הבלוג של מעיין כפיר

אחינו גיבורי התהילה: מיהם 'הגיבורים' היוצאים-בשאלה שצה"ל מתפאר בהם?

דובר צה"ל בחר לאשר פרסום של סיפור חייהם של שני חיילים יוצאים בשאלה שפרקו את משפחותיהם כחלק מעזיבתם את העולם החרדי. נטישה של אישה או אפילו של ילדה, מסתבר, זוכה לכפרה אם עוטים את מדי הזית

| כ"ד חשון התשע"ח |
(צילום אילוסטרציה: פלאש 90)
אא

חיילים בשירות סדיר, כידוע, לא יכולים להתראיין לתקשורת בלי אישור דובר צה"ל. לפיכך, כשכמה כלי תקשורת פרסמו השבוע באריכות את עלילותיהם של שני חיילים יוצאים בשאלה כפי שסופרו על ידיהם, אפשר להיות בטוחים שדובר צה"ל אישר את הפרסום. ודובר צה"ל, כידוע, לא מאשר לפרסם סיפורים חיילים שלא משרתים את האדרת צה"ל, לתפארת מדינת ישראל.

מה מיוחד בסיפור החיים של אותם חיילים, שדובר צה"ל כל כך גאה בהם? חייל אחד הוא עולה מארה"ב, שם נולד וגדל בחסידות סאטמר. "בגיל 17 הבנתי שאני רוצה לעזוב את העולם החרדי אבל רוב האנשים שהכרתי שעזבו, לא הצליחו. הפער החברתי והשפה הקשו עליהם להתמודד עם חיים מסוג אחר", הוא מספר. אפילו שכבר הפסיק לשמור שבת, זה לא הפריע לו להתחתן עם בחורה חסידית שלא פזלה החוצה כלל וכלל. אבל כמובן: "אחרי החתונה הבנתי שאני לא מתחבר אליה". ואז הודיעה לו אשתי שהיא בהריון, והוא קיבל רגליים קרות. לא שהוא אומר זאת, כמובן. "איך אני הולך לגדל ילד חרדי בעולם שאני לא מסכים איתו?" כך הוא מתאר את מצבו אז. הפתרון, מסתבר, הוא לא לגדל אותו בכלל. הבחור החליט לעזוב את הכל. את אשתו, את הילדה, את היהדות. הוא כמובן מספר ש:"לא נותנים לו להיות  בקשר עם הילדה כי הוא לא חרדי". מי ידע שלשמור שבת זה מנהג חרדי מובהק, או שהאופציה היחידה מלבד השתייכות לחסידות סאטמר היא התחלנות מוחלטת? הוא, בכל אופן, מביע תקווה: "אני מקווה שיום אחד כשהיא תגדל, אוכל לחדש איתה את הקשר ולהסביר לה למה הייתי חייב לעזוב אותה ולעלות לארץ. להסביר לה שבחרתי בדרך שונה ממה שהיא מכירה...יהדות שבה להקים ולהגן על מדינת העם היהודי זה דבר עצום וחשוב". עם להט אידיאולוגי כזה, אין ספק שהילדה תשתכנע שהיה לה עדיף לגדול בלי אבא. במיוחד שרק שנה אחרי שהוא יצא בשאלה (ובעצם נטש אותה) נזכר האב הזה שהוא מעוניין להתגייס לצה"ל.

(צילום אילוסטרציה: פלאש 90)

סיפורו של החייל השני, המוכתר תחת הכותרת המרגשת 'יצאתי אל האור', התרחש בארץ ישראל. הוא גדל במאה שערים, להורים שהוא טורח לנקוב בשמותיהם המלאים לפני שהוא מספר עד כמה היו הורים כושלים, שמעולם לא חיבקו, תמיד צעקו ונזפו, ונתנו לילדים תמיד-תמיד רק לחם עם גבינה לארוחת הערב (ועכשיו כל המדינה תדע את זה, בזכות דובר צה"ל!). אחרי שגדל הנער והותיר את הילדות המסויטת מאחוריו, הוא התחתן. בניגוד לחייל הקודם, הוא לא מנסה לטעון שהוא 'לא התחבר לאשתו'. לא ולא. "היתה לי אישה שאהבתי, שהיה לי טוב איתה, אבל לא יכולתי יותר לעשות שקר בנפשי. לא היה משהו מיוחד שפיתה אותי בחברה החילונית, אבל ידעתי היטב איפה אני לא רוצה להיות, וזה היה בעולם החרדי שבו גדלתי. כל ההתנהלות שם, כל המותר והאסור, כל הקיצוניות הזאת של נטורי קרתא, האנטי שלהם נגד כל דבר, לא התאימו לי יותר". נו, אתם אומרים, יש עוד דרכים להיות דתי חוץ מלהשתייך לנטורי קרתא? לא אם תשאלו את החייל המצטיין הזה, שבהמשך מעדכן את העולה באבחנה הסוציולוגית המבריקה הבאה: "אני רוצה להגיע הכי רחוק שאפשר, להיות קצין בכיר. ואחרי שאפרוש מהצבא - להגיע הכי רחוק בחיים האזרחיים. אלה דברים שאפשר לעשות רק כחילוני, כשכל האפשרויות פתוחות בפניך, ואתה לא חייב להסתפק רק בלימוד תורה מהבוקר עד הלילה".

האישה הצעירה והנהדרת, מיותר לציין, היתה בהלם מוחלט כשסיפר לה בעלה שהוא מתכנן לצאת בשאלה: "היא ניסתה בכל מאודה להניא אותי. בכל יום היתה נוסעת לכותל להתפלל עלי, שלא אעזוב את הבית. היה לה קשה מאוד". אבל הצעיר האידיאליסטי? הוא לא ייתן לשברון הלב של אשתו להפריע לו. יום אחד הוא יצא מהבית, עשה פעמיו לדירה של ארגון המסייע ליוצאים בשאלה, החליף את לבושו החרדי בג'ינס וטריקו, והרגיש שמצא גן עדן. כשהתקשר לאשתו להודיע לה איפה הוא, היא התחננה שיחזור הביתה. התחננה לשווא, מיותר לציין.

אלה שני הסיפורים שדובר צה"ל חושב שצריכים לעורר בנו התפעלות. בכלי תקשורת רבים, למרבה הצער, מסתבר שחושבים כמוהו. שני צעירים נטשו את משפחותיהם – אחד מהם גם נטש ילדה – כדי לחיות בדיוק איך שמתחשק להם. הם לא סתם עזבו חברה סגורה: הם שרפו את כל הגשרים. אבל שנה-שנתיים אחר כך עלה במוחם הרעיון להתגייס לצה"ל, ולשרת שירות קרבי. פתאום, הם לא סתם צעירים מבולבלים שקיבלו החלטות גרועות בעבר. לא ולא: מבחינת צה"ל, בעצם הצטרפותם לצבא הקדוש נשכח כל עברם כלא היה והם אינם אלא אחינו גיבורי התהילה. עד כדי כך מרחיקה לכת הגישה הזו שסיפוריהם האישיים אפילו לא מנסים להצניע או לטשטש את העבר: הוא פרוש לפנינו במלוא בעייתיותו, בלי להציע שום התנצלות או צער. שהרי הסיכום מכפר על הכל: היום הם חיילי צה"ל!

(צילום: shutterstock)

בפעם הבאה כשתשמעו את השיח העוין על חרדים שלא מתגייסים לצה"ל, תזכרו את הסיפורים הללו. כשגורמים צבאים יבטיחו שאין שום בעיה להיות חרדי בצבא ושהצבא מכבד בכל פרט ועניין אורח חיים דתי – גם אז, תזכרו את הסיפורים הללו. שני החיילים המצטיינים הללו לא יצאו בשאלה בגלל הצבא: הם כבר הגיעו אליו חילוניים. אבל בכך שצה"ל הופך אותם לדמות ומופת הוא חושף את מערכת האמונות הפנימית האמיתית שלו.

נכון, דובר צה"ל אמור למכור את המותג 'צה"ל'. האדרה של חיילים שהפכו לחיילים כנגד כל הסיכויים היא בהחלט דבר מובן. אבל האם דובר צה"ל היה מפיץ בפרוטרוט סיפור של חייל ערבי שנטש אישה וילדה? או אפילו סתם סיפור על ישראלי שהחליט לחזור לצבא גם במחיר פירוק המשפחה שלו? או שמא התהילה על פירוק המשפחה שמורה רק לאלה שבני המשפחה שלהם הם בסך הכל חרדים – בסך הכל, לא לגמרי בני אדם?

הנקראים ביותר
הידברות שופס

אליהו שירי - אמונה - הכלי להשגת השפע

160לרכישה

מוצרים נוספים

הריני מאמין - מאיר גור ואליהו שירי

פאזל - הכותל המערבי - 250 חל'

כיצד ננצל מהכעס?

סט מעמד לחלה עם כיסוי חלה

א אידישע קאפ 2

שו"ת יביע אומר - חלק י"א

לכל המוצרים