הטור של מוריה חן

המסע שלי לתיקון המידות, פרק 5: כן על מנת לקבל פרס

"העולם הזה הוא מכולת שיש בה אין סוף של אפשרויות לצבירת מצוות, ערכים, דרך ארץ. קנה את המידות, גם אם הן עולות ביוקר. אם תשקיע את הכסף, את הכיסופים, את הרצונות להמשיך להיטיב, אתה רק תרוויח ותקבל שכר שלא חלמת עליו". טור נוסף בסדרה

| י"ז כסלו התשע"ח |
(צילום: shutterstock)
אא

שבת. 6 בבוקר.

מבעד לעיני הטרוטות הפציע בני, בן ה-7.

"אמא", אמר בשיא העירנות, "את זוכרת שעשינו מבצע ברכת המזון?"

"כן", עניתי, מנסה להבין לאן כל זה מוביל.

"אז שתדעי לך שנשאר לי רק עוד ברכת המזון אחד כדי לקבל את הפרס", אמר ועיניו נצצו.

הולך להיות מעניין, חשבתי. אני מכירה את הילד שלי, כשיש לו מטרה, הוא נופל עליה ברעל.

"אז חכי לי כאן, אני כבר חוזר", ויצא מהחדר.

למען האמת, לא הבנתי לאן בדיוק יש לי ללכת. פשוט חזרתי לישון.

לאחר כעשר דקות חוזר הילד, ובפיו בשורה: "אמא, ברכתי ברכת המזון, עכשיו מגיע לי פרס".

"מה זאת אומרת"? חשדתי, מנסה להבין מה הנושא, מה הנשוא. בכל זאת, 6 בבוקר.

"תקשיבי, עשיתי נטילת ידיים, אכלתי 2 ביסים מהחלה, וברכתי ברכת המזון. נכון מגיע לי עכשיו פרס?"

הבטתי בעיניו הדרוכות, וקלטתי - מסתבר שהחמוד אכל לחם בשביל לברך.

(צילום: shutterstock)

לא היה לי נעים להשבית את השמחה, אבל לא יכולתי להתאפק: "אתה רוצה להגיד לי שאכלת לחם רק בשביל לברך ולזכות בפרס? זה לא היה כלול בהסכם ביננו. כשהעלנו את הרעיון של המבצע התכוונתי שבסיום ארוחה שגרתית במהלך היום, תברך בקול רם ובכוונה, ואחרי 5 פעמים תקבל ממני פרס. ומה אתה עשית?

"עשיתי מה שסיכמנו. כל כך רציתי את הפרס, אז פשוט אכלתי, ברכתי, ו... מה, אמא, לא הצלחתי במבצע?", שאל כשראה אותי נבוכה.

טוב, ברור לכם שאת הפרס הוא קיבל. איך אפשר שלא, הילד ביצע טכנית את תנאי ההסכם, ולא הייתה לי אפשרות להתווכח. רשמית הוא סימן וי על המבצע, ואני סימנתי וי על ההברקה הילדית. מאיפה הוא הביא את זה?

חשבתי על המקרה, ותהיתי - מה הטעם להמשיך בכלל את המבצע? כפי שאני מבינה, הילד עכשיו מתכוון לאכול כל היום ביס פה ביס שם, מה, כדי להרוויח עוד ברכת המזון, עוד פרס?

בדיוק.

הרי בדיוק בשביל זה התחלנו את המבצע. אפשר להגיד שבעצם כן השגתי את המטרה, אפילו מעבר למצופה. איפשהו בין התדרים במוח, הילד הבין שהברכה היא הפרס. יותר נכון, הברכה היא הגורמת לקבלת השכר. בשביל הילד, האוכל היה פרט שולי, משהו בדיעבד, כאשר הברכה קיבלה את מעמד של מלכתחילה. ילד שלי, אתה גאון.

כל ההתנהלות שלנו בחיים האלה מונעים מפרסים, השאלה היא מה הביצה ומה התרנגולת – האם כשאני נותנת צדקה, המטרה היא להיטיב עם העני, או לזכות לברכה? לא לחינם אמרו חז"ל כי הנותן צדקה מתברך ב-6 ברכות, אולם הנותן צדקה בתוספת מילים טובות לעני, מתברך ב-11 ברכות (בבא בתרא, ט', ע"ב). בהבנה ראשונית זה באמת תמוה, מה פתאום האישיו כאן זו הברכה שאני מקבלת? הרי העני הוא הנזקק לכסף, למילה טובה, אבל כאן החידוש, גם ובעיקר לי יש פה רווח.

אם תחשבו על זה לעומק, יש כאן אפקט של 'יד לוחצת יד', המקבל הוא הנותן, ולהפך - הנותן הוא המקבל. השכנה ממול קיבלה ביצים, ואני קיבלתי שכר לאין ערוך. הילד קיבל פלסטר על הרגל בליווי הרגעה אימהית, ואני קיבלתי עוד נתון שייזקף לזכותי אחרי מאה ועשרים.

בכל פעם שאני הולכת לחנות, ורואה שלט בסגנון 'קנה מטאטא, קבל 2 כוסות מאג' אני צוחקת. מה הקשר בין נשר לגשר? איזה עולם מבולבל, ואיזה מזל שאצל בורא עולם זה אחרת. השם הטוב מציב שלט בחנות המציאות שקיימת בעולם הזה, האומר: 'קנה תורה ומצוות וקבל זכויות שילוו אותך לנצח'. כן, העולם הזה הוא מכולת שיש בה אין סוף של אפשרויות לצבירת מצוות, ערכים, דרך ארץ. קנה את המידות, גם אם הן עולות ביוקר. אם תשקיע את הכסף, את הכיסופים, את הרצונות להמשיך להיטיב, אתה רק תרוויח ותקבל שכר שלא חלמת עליו.

תסכימו איתי שיש כאן משהו שצריך לתת עליו את הדעת. הרי כולנו מכירים את המאמר "רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות" (מכות כ"ג, ע"ב), וזו גם השאיפה של כל יהודי: לאסוף כמה שיותר מצוות כדי לצאת עם משהו לחיים הנצחיים.

בורא עולם נתן לנו אוכל, ביגוד, חברים, משפחה שיכולים לשמש עבורנו כשליחים על מנת שנהיה מתוקנים יותר. בורא עולם נתן לך בן שמתחיל לספר לך על מה שעבר עליו היום מזריחת השמש ועד שקיעת החמה (ובינינו, זה לא נגמר...), זה הזמן לעבוד על הסבלנות. נתן לך אמא שברגע זה מבקשת לרוקן את הפח, ואת בדיוק באמצע לדבר עם חברה בטלפון, הזדמנות פז לעבוד על כיבוד הורים והכרת הטוב. השם גם נתן בעולמו שפע של בגדים, כעת הבחירה בידייך לבחור את הצנוע והנכון.

ההשקעה שלי במצוות ומעשים טובים היא היא השכר שלי, וכשעני אומר לי תודה על חצי שקל שנתתי לו ברחוב, האמת היא שהוא נתן לי, הענייה במצוות, לא חצי שקל - אלא מיליונים, והתודה בעצם נתונה לו של שזיכה אותי בזכויות. אני השליחה שלו, והוא השליח שלי. אם רק אחשוב בצורה כזו, אוכל להפוך עולמות, ולהשתמש בפרוזדור של העולם הזה כמקפצה רוחנית לחיים האמיתיים בעולם הבא.

הבן שלי חיפש איפה הוא יכול להרוויח, ואני בעקבותיו. בשבילו האוכל הוא רק תירוץ לאמירת ברכה, ואני בשמחה מאמצת את הגישה הזו כדי להפנים שהעולם הזה הוא רק תירוץ לעולם הבא. בהחלט שווה להשקיע בצבירת זכויות. גם אם זה קשה - לא להרפות, כי בסופו של דבר, הרווח כולו שלי.

הנקראים ביותר
1

חדשות היוםאל תחמיצו: נבואה מרגשת שראוי לאומרה ביום שלישי הקרוב, כ"ד כסלו

2

חדשות היוםגלריה: וידיאו ותמונות ממסע הלוויה של ראש הישיבה זצוק"ל

3

יהדותהרב שטיינמן בהדרכה נפלאה לבחור הצעיר: "בכל יום תעצור משטף החיים, אפילו לרגע קטן, אך אמיתי"

4

חדשות היוםשקעה השמש בצהריים: רבבות בהלווית הרב שטיינמן זצ"ל. עדכונים שוטפים

5

חדשות היוםכשח"כ סמוטריץ מצליח להוציא מהכלים את חברי הכנסת הערבים

6

חדשות היום"בוקר עצוב וקשה": הפוליטיקאים מבכים את לכתו של מרן שר התורה

7

חדשות היוםחדשות צופיה: אבל כבד בעולם היהודי, מרן רבי אהרון לייב שטיינמן זצוק"ל

8

חדשות היוםמצמרר: איש העסקים ביקש סליחה על שפרסם מודעות נגד הרב. ואיך הגיב מרן זצ"ל?

9

חדשות היוםמקומם: הקברניט הכריז "נעבור מעל לירושלים - בירת פלסטין", והנוסעים מחאו כפיים

10

חדשות היוםמה אמר הגראי"ל על אדם שהתחיל לתת מעשרות – והפסיד כסף?

הידברות שופס

ספר קהלת עם פירוש הרב זמיר כהן

45לרכישה

מוצרים נוספים

הרב זמיר כהן - פרקי אבות

הרב זמיר כהן - סט ארכיאולוגיה תנ"כית

הרב זמיר כהן - מסילת ישרים

מיכל לשם - NLP

מגש לחלה מהודר מזכוכית

מרפא הבושם

לכל המוצרים