מוזיקה יהודית

השמעת בכורה: "יעלה תחנוננו" של יונתן רזאל, מתוך "צמאה 4"

"יעלה תחנוננו" – סינגל חדש מתוך תפילת ליל יום הכיפורים, אותו מבצע הזמר והיוצר יונתן רזאל, בלחן חסידי המיוחס לר' שלום חריטונוב (1933-1886). האזינו לשיר החדש בהשמעת בכורה, במקביל לקריאת מאמר מרתק של הרב משה שילת

| כ"ח אלול התשע"ז |
אא

"יעלה תחנוננו" – סינגל חדש מתוך תפילת ליל יום הכיפורים, אותו מבצע הזמר והיוצר יונתן רזאל, בלחן חסידי המיוחס לר' שלום חריטונוב (1933-1886) חסיד חב"ד שהיה שוחט באוקראינה בסוף המאה ה-19, תחילת המאה ה-20. הפיוט מביע תחנונים אל ה' ומבטא ביטחון שאכן הוא ימלא את משאלות עם ישראל. יום הכיפורים מתואר בפיוט כיום שכולו תפילה, מערב עד ערב, ובקשה אחת לנו כי תפילותינו יתקבלו ברצון.

השיר החדש מלווה את יציאת האלבום החדש 'צמאה 4', פרוייקט של התוועדויות מוזיקליות, שצמח כסדרת הופעות המוניות, חלק מאירועי י״ט כסלו - ראש השנה לחסידות, הנחגג מדי שנה בבנייני האומה, בירושלים. הפרוייקט, המפגיש חומרים וניגונים חסידיים עם יוצרים מכל הקשת התרבותית היהודית/ישראלית - זכה להצלחה יוצאת דופן והוליד סדרה של אלבומים ייחודיים שהגיעו למעמד של אלבומי זהב ופלטינה, לצד ערוץ יו-טיוב מצליח ועוד.

צמאה 4, מפגיש מבצעים ויוצרים חדשים ומרעננים עם ניגוני חב״ד מסורתיים. באלבום החדש נוטלים חלק לא מעט אומנים ויוצרים שמשתתפים בו לראשונה, כדוגמת: קובי אוז, קובי אפללו, נתן גושן, שלמה גרוניך, אמיר דדון ועידן חביב. לצד המבצעים המוכרים והאהובים- אביתר בנאי, אריאל זילבר, אברהם פריד, שי צברי, יונתן רזאל וישי ריבו. גם אלבום זה, כקודמיו, מופק על ידי נאור כרמי.

מופעי ההשקה הגדולים של צמאה 4, ייערכו במסגרת אירועי י״ט כסלו תשע״ח בבנייני האומה בירושלים, במתכונת של מספר שיא של שנים-עשר מופעים שיתפרסו השנה על פני חמישה ימים מלאים. בהשתתפותם של: אברהם פריד, יונתן רזאל, אריאל זילבר, ישי ריבו ואחרים.

 

יעלה תחנונינו מערב עד ערב / הרב משה שילת

יום הכיפורים נפתח בתפילת 'כל נדרי', בערב שבו מתקדש היום, והוא מסתיים גם כן בערב - בתפילת נעילה בסוף הצום. מערב עד ערב עומד עם ישראל בתפילה ובתחנונים לבורא העולם, ועל כך נכתב הפיוט "יעלה תחנונינו מערב... עד ערב".

תפילת 'כל נדרי' נאמרת בהתרגשות מיוחדת, למרות שבעצם היא משמשת הצהרה על 'התרת נדרים' – שחרור מהתחייבויות שחייבנו את עצמנו כלפי בורא העולם ולא עמדנו בהן. אך בתפילה הזאת יש משהו מעבר למשמעותה המילולית. הנשמה היהודית דוחפת את האדם לבוא לבית הכנסת בשעה זו, ובשעה שהתפילה הזאת נאמרת כל יהודי מרגיש שדבר מה גדול מתרחש.

תורת החסידות מציגה רובד עמוק יותר בתפילת 'כל נדרי ואסרי'. ה'נדרים' וה'אסרים' מייצגים קשרים מפוקפקים שהסתבכנו בהם במהלך השנה. נקשרנו, ברצוננו או על כורחנו, בדברים אסורים (אסור גם במובן כבול, שכן הדברים האסורים כובלים אותנו). גם דברים מותרים שנראים נייטרליים, שאינם עבירה ואינם מצווה, עלולים להשקיע אותנו בחומריות העולם, אם לא נגייס אותם לעשייה לשם שמיים. הקשרים האלה חונקים אותנו, אנחנו משתוקקים לברוח מהם, אבל הם מלפפים אותנו ואוזקים אותנו אליהם. את הקשרים האלה אנחנו מתירים עכשיו, עם כניסת היום הקדוש. הפרימה היא אט אט. כדי להתיר פקעת סבוכה צריך סבלנות.

הקשרים האלה "הנפש מסתבכת בהם ועל ידי זה אינה יכולה לעלות. והפרת נדרים ביום כיפור היינו שעל ידי התשובה נמשך בחינת הפרת וביטול הקשרים וגילוי האהבה רבה שבנפש" (רבי שניאור זלמן מלאדי, לקוטי תורה פרשת מטות).

על תהליך ההתרה הזה חוזרים פעם ועוד פעם. זה תהליך נפשי פנימי, וחייבים לוודא שלא שכחנו שום דבר מאחור; שלא הותרנו סבך אחד שלא הותר.

לאחר ההתרה הגדולה, בעוד שספרי התורה בידינו, אנו מכריזים בקול גדול: "ונסלח לכל עדת בני ישראל".

ננעלים יחד

בסופו של היום הקדוש אנו מגיעים לתפילה החמישית, תפילת נעילה. בתפילה זו עם ישראל עומד בדרגת הקדושה העליונה ביותר. אין יהודי שלא מהרהר הרהורי תשובה. בתורת החסידות מוסבר כי בתפילה זו מתגלה הדרגה הגבוהה ביותר בנשמה - דרגת ה'יחידה'. כשדרגה זו, שעליה נאמר "חבוקה ודבוקה בך, יחידה ליחדך" (מתוך ההושענות) מתגלה, אין מקום לשום דבר אחר. "אין עוד מלבדו". הדבקות היא בשיאה.

אנחנו רגילים לפרש את השם 'נעילה' שמשמעות שהנה ננעלים שערי שמים זו ההזדמנות האחרונה להיכנס פנימה ולא להישאר בחוץ חלילה. אבל הרבי מלובביץ' מפרש את 'נעילה' במשמעות עמוקה יותר: כולנו נעולים בפנים עם אבינו שבשמים. עכשיו אין שום דבר בעולם חוץ מהבורא וישראל עמו:

"התוכן הפנימי של תפילת 'נעילה' הוא, שבתפילה זו בני ישראל ננעלים יחד עם הקדוש ברוך הוא. נועלים את כל השערים ולא מתירים לאף אחד להיכנס. גם הברואים העליונים, כמו המלאכים, אינם מורשים להיכנס. רק ישראל והמלך בלבדם".

'יעלה תחנונינו'

הפיוט 'יעלה תחנונינו' מביע תחנונים אל ה' ומבטא ביטחון שאכן הוא ימלא את משאלות עם ישראל. בפיוט זה מתואר יום הכיפורים כיום שכולו תפילה, מערב עד ערב, ובקשה אחת לנו – כי תפילותינו יתקבלו ברצון. הפיוט מושג בלחן חסידי, המיוחס לר' שלום חריטונוב (1933-1886) חסיד חב"ד שהיה שוחט באוקראינה בסוף המאה ה-19, תחילת המאה ה-20.

פיוט זה חובר על-פי אותיות הא"ב, כשהוא נפתח באות תי"ו ומסתיים באות אל"ף.

יַעֲלֶה תַחֲנוּנֵנוּ מֵעֶרֶב / וְיָבוֹא שַׁוְעָתֵנוּ מִבֹּקֶר / וְיֵרָאֶה רִנּוּנֵנוּ / עַד עָרֶב.

יַעֲלֶה קוֹלֵנוּ מֵעֶרֶב / וְיָבוֹא צִדְקָתֵנוּ מִבֹּקֶר / וְיֵרָאֶה פִדְיוֹנֵנוּ / עַד עָרֶב.

יַעֲלֶה עִנּוּיֵנוּ מֵעֶרֶב / וְיָבוֹא סְלִיחָתֵנוּ מִבֹּקֶר / וְיֵרָאֶה נַאֲקָתֵנוּ / עַד עָרֶב.

יַעֲלֶה מְנוּסֵנוּ מֵעֶרֶב / וְיָבוֹא לְמַעֲנוֹ מִבֹּקֶר / וְיֵרָאֶה כִפּוּרֵנוּ / עַד עָרֶב.

יַעֲלֶה יִשְׁעֵנוּ מֵעֶרֶב / וְיָבוֹא טָהֳרֵנוּ מִבֹּקֶר / וְיֵרָאֶה חִנּוּנֵנוּ / עַד עָרֶב.

יַעֲלֶה זִכְרוֹנֵנוּ מֵעֶרֶב / וְיָבוֹא וִעוּדֵנוּ מִבֹּקֶר / וְיֵרָאֶה הַדְרָתֵנוּ / עַד עָרֶב.

יַעֲלֶה דָפְקֵנוּ מֵעֶרֶב / וְיָבוֹא גִילֵנוּ מִבֹּקֶר / וְיֵרָאֶה בַּקָּשָׁתֵנוּ / עַד עָרֶב.

יַעֲלֶה אֶנְקָתֵנוּ מֵעֶרֶב / וְיָבוֹא אֵלֶיךָ מִבֹּקֶר / וְיֵרָאֶה אֵלֵינוּ / עַד עָרֶב.

הנקראים ביותר
הידברות שופס

ספר קהלת עם פירוש הרב זמיר כהן

45לרכישה

מוצרים נוספים

הרב זמיר כהן - פרקי אבות

הרב זמיר כהן - סט ארכיאולוגיה תנ"כית

הרב זמיר כהן - מסילת ישרים

מיכל לשם - NLP

מגש לחלה מהודר מזכוכית

מרפא הבושם

לכל המוצרים