת גם בסיבות בואו לרבי דוד: "הרבה באים אליו בשביל ברכה או ייעוץ, אני בא כדי ללבן סוגיות בהשקפה או בחסידות. למשל פעם הוא דיבר איתי על המשנה באבות 'עשה תורתך קבע ומלאכתך עראי', לא כתוב הרבה תורה וקצת מלאכה. אפשר שיהיה אדם שעובד רוב זמנו, השאלה מה הקבע – האם עיקר הקביעות בלבו היא התורה או המלאכה".

 

שיחת הדיינים

דיברנו עם דיין חשוב החפץ בעילום שמו, שהוסיף לנו עוד התרשמות מהניסים שמתרחשים אצל רבי דוד: "יש כמה סיפורים שאני מכיר במשפחה ובסביבה הקרובה שרבי דוד עזר להם בברכתו, ממש בחינת צדיק גוזר והקדוש ברוך הוא מקיים. על אחי איימו בפיטורים מעבודתו. הוא בא לרב ותינה את צערו שהולכים לפטר אותו ולא יהיה לו מאיפה לחיות. רבי דוד הרגיע אותו, שהכל יהיה בסדר וה' ידאג לו לפרנסה. באותו שבוע הציעו לו עבודה במקום קרוב יותר עם משכורת גבוהה יותר ותנאים טובים יותר". הדיין מספר לנו גם על חבר שנושע: "חבר טוב שלי היה רווק זמן רב. הוא הכיר מישהי כבר עשר שנים, אבל זה פשוט לא הסתדר, הדברים היו מתנדנדים, פעם כן פעם לא, אבל בסוף זה נגמר ולא יצא כלום. באתי אל רבי דוד, והוא אמר לי במילים האלו: 'קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה', ובאמת זמן קצר לאחר מכן הוא התחתן". גם על עצמו הדיין מספר: "כשהייתי אברך בתחילת כולל דיינות, הוא אמר לי: 'כבודו יתמנה לאב בית דין בישראל'. להגיד לי את זה באותה תקופה, כשאני עוד בתחילת לימודיי, היה כמו לומר לי שאטוס לחלל. וברוך ה' אחרי שנים באמת הגעתי להיות אב בית דין".

הדיין מספר שפעם בהליכתו אל רבי דוד, פגש שם באב בית דין אחר, שהיה אדם רחוק מענייני קבלה, והוא תהה מה פשר בואו לשם. "אותו דיין סיפר לי שגילו לו גידול בכבד. הוא בא לרבי דוד, והוא אמר לו ש'כבד' זה בגימטרייה 'הויה', ולכן כבד זו מידת הרחמים, ואין לו שום דבר. הוא חזר אל הרופאים ביום ראשון והם היו בהלם. לא היה לו שום דבר בכבד. מאז הוא מחסידיו של רבי דוד. יש לי סיפור דומה על סרטן שנרפא בזכות ברכתו של רבי דוד לשכן שלי, ואני מעריך שכך היה לעוד רבים וטובים שבאו לרבי דוד". הדיין ממשיך לספר על אותו אב בית דין שהתקרב לרבי דוד: "לאותו רב הייתה כלה, שזמן קצר לפני שהתחתנה עם בנו לקתה במחלה לא פשוטה. הוא היה מאוד בלחץ מהסיפור עד היום של החופה, ורבי דוד הרגיע אותו שבחתונה היא תעמוד על שתי רגליה, והכל יהיה בסדר. ובאמת עד החתונה הכלה הבריאה לגמרי, והחתונה ההיא הייתה שמחה בכפליים".

 

לא הבנתי מה קורה

רבים מגיעים אל רבי דוד ומספרים שנושעו. גם הרב יגאל כהן מהידברות מספר על בתו שהיא מקרה של "נס רפואי": "אשתי הייתה בהריון עם תאומות. אחת מהן אובחנה עם מום קשה מאוד בלב, והרופאים לא נתנו לה סיכוי לחיות. כל הפרופסורים אמרו חד משמעית – התינוקת תצא לאוויר העולם ולא תחיה יותר מחמש דקות. כך אמרו פרופסור באסותא, שני פרופסורים בתל השומר, רופא בבני ברק ורופא בגבעת שמואל. כולם אמרו להפיל כי אין סיכוי", מתאר הרב כהן בצורה קודרת. "אמרתי לאשתי, 'בואי ניסע לרבי דוד אבוחצירא'. נסיעה ארוכה, חיכיתי שלוש-ארבע שעות. הרב שמע את הסיפור ואמר: 'הילדה הזאת תחיה'. כך הוא אמר לי, במילים האלה. הייתי חצי דקה אצלו, אבל התרגשתי מאוד מהמילים האלו. הרגשתי כזה כוח, שאפילו אם כל העולם נגדי אני את הילדה הזאת אביא לעולם. המילה של הרב נתנה לי אמונה. ללכת לבד נגד הזרם לא הייתי מצליח, אבל אצל הרב קיבלתי כוח".

הרב כהן מתאר את רגעי הלידה: "במהלך הלידה, צוות של חדר ניתוח חיכה שהתינוקת תצא ויעשו לה ניתוח לב פתוח כדי להציל משהו מהלב, שתחיה לפחות זמן מה. אני אומר תהלים, וחושב על זה שייקחו אותה ישר לחדר ניתוח. והנה, באה האחות ואומרת לי: 'מזל טוב, יש לך בת' ושמה לי אותה בידיים. אני לא מבין מה קרה, למה היא לא בדרך לניתוח? אז האחות אומרת לי שלא יודעים איך, אבל היא נושמת בכוחות עצמה. הילדה הזאת אמנם נולדה עם מום בלב, אבל החמש דקות שנתנו לה התארכו מאז כמה שנים טובות...".

 

רוצה את הצדיק?

אם שמענו על תינוקת שלא נתנו לה סיכויים לחיות ובסוף חיה, יש גם סיפורים על אלו שכלל לא הצליחו להיכנס להיריון, וברכת הרב עזרה להם.

"הכרתי זוג שלא נפקדו במשך שמונה שנים מאז חתונתם. בייאושם החליט הבעל לפנות אל רבי דוד בנהריה", מספר הרב איל עמרמי לאתר קול חי על התקופה בה רבי דוד עוד לא היה מוכר דיו. "כדי לא להגיע בידיים ריקות הביא הבעל שלוש מאות שקלים לתת לרב כ'פדיון נפש'. הוא ירד בתחנת הרכבת בנהריה והחל לשאול אנשים היכן נמצא רבי דוד אבוחצירא, אך אף אחד לא ידע למי הוא מתכוון. לבסוף פגש אדם ממוצא רוסי שחבש קסקט, והלה אמר לו: 'אה, אתה רוצה את הצדיק?!'. הבעל שמח, סוף סוף מישהו שמע על רבי דוד. האיש המוזר מעט הגביר את קולו ואמר בהברה רוסית: 'אם אתה רוצה את הצדיק - תן לי מאה שקלים!'. הבעל נדהם מדרישתו החצופה של האיש. 'מה פתאום שאתן לך מאה שקלים?! האם הסעת אותי במונית או נתת לי איזה שירות?! ממתי בני אדם משלמים על מענה לשאלה ברחוב?!'. הוא חשב בלבו שהאדם מולו גזלן, וניסה לפרוט על רגשותיו אולם הלה נותר בשלו: 'אם אתה רוצה צדיק תשלם מאה שקלים...'. בלית ברירה שלף הבעל מכיס חולצתו שטר של מאה שקלים ונתן לאיש. הרוסי לקח את הכסף, הצביע על הבית הסמוך ואמר: 'כאן נמצא הצדיק!'. באותו רגע חש הבעל שמחה וזעם. הוא שמח שסוף סוף הגיע לבית מדרשו של רבי דוד, ומאידך זעם על האיש שלקח ממנו מאה שקלים רק כדי להורות באצבעו ולומר שלוש מילים. הוא רצה לצעוק עליו, אבל הרוסי כבר ברח משם".

הרב עמרמי מסיים את סיפורו המרתק: "הבעל נכנס לבית המדרש של רבי דוד, וראה שעומדים להתפלל שם מנחה וערבית. הוא הצטרף לתפילות, ולאחר מכן המתין עד שהגיע תורו להיכנס לחדרו של רבי דוד. הוא התיישב מול הצדיק מאיר הפנים, הוציא את מאתיים השקלים שנותרו לו, והניחם על השולחן כפדיון. אולם עוד טרם פתח את פיו וסיפר על סיבת בואו, רבי דוד חייך ואמר: 'מדוע הבאת לי מאתיים שקלים, ואילו לאליהו הנביא הבאת רק מאה?!', האיש ניסה לעכל את דבריו, ורבי דוד המשיך: 'אל תדאג, אליהו הנביא כבר בירך אתכם לישועה!'. לאחר מכן החזיר לבעל את מאתיים השקלים והוסיף: 'שמור את הכסף עבור הטיפול בתינוק'. ואכן, כעבור תשעה ירחי לידה הם זכו בחסדי ה' לחבוק בן".

 

ר' דוד פותח בחיזוק רוחני

אחרי ששמענו על רבי דוד ומופתיו, שמנו פעמינו אל רבי דוד עצמו. רבים מבית ישראל מתדפקים על דלתו, מחכים לברכתו ולעזרתו של הרב. אנו זוכים להיכנס אל הקודש פנימה ולהציג לרב גיליונות של 'קרוב אליך'. עוד לפני שאנו פותחים עמו בשיחה, אנו זוכים ליחס לבבי כאשר הרב מברך אותנו שנצליח בשליחות שלנו לזכות את הרבים.

הרב פותח בחיזוק רוחני לנו ולקוראים בעניין השליחות: "הבעל שם טוב אומר: איך ידע אדם מה השליחות שלו בעולם? אם יש התנגדות לדבר, אם קשה לו לקיים – זה סימן שלזה הוא בא לעולם. כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו, ולכן אם לאדם יש שליחות במשהו מסוים – אז היצר יפריע יותר בדבר הזה". רבי דוד מרחיב בנושא על הנהגתם של גדולי הצדיקים: "היו צדיקים שהיו מקיימים מצווה אחת – עשה ולא תעשה – במסירות נפש. 'היהודי הקדוש', למשל, מסר את נפשו על הצדקה, ועל 'לא תתורו'. ואם תשאל: למה דווקא מצוות עשה ולא תעשה, למה לא כל תרי"ג מצוות? אלא שלא תמיד יוכל אדם למסור נפשו על כל התורה כולה, אך אם ימסור נפשו על מצוות עשה ומצוות לא תעשה – זה יתן לו כוח לשמור את כל מצוות העשה ומצוות לא תעשה שבתורה". רבי דוד מציין גם מקור לכך בגמרא: "הגמרא אומרת שאמורא שאל את חבירו 'אבוך במאי הוה זהיר טפי?' כלומר: אביך, במה היה נזהר ביותר? ולכאורה צריך להיות זהיר בכל תרי"ג מצוות, ולמה יש מצווה מיוחדת שבה נזהר יותר? אלא שכוונת שאלתו איזו מצווה נזהר בה, שבכוח ההקפדה על מצווה זו זכה לקיים כל התורה. זה הסוד של הצדיקים".

"ה'אור החיים' הקדוש אומר: 'אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום' – למה דווקא אלו ולא יותר? אלא שבמצוות אלו כלולות כל מצוות העשה והלא תעשה. אם אדם עובר על עשה – הוא פוגע ב'אנכי ה'', ואם עובר על לאו פוגע ב'לא יהיה לך'".

 

משאית 'לקוטי הלכות'

רבי דוד עסק בהדפסה מחדש של ספרי רבי יעקב – אבי שושלת אבוחצירא – במספר מהדורות, כשבראש הספרים נדפסת הסכמה נדירה של הבבא סאלי אל הנכד המו"ל: "להתעסק בקדשים להדפיס תמימים ספריו הקדושים". הרב מתעסק גם בהוצאה לאור של חוברות עם פניני חסידות על פרשת השבוע, ערוכות בטוב טעם ודעת ומונגשות לציבור – "אוצר בלום לפרשת השבוע" כמו שהן מכונות. התפוצה היא רחבה ביותר, והרב מספר לנו בהתלהבות על הביקוש הגדול: "אתם צריכים לראות את כמות החוברות שמופצות בארץ ובחו"ל. עשרות אלפי עותקים מגיעים למאות בתי מדרש בכל רחבי אמריקה. כמובן גם לאירופה – למשל בלגיה ושוויץ – שם האדמו"רים מחייבים את החסידים לקבל שבת עם החוברת הזאת".

הרב יוצר חיבור מעניין בין החסידות האשכנזית לבין חכמי ספרד, דברים שלא היו עד כה. החצרות החסידיות פנו לחסידים, והחצרות של המקובלים הספרדים פנו אל עדות המזרח. שושלת אבוחצירא מקבלת ומכילה את כולם.

הרב מהנהן ואומר: "עבדנו על הוצאת משנה תורה לרמב"ם, ומצד שני ליקוטי שיחות של הרבי מלובביץ' וליקוטי הלכות של ברסלב - לחבר את כל עם ישראל. יש צימאון אדיר. הביאו משאית מלאה ליקוטי הלכות לאחד המקומות שאנחנו שולחים אליהם, ותכולת המשאית פשוט נגמרה". הרב נותן דוגמה מעניינת על ההיכרות עם שושלת אבוחצירא בעולם החסידי: "האדמו"ר מבעלז נסע ללונדון וביקש אלפיים חוברות שלנו. הגבאי שלו תמה – הרי הם יכולים להוציא עשרת אלפים חוברות תוך יום. אז האדמו"ר אמר לו: 'אם זה יהיה חוברות של בעלז – אז לא כולם ילמדו, אבל חוברות של משפחת אבוחצירא – כולם יקראו'".

גם עם חב"ד היה קשר הדוק. הרבי מלובביץ' אמר שסביב משפחת אבוחצירא מתגלגלים מופתים על ימין ועל שמאל.

"בגלל שהרבי אמר – כך נהיה", אומר רבי דוד בחיוך. "בחסידות כתוב שבגלל שמשה אמר 'למה יאמרו מצרים' לכן מצרים חייבים להגיד. כך אמר לי אבי מורי ע"ה על תחילת פרשת פנחס. כשהקדוש ברוך הוא קובע שפנחס נהיה כהן, אומר הקדוש ברוך הוא למשה 'לכן אמור'. למה צריך את המילה 'אמור'? אלא שיש כוח לצדיק בכך שהוא אומר, ולפעמים אפילו הקדוש ברוך הוא אינו עושה עד שיוציא הצדיק מפיו".

הקשר עם חב"ד מתחיל לפני שנים רבות. רבי מאיר, אביו של רבי דוד, היה בקשר הדוק עם הרבי עוד מימיו במרוקו. הוא הוציא כרוז לשלוח את הילדים למוסדות החינוך של חב"ד במרוקו, ואף עמד בראש ישיבת תומכי תמימים בעיר מידלת. הוא שלח את ילדיו, ורבי דוד ביניהם, למוסדות חב"ד, ובהמשך גם השיא את בתו לרב מכלוף עמינדב קריספין שעבד בשליחות החינוכית של חב"ד במרוקו.

גם עם הסבא – הבבא סאלי – הרבי עמד בקשר. באחד המכתבים הרבי מכנה אותו "עמוד התורה, בוצינא דנהורא, חד מבני עליה, מראשו ומעלה עטרת זהב גדולה", וכותב לו על תפקידו החשוב של הבבא סאלי בחיזוק לימוד התורה הספרדי בארץ ישראל. כשהבבא סאלי חשב להגר לארצות הברית, אולי שם יוכל ללמוד תורה בהשקט ושלוה, הרבי הניא אותו מכך, בטענה שהוא בחינת מלך, בהנהגתו את הקהילות הספרדיות שבארץ הקודש. הרבי היה שולח לבבא סאלי מספרי אדמו"רי חב"ד, והוא היה שולח לו בחזרה מספרי סבו האביר יעקב.

 

חלום זהב

לקראת יום ההילולא של הסבא הקדוש, אנו מבקשים מרבי דוד לשמוע סיפורים על מידותיו ומעלותיו של הבבא סאלי.

רבי דוד מספר על אהבתו של סבו לארץ ישראל, ועל היגיעות שעבר כדי להגיע אליה. "כידוע, הבבא סאלי עלה ארצה לראשונה בשנת תרפ"ב ללמוד בישיבת המקובלים בית א-ל. הדרך הייתה קשה, לא פשוט היה להיטלטל בדרכים, אך הוא עשה זאת ברצון ובחשק. עשרות שנים לאחר מכן פגש בו יהודי אחד מעולי מרוקו, ושאל אותו למה העולים החדשים סובלים מחבלי קליטה כל כך קשים, כאשר הם משוכנים במעברות עם תנאי חיים קשים ביותר, כאשר אלו שעלו שנים לפני כן נקלטו במהרה והתערו בחברה בארץ. הבבא סאלי ענה לו: 'כשאני עליתי ארצה לפני עשרות שנים הדרך הייתה קשה, וקפצו עלי טרדות רבות שהטרידו אותי משלוותי וייסרו את נפשי. אבל ידעתי שארץ ישראל נקנית בייסורים, כמאמר רשב"י, ושמחתי בייסורים הללו. כיום, כשעולים ארצה במטוסים וגומאים את המרחק בכמה שעות, איך יקנו העולים את ארץ ישראל מבלי שיתייסרו בשבילה?'"

 יום ההילולא של הבבא סאלי

רבי דוד ממשיך לספר על מופת הקשור לרצונו של הבבא סאלי לשוב ארצה. "הייתה תקופה בה הבבא סאלי שהה בצרפת. בתקופה זו הוא חילק את כספו לצדקה, וכשרצה לשוב לארץ לא נותר לו מספיק כסף. באותו לילה נגלה אליו בחלום אביו – רבי מסעוד זיע"א, שהחזיק בידו שעון זהב, והרגיע אותו שהקדוש ברוך הוא ימלא צרכיו ולא יחסר לו דבר. למחרת הגיע אל הבבא סאלי יהודי מר נפש, וסיפר שבתו נעלמה מהבית זה זמן רב והוא אינו יודע כלל היכן היא ומה עלה בגורלה. הבבא סאלי הרגיע אותו ואמר לו שבאותו יום תשוב בתו לביתם. ואכן כך קרה – הבת חזרה לביתה, לאחר שהתגלע סכסוך בינה לבין החבר שלה שאיתו התרועעה. אביה שהיה עשיר גדול, מיהר לביתו של הבבא סאלי להודות לו על ברכתו שהועילה, והותיר לו סכום כסף נכבד כ'פדיון נפש'. בסכום זה יכול היה הבבא סאלי לפרנס אותו ואת משפחתו בעלייתם ארצה".

 

"הזמן עובר, והבבא סאלי נשאר במקווה"

הציבור שמע רבות על המופתים הגדולים של הבבא סאלי. הרב ודאי מכיר עוד סיפורים על תפילות ובקשות של הרב שעזרו והושיעו.

"ודאי, סיפורים רבים עד אין מספר" מחייך רבי דוד, ונזכר: "סבא תמיד היה מתפלל על מי שביקש, והיה טובל לפני תפילותיו עם כוונותיו הנסתרות. הוא לא היה מוותר על הטבילות גם בגיל מופלג. פעם סיפרו לו על אישה המתקשה בלידתה. כששמע על כך, זירז את אנשי ביתו להכין לו את המקווה כדי שיוכל להתפלל עליה. הרבנית ניסתה להניא אותו מכך, כי באותו יום הוא לא הרגיש טוב, אך הוא נזף בה שלא תתערב בעבודת ה' שלו. יש אישה שהיא בסכנת נפשות, והוא חייב להתפלל עבורה.

"הזמן עובר והבבא סאלי נשאר במקווה, וכשקוראים לו לעלות הוא לא מוכן לשמוע. מנסים לשכנע אותו שיעלה, כי האישה אינה מאנשי שלומנו, אך הבבא סאלי לא נענה: 'יש יהודי בצרה, ואני לא אעשה את המקסימום בשביל ישועתו?' הוא עונה להם. כעבור פחות משעה הטלפון צלצל והאב בישר שבשעה טובה נולד בן. רק אז הבבא סאלי יצא מהמקווה, כשהוא אומר שאם היה צריך היה נשאר עוד במקווה, ומוסר את נפשו להציל את האישה מסכנת נפשות".

הבבא סאלי

נסיים בלקיחת מוסר מהסבא הקדוש. הבבא סאלי היה ידוע כפרוש מענייני העולם הזה. נשמח לשמוע גם על הצד הזה.

"מצד אחד הוא בקושי היה מכניס דבר מאכל לפיו, ומצד שני אורח אף פעם לא היה נשאר רעב כשהיה מגיע לביתו. תמיד היה מתחמק כשהיו שואלים אותו למה אינו אוכל, או כשהיו מנסים להגיש לפניו אוכל. אני זוכר שבכל פעם שהיה נוטל ידיים לסעודה, הייתה מתעוררת שאלה הלכתית לגבי חיוב ברכת המזון, שכן לרוב לא אכל כשיעור שביעה", מתאר רבי דוד את הפרישות היתירה שאינה מצויה במחוזותינו. "בעיה נוספת הייתה מתעוררת בסעודות שבת. בגלל שלא היה רגיל לאכול כמעט כלום, היה צורך לאכול סעודת שבת מוקדם מאוד, כדי שיוכל לטעום כזית לקראת שקיעת השמש בשביל סעודה שלישית".

"לא הרבה זמן לפני שהבבא סאלי נפטר, באו קרוביו לספר שבנו לו בית חדש, מפואר ומרווח. הם התחילו לתאר לו את מספר החדרים, גודל השטח והמרחב. אחד אפילו התבטא שבנו לו ארמון". רבי דוד מספר על תגובתו של הסבא: "במקום לשמוח, הבבא סאלי ממש לא אהב את הרעיון וביקר אותם על כך: 'אני צריך ארמון? אני כמעט בן מאה שנים, ולא עוד זמן רב פה בעולם הזה, ומה אכפת לי אם אני גר בדירה פשוטה או בארמון? אני לא צריך לארמון כאן, אלא שם – בעולם הבא. כל חיי אני מעביר על הספה, מתפלל ולומד, מקבל קהל ואוכל. ומה אכפת לי היכן יניחו את ספתי, אם בבית זה או באחר או אפילו ברחוב. לא בניתם את הבית הזה בשבילי אלא בשבילכם'. כך הייתה מידת ההסתפקות במועט של סבא. ומהסיפורים על סבא נוכל ללמוד כולנו ולהתחזק בעבודת ה'".

הכתבה באדיבות השבועון "קרוב אליך"

הנקראים ביותר
הידברות שופס

מעבר לסגולה - הרב אליהו עמר

55 לרכישה

מוצרים נוספים

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

ספר קהלת עם פירוש ’נזר חכמה’ של הרב זמיר כהן

יפה באמת

הפרשה בה נולדת

שבויות

התחושות שלי - חיים ולדר

לכל המוצרים