עלינו לשבח

ר’ מיכל’ה זלוטשוב’ר מעדיף להתארח אצל הסנדלר

מי הסכים לארח את ר' מיכל'ה זלוטשוב'ר, כאשר עדיין לא היה מוכר ומפורסם בגדולתו בתורה? ומהו ההבדל בין הכנסת האורחים של אברהם אבינו, לזו של לוט?

(צילום: shutterstock)
אא

ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן (בראשית ל"ז, י"ד)

אחד הסיפורים המופלאים על הצדיק הנודע רבי מיכל'ה זלוטשובר זצ"ל נסוב על תקופת טרום-התגלותו, כאשר היה עני מרוד, וסבב על הפתחים מבית לבית. פעם הגיע לעיירה אחת, ואיש מלבד הסנדלר המקומי לא רצה לארח אותו.

המארח, שגם הוא לא היה 'עשיר' גדול, עשה כל אשר היה ביכלתו על מנת להיטיב עם אורחו ולתת לו כמיסת-ידו, וכלכל אותו במשך תקופה ארוכה.

וכשר' מיכל'ה זלוטשובר הפך להיות ר' מיכל'ה זלוטשובר, זה שכל מילה שלו נחשבה לקודש-קודשים עבור רבבות חסידיו, לא שכח את מי שהיטיב איתו.

כאשר הגיע פעם לעיירה ההיא, בה התגורר הסנדלר העני, יצאו כל אנשי המקום לקראתו וקבלוהו בכבוד גדול. והנה, ניגש הגביר המקומי אל הצדיק ר' מיכל'ה ומודיע לו שהמנהג המקובל בעיירה הוא שהאורחים החשובים מתארחים אצל הגביר... 'אתה תהיה אורחי במשך כל שהותך במקומנו', הודיע הגביר חגיגית, והופתע לראות את אצבעו של הצדיק מתנופפת למולו בסימן של 'לאו' מוחלט.

'לידיעתך, אדוני הגביר, אני לא אתחשב הפעם במנהגי המקום. ברצוני לדעת היכן מתגורר הסנדלר שלכם', אמר הצדיק.

'אבל' - - - החל הגביר לשאול, 'הרי המנהג במקומנו' - - -

'לא יעזור לך שום דבר. הַרְאה לי את דירתו של הסנדלר. אצלו אתארח, ואתן לו את הכבוד לכבדני', השיב לו ר' מיכל'ה.

והוסיף: 'מי שמסר את נפשו לארחני בימי עניי ומרודי, יזכה בכך גם עכשיו'...

'אבל כיוון שגם אתה הטרחת הפעם את עצמך לבוא אלי ולהזמינני, אומר לך א-גוט וורט', אמר הצדיק. מדוע החשיב הקב"ה כל כך את הכנסת האורחים של אברהם אבינו, ולא החשיב את הכנסת האורחים של לוט? הרי גם לוט מסר נפשו על כך, והראיה שאנשי עירו ניגשו לשבור את דלת הבית!

והתירוץ הוא, אמר ר' מיכל'ה זלוטשובר לגביר, שאצל אברהם אבינו היה מדובר במלאכים שהתחפשו ל...ערבים, ואברהם היה בטוח שלפניו עומדים שלושה ערבים, ועם כל זה קיים בהם את המצוה; מה שאין כן אצל לוט, שידע שהאורחים שלו הם מלאכים, ומי זה פתי שיסרב להכניס מלאכים לביתו?!...

הרמז בדבריו של הצדיק לגביר העיירה היה ברור. עיקרה של הכנסת האורחים היתה צריכה להתבטא כאשר הוא, ר' מיכל'ה, לא התגלה עדיין בעולם; אז - היית צריך להקריב משלך על מנת לקיים בי את המצוה. היום, כאשר אני מכבד אותך בעצם הַסכָּמָתי להתארח בביתך, אין זו חוכמה גדולה! - - -

ושוב למדנו כאן: כל העושה מצוה - לעצמו הוא עושה. בהכניסו את העני המרוד לביתו, לא ידע הסנדלר על הכבוד שיהיה לו ברבות הימים כתוצאה מכך. רק לאחר שנים מרובות, התברר שהכל חוזר אליו, כגלגל-שלג, שכן כבוד גדול עשו לו, לסנדלר זה, כל אנשי העיירה, שליוו את הצדיק לביתו בתהלוכה מפוארת.

מתוך סדרת הספרים "ותן חלקנו", מאת משה מיכאל צורן


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 5 (76 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

חומש אור החיים עם ביאור אור לעיניים

320לרכישה

מוצרים נוספים

כמים ליבך - הרבנית ימימה מזרחי

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

ילדים מספרים על עצמם 11 - חיים ולדר

חבורת תריג 4 - בתעלומת בבל - חיים ולדר

חבורת תריג - עונה 7

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים