טורים נשיים

איך להפסיק לכעוס על ההורים שלי? הטור של הרבנית חגית אמאייב

אף הורה אינו מושלם. חלק מהאבות והאמהות של האומה נולדו להורים הכי פחות מושלמים, אך בחרו לעשות עבודה עצמית קשה ולטפס בסולם המעלות

(צילום: shutterstock)(צילום: shutterstock)
אא

שלום לרבנית, אשמח לעזרתך. יש בליבי כעס גדול מאד על ההורים שלי. לפי דעתי הם עשו איתי המון טעויות מאז שנולדתי, ונכון להיום אני מרגישה תקועה בהרבה מאוד מובנים, ובכלל בחיים... נראה לי שאני כל יום מחדש משלמת את המחיר על הטעויות הגדולות שהם עשו איתי. איך אפשר להשתחרר מהכעס המעיק הזה שאני מרגישה כלפיהם?

* * *

שבוע טוב אהובה ויקרה,

אני רואה את שורותייך ומרגישה את האמביוולנטיות (הניגודיות) הגדולה – מצד אחד כעס על ההורים שמן הסתם טעו לא אחת במהלך השנים, ומצד שני רצון כן לפתוח דף חדש ולהשאיר את הכעסים מאחור.

עלינו לדעת שלעולם הקשר בין הורים לילדים הינו מורכב ומסועף, וטומן בחובו אינספור רגעי גאות ושפל, הצלחה וכישלון, שמחה ועצב, אהבה ואכזבה, וכן על זו הדרך.

כידוע, אף הורה לא נולד הורה, וגם לא גדל בפקולטה להורות, מה שאומר שגידול ילדים מהווה תהליך מתמשך של ניסוי, תהיה, השתדלות, עשיית טעויות, התבגרות, לקיחת אחריות, ניסיונות חוזרים למניעת מערבולות רגשיות ועוד...

 אני יכולה לספר לך מניסיוני האישי, הן כילדה להוריי והן כאמא לילדיי, שבכל שלב בחיי היו לי אינספור סיבות "טובות" ושפע של "הזדמנויות", ליפול בדעתי, ולהתבוסס במרה שחורה ודביקה, עקב דברים שנעשו אחרת ממה ש"כתוב בספר", או ממה שחשבתי לנכון שהיה אמור להיעשות.

העניין הוא שדווקא משום שהקשר בין הורים לילדים הוא קשר חזק, קרוב וחשוב כ"כ, עולם הרגש תופס חלק נכבד ביותר בניהול המצבים המשתנים במערכת.

לפני כשנה וחצי זכיתי להוציא לאור ספר שעוסק בכל אותן נקודות רגישות, שבאות לידי ביטוי בתוך מעגל החיים שכולל: ילדים – הורים – מסגרות הלימודים – השפעות חיי החברה – התבגרות – הקמת בית – השלכת העבר לתוך חיי הנישואים – הורות – נשיות.

ולהלן מספרים קטעים קצרים מתוך הספר "כבר לא ילדת כאפות":  

"...לפעמים, כשכבר ממש קשה לי עם כל מה שעובר עלי בבית הספר, אני חוזרת הביתה ומתחילה לעשות בעיות. זה לא באמת בכוונה. ההורים לא ממש יודעים מה לעשות איתי, ולמען האמת אפילו אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי, אך נדמה לי שזוהי דרכי היחידה לפרוק את כל הזעם שמצטבר בתוכי כל יום, כל היום".

"אני מפחדת מהייאוש... אין דבר בעולם שמפחיד אותי יותר ממנו. כאשר הוא מגיע, והוא בהחלט לא פוסח עלי, אני שוב מתכווצת ומתערבלת בעין הסערה, מבוהלת ומבקשת את נפשי למות. הייאוש והעצבות בדרך כלל קופצים לביקור ללא כל התראה מוקדמת ומבלי לקבל את רשותי, מבלי לבחול ברגשותי. כאשר עוד התרסקות מגיעה אני מבקשת לברוח, לנוס על נפשי, להפסיק את הכאב פה ועכשיו...".

"... אני לא יודעת למה אני שוב מגיעה אל שיחת הסרק הזאת. הרי אף פעם לא יוצא ממנה שוב דבר טוב, גם אם היא מתנהלת עד השעות הקטנות של הלילה. אני מרגישה שהתיבה נפתחת ומתוכה מבצבץ הסוד שכבר עומד מוכן להיחשף, אני מנסה להסביר את עצמי אך לא מצליחה, אז אני מפילה עליו (על בעלי) את האשמה, אם אני לא מצליחה לעשות סדר בתוך עצמי אז אולי לפחות הוא יעשה את העבודה במקומי. הבעיה היא שהוא באמת לא מבין אותי, וזה רק מרגיז אותי עוד יותר, כי איך אוכל לשתף אותו בפחדי האיומים המביאים אותי להתפרצויות הרי הגעש הפעילים הללו?...".

הספר שלי נכתב במהלך תהליך מדהים דרכו צללתי לתוך עצמי. כחלק מההתחברות שלי לנפשי הזועקת, נאלצתי להתמודד פעמים רבות מספור מול כל אותם כעסים, אכזבות, ציפיות לא ממומשות, תקיעויות, כישלונות ושלל הרגשות שחוויתי לאורך חיי, וללמוד להכיר את הפרשנות הפנימית שנחקקה בי במהלך החיים.

אחת מהנקודות החזקות ביותר בספר הינה המאמץ הבלתי פוסק לקחת אחריות על חיי, ובעצם להפסיק להאשים את האנשים אחרים בכל הבעיות שלי.

במהלך הדרך הארוכה אותה זכיתי לעבור גיליתי שבמשך שנים ארוכות שללתי מהורי בפרט, ומאנשים נוספים שהיוו חלק מפסיפס חיי בכלל, את הזכות להיות אנושיים. להיות אנושי זה אומר ליפול, לקום, לטעות, להתחיל מהתחלה, לנסות, להיכשל... זה אומר להיות לא מושלם. החלטתי לעשות כל שביכולתי על מנת לשנות את מה שתלוי בי.

עלינו להבין שלכל אדם יש תיקון מיוחד בעולם, לכן הוא גם רואה ומפרש את המתרחש בעולמו מתוך זווית ראייה שונה לחלוטין מזולתו, אף אם הוא האדם הקרוב אליו ביותר. כאמור, יכולים לגדול מספר אחים תחת קורת גג אחת וכל אחד מהם יחווה את חייו ויחסיו עם הוריו באופן שונה ואף סותר לחלוטין ממה שחווה אחיו.

משמעות הדברים היא שמרגע שבגרנו, עלינו להחליט לקחת את מלוא האחריות על חיינו, ולא משנה מה גדול היה, או הווה, חלקם של הורינו בהם. נכון הדבר לגבי כל תחום בחיים...

לסיכומו של עניין, אני חושבת שהחסד הגדול ביותר שתוכלי לעשות עם עצמך, הוא להחליט שאת יוצאת לדרך חדשה, בה את לומדת לנקות את הלב מכל הלכלוך שהצטבר בו במהלך החיים, לשחרר תסכולים וכעסים, לנתב את העוצמות האנרגטיות הקיימות בך לצורך התקדמות והתעלות, להכיר בכל הטוב שהשתדלו ופעלו הורייך כדי להעניק לך כמיטב יכולתם מרגע שיצאת לאוויר העולם, לקחת אחריות על עתידך, וכמובן להתחזק באמונה תמימה, שאלו הם ההורים המדויקים ששלח לך הבורא יתברך, למען התיקון לשמו באת לעולם!

חלק מהאבות והאימהות נולדו וגדלו להורים הכי פחות מושלמים בעולם (בלשון המעטה... תרח, לבן וכו'...), אך הם בחרו לעשות על עצמם עבודה קשה ולטפס בסולם המעלות, עד שהגיעו להיכן שהגיעו.

אם כן ברור ופשוט הדבר, שההצלחות, כמו גם השינויים הכי מבורכים בחיים מושגים על ידי כוח רצון איתן, דבקות במטרה, התחברות פנימית, וקבלת הדרכה תמידית ונכונה. וכבר לימדונו חז"ל באבות: "לא יגעת ולא מצאת – אל תאמין", אלא אך ורק אם "יגעת ומצאת – תאמין".

שלך באהבה,

חגית אמאייב

חגית אמאייב הנה יועצת בכירה מטעם מחלקת שלום בית בהידברות. לפניות למחלקה - 073-222-1310 או במייל  shimonb@htv.co.il

לרכישת הספר וקלפי הטיפול של הרבנית חגית אמאייב בהידברות שופס, לחצו כאן.

היכנסו להגרלות על ערכות נגינה ושוברים ברשתות מובילות. הצטרפו למנוי השנתי בעולם הילדים ואולי תזכו בפרסים >>
תגיות:כעסהוריםהרבנית חגית אמאייב

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה