ותן חלקנו: למה העניים צריכים לסבול, למען נותני הצדקה?

וְזוֹ שְׁאֵלָה שָׁאַל טוֹרְנוּסְרוֹפוּס הָרָשָׁע אֶת רַבִּי עֲקִיבָא: אִם אֱלֹהֵיכֶם אוֹהֵב עֲנִיִּים הוּא, מִפְּנֵי מָה אֵינוֹ מְפַרְנְסָם? אָמַר לוֹ: כְּדֵי שֶׁנִּצּוֹל אָנוּ בָהֶן מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם. אָמַר לוֹ: אַדְּרַבָּה, זוֹ שֶׁמְּחַיַּבְתָּן לְגֵיהִנֹּם! אֶמְשֹׁל לְךָ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁכָּעַס עַל עַבְדּוֹ וַחֲבָשׁוֹ בְּבֵית הָאֲסוּרִין, וְצִוָּה עָלָיו שֶׁלֹּא לְהַאֲכִילוֹ וְשֶׁלֹּא לְהַשְׁקוֹתוֹ, וְהָלַךְ אָדָם אֶחָד וְהֶאֱכִילוֹ וְהִשְׁקָהוּ. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ, לֹא כוֹעֵס עָלָיו? וְאַתֶּם קְרוּיִין עֲבָדִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים"! אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: אֶמְשֹׁל לְךָ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁכָּעַס עַל בְּנוֹ וַחֲבָשׁוֹ בְּבֵית הָאֲסוּרִין, וְצִוָּה עָלָיו שֶׁלֹּא לְהַאֲכִילוֹ וְשֶׁלֹּא לְהַשְׁקוֹתוֹ, וְהָלַךְ אָדָם אֶחָד וְהֶאֱכִילוֹ וְהִשְׁקָהוּ. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ, לֹא דוֹרוֹן מְשַׁגֵּר לוֹ? וַאֲנַן קְרוּיִין בָּנִים, דִּכְתִיב: "בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם".ב (בא בתרא דף י/א)

שְׁאֵלָה זוֹ שָׁאַל טוֹרְנוּסְרוֹפוּס הָרָשָׁע אֶת רַבִּי עֲקִיבָא: אִם אֱלֹקֵיכֶם אוֹהֵב עֲנִיִּים, מִפְּנֵי מָה אֵינוֹ מְפַרְנְסָם?

הֱשִׁיבוֹ: כְּדֵי שֶׁנִּנָּצֵל מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם.

הֵגִיב טוֹרְנוּסְרוֹפוּס: אַדְּרַבָּה! עַל נְתִינַת הַצְּדָקָה תֵּעָנְשׁוּ לְגֵיהִנֹּם! מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁכָּעַס עַל עַבְדּוֹ וּכְלָאוֹ בְּבֵית הַסֹּהַר וְצִוָּה שֶׁלֹּא יַאֲכִילוּהוּ וְלֹא יַשְׁקוּהוּ, וּבָא אָדָם אֶחָד וְהֶאֱכִילוֹ וְהִשְׁקָהוּ. כְּשֶׁשָּׁמַע זֹאת הַמֶּלֶךְ, לֹא כוֹעֵס עָלָיו? כֵּן עֲנִיֵּי עַם יִשְׂרָאֵל הַקְּרוּיִים עֲבָדָיו שֶׁל הקב"ה, כַּנֶּאֱמָר בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ[1]: "כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים", וּבְתִתְּכֶם לָהֶם צְדָקָה אֵינְכֶם מְצַיְּתִים לִגְזֵרַת הקב"ה, כִּי הוּא גָזַר עֲנִיּוּת עַל הָעֲנִיִּים!

אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: אֶמְשֹׁל לְךָ מָשָׁל. לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁכָּעַס עַל בְּנוֹ וּכְלָאוֹ בְּבֵית הַסֹּהַר וְצִוָּה שֶׁלֹּא יַאֲכִילוּהוּ וְלֹא יַשְׁקוּהוּ, וּבָא אָדָם אֶחָד וְהֶאֱכִילָהוּ וְהִשְׁקָהוּ. כְּשֶׁשָּׁמַע זֹאת הַמֶּלֶךְ, לֹא מְשַׁגֵּר לוֹ דּוֹרוֹן? שֶׁהֲרֵי בֶּאֱמֶת רַחֲמָיו עַל בְּנוֹ וְהוּא שָׂמֵחַ בְּהִנָּצְלוֹ! כֵּן אָנוּ קְרוּיִים בָּנָיו שֶׁל הקב"ה, כַּנֶּאֱמָר[2]: "בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם", וַדַּאי הוּא שָׂמֵחַ עַל שֶׁאָנוּ מַעֲנִיקִים צְדָקָה לְבָנָיו הָעֲנִיִּים.

* * *

הַאִם כְּדֵי שֶׁנּוֹתְנֵי הַצְּדָקָה יִזְכּוּ לְמִצְוָה זוֹ וְיִנָּצְלוּ מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם, צְרִיכִים הָעֲנִיִּים לִסְבֹּל?

בַּעַל "עִיּוּן יַעֲקֹב" מַסְבִּיר, שֶׁהָעֲנִיִּים עֲנִיִּים מִפְּנֵי שֶׁכָּךְ גָּזַר הקב"ה, כָּל אֶחָד מִסִּבּוֹתָיו שֶׁלּוֹ, אַךְ יָכוֹל הָיָה לְפַרְנְסָם בְּצִמְצוּם בְּלֹא מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם, וְהַדֶּרֶךְ שֶׁבָּהּ בָּחַר ה' שֶׁיִּתְפַּרְנְסוּ בְאֶמְצָעוּת הַצְּדָקָה הִיא כְדֵי לְהַצִּיל אֶת הַנּוֹתְנִים מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם.

וַעֲדַיִן קָשֶׁה: הַאִם כְּדֵי שֶׁנּוֹתְנֵי הַצְּדָקָה יִנָּצְלוּ מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם צְרִיכִים הָעֲנִיִּים לִסְבֹּל אֶת בֹּשֶׁת קַבָּלַת הַצְּדָקָה? הֲרֵי בְּוַדַּאי הָיוּ מַעְדִּיפִים שֶׁאֶת הַמְּעַט שֶׁהֵם מְקַבְּלִים בִּצְדָקָה יְקַבְּלוּ יְשִׁירוֹת מִיָּדָיו שֶׁל הקב"ה?!

רַבִּי מֵאִיר חָדָשׁ זצ"ל[3] מַסְבִּיר, כִּי יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהֶעָנִי מְקַבֵּל הוּא נוֹתֵן! שֶׁהֲרֵי נוֹתֵן הַצְּדָקָה מֻבְטָח לוֹ שֶׁלֹּא יַפְסִיד מְאוּמָה מִמַּה שֶּׁנָּתַן צְדָקָה וְלֹא יִגָּרַע מֵחֶלְקוֹ. לֹא נוֹתַר לוֹ, אֵפוֹא, אֶלָּא הַשָּׂכָר וְהַזְּכוּת שֶׁבִּנְתִינַת הַצְּדָקָה! נִמְצָא, שֶׁכַּאֲשֶׁר הֶעָנִי מְקַבֵּל צְדָקָה הוּא בְעֶצֶם מַעֲנִיק לַנּוֹתֵן הַרְבֵּה יוֹתֵר מִכְּפִי שֶׁהוּא נוֹתֵן לוֹ!

אֱמֶת, אִישׁ אֵינוֹ רוֹצֶה לִהְיוֹת עָנִי וּלְהִזְדַּקֵּק לְמַתַּת אֲחֵרִים, אַךְ כַּאֲשֶׁר מַעֲמִידִים אֶת בֹּשֶׁת הֶעָנִי מוּל זְכוּתוֹ הַגְּדוֹלָה הָאֲמִתִּית בְּהַצִּילוֹ רַבִּים מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם, בּוֹלֶטֶת הָעֲדִיפוּת שֶׁל זְכוּתוֹ הַגְּדוֹלָה בְּהַעֲנָקַת חַיִּים לְרַבִּים.

נוֹתֵן הַצְּדָקָה חוֹשֵׁב שֶׁהוּא נוֹתֵן חַיִּים לֶעָנִי, אַךְ הָאֱמֶת הִיא שֶׁהֶעָנִי הוּא הַמַּעֲנִיק לוֹ חַיִּים.

נְקֻדָּה לְמַחֲשָׁבָה.

נְקֻדָּה לְחַיִּים.