אוריין רייס

אוריין רייס: חודש האישה הופך אותנו ללא-נשיות

אותה אשה שמסתכלת עלי מכרזת הענק, לא שידרה לי שום חגיגה נשית אותנטית. זרועותיה השריריות כמו מובלטות ומסתירות כל זכר לרחמנות אימהית יהודית, בעודה מחזיקה גוזם, בקטיף עצי התפוז. כמו מתזכרת אותי שזו בכלל קללה ח"ו להיות נשית, צנועה וענוגה

(צילום: shutterstock)(צילום: shutterstock)
אא

שלשום, יום שני, 8:47 בבוקר. ברחבי העיר הרצליה, השמש מתמתחת קלות, עד כלות העננים והקרניים שמלטפות את שלטי החוצות המכריזים על "חודש האשה". העיר מלאה בהם. שאף זכר לא יפספס בטעות. מה שבטוח, בטוח! יחד עם זאת, המלל לא התיישב עם התמונה שנשקפה.

אם תשאלו אותי על דמות האשה, שם העצם הראשון שיבשר על בואה וודאי יהיה רוך. אחריו עידון. כזה.. לא מתחנף. לא מתבייש שהוא רחום וכנוע. להיפך, דווקא נושא חן בעיניי הענווה של עצמו, שכן אשה לפני הכל היא אם כל חי! זוכה לענוד את התואר היפה בתבל – אמא!

האומנם, במקרה דנן, את הפרסומת לכבודנו, נשות העיר, מעטרת דמות "גברית" בצבעי שנות החמישים, בלבוש מכנסי עבודת כפיים, גרביים עד הברך, סנדלים וחגורה במרכז החולצה של החלוץ הישראלי דאז, מוצגת בגאון כדגל המהפכה. ולא סתם מהפכה אלא מהפכה פמיניסטית. באיחור אופנתי זה הגיע אלינו. העלייה הציונית על שלל דורותיה, ביקשה למחוק את הזהות היהודית אצלנו, ולהודיע קבל עם ו"ההגנה": אני, האשה החדשה – יכולה (ורוצה) להיות גבר רחמנא לצלן! הכצעקתה?!

כמובן שאותה אשה שמסתכלת עלי מכל רמזור שני, לא שידרה לי שום חגיגה נשית אותנטית. זרועותיה השריריות והחשופות כמו מובלטות ומסתירות כל זכר לרחמנות אימהית יהודית, בעודה מחזיקה גוזם, בקטיף עצי התפוז. כמו מתזכרת אותי שזו בכלל קללה ח"ו להיות נשית, צנועה וענוגה.

 

מה לאשה מלהוכיח שהיא יותר גבר מהגבר?!

העולם המודרני דורש קורבנות בדמות ילדי-המפתח (שקשור עם חוט מסביב לצוואר) ובעלים, שמסתפקים בטייק-אווי ומיקרוגל (כדי להשביע את תאוות שחרור האשה). אבל "שחרור האשה" היה אמור להיות בדיוק זה! מאבק לשחרר אותנו מהפחד להיות נטו אשה, ומהשלכות צעקת העובדה, שזו זכות קדושה, להיות אשה. אז לאן מכאן?

לדאבוננו מהפכה בעולם של גברים מניבה פרדוקס: משום מה, נשים רוצות להוכיח לגברים שהן יותר "גבר" מהם ב"מגרש" שלהם. אירוני, לא? עד שכבר נתנו את האפשרות להיות אשה בשיא הדרה, רוב נשי מתעורר כל בוקר מחדש לבחירה של להיות גבר. במודע! האבסורד הוא שהן אולי ניצחו במערכה, אבל הפסידו את הקרב על הקרב. בתרבות המערבית לא נותר עוד מי שילחם עבורן על היופי שבלהיות אשה, כי במו ידיהן, הן הפכו את זה ל"מקצוע" הכי לא מבוקש.

גארי ניומן, מרצה לשלום בית וקומיקאי יהודי אמריקאי, סיפר בהרצאתו (בשיעור שהתפרסם באתר הידברות והעביר את זמני בנסיעה) על כנס נשים "חזקות" בארה"ב, בו אשתו השתתפה. כל אחת בתורה, נפנפה ביבשת שהיא מנהלת. משהגיע תורה של אשתו לשתף על פועלה, ענתה שהיא מנכ"לית של בית תמחוי בו היא מגדלת, מחנכת, אוהבת ודואגת לבדה לכל צרכיהם מא'-ת' של 10 ילדים, שאף אחד לא רצה. כולם התפעלו והיא זכתה לתשועות מרובות כאילו היתה מינימום קדושה מעונה. משהבינו שאלו בעצם הם ילדיה שלה (9 קטנים פלוס 1 גדול, הבעל...), פתאום התמונה התבהרה וההערצה אליה הוחלפה בהחמצת פנים מזלזלת והיא נדרשה לעיסוקה ה"אמיתי"...

 

תהיי מלכה, ותני לו להיות גבר!

אני מחנה ומנסה להבין בכל כוחי איך להיות אמא ואשת משפחה הפך למקצוע הכי לא מתגמל בעולם. הבחנתי ברחובות המחופשים ועצרתי את המרוץ בכדי להביט לשבוע השמח הזה, פורים, בעיניים. חג גדול הוא ליהודים ולילדים. מצד אחד הבנים: לוחמים, חיות בר, לוחמים ועוד קצת לוחמים. מצד שני, הבנות: נסיכות, מלכות, כלות, פיות ועוד קצת נסיכות, ובל נשכח - נסיכות. חלוקה ברורה וכיפית. את תשבי רגל על רגל, והוא ילחם בשבילך, ויציל אותך מהבלי העולם. נו, נו, בכנות, זה לא נשמע כזה נורא, אתן מוכרחות להודות. אני הקטנה, אף פעם לא באמת הבנתי מה הבעיה עם זה (למעט דיסני וגניבת זכויות היוצרים מהתנ"ך). מה לי ולרגשי נחיתות. להיפך! שייקח את הבמה והחרב, יפרנס, יפנק, יושיע ויגונן עלי מהיום ועד שוטף פלוס משיח. לא כי אני חסרת אונים ואבודה חלילה, אלה פשוט כי אני מלכה. וככה יעשה לאשה - אשר המלך חפץ ביקרו (ובעיקרו...). ודי לחכימא ברמיזה...

ביהדות, אשה היא חזקה מעצם היותה אשה יהודייה.
ביהדות הולכים לפי האמא, ולפיה נקבעת יהדותך. ביהדות, לאשה יש מקיף טבעי ואין לה צורך בטלית או ציצית. ביהדות, האשה יושבת בקומה העליונה בבית הכנסת, כיאה לקומתה הרוחנית הגבוהה וקרבתה להקב"ה בקדושתה. ביהדות, לאשה נתנה בינה יתרה ודורשים אותה לנבואה (רבקה, בראשית, תולדות פרק כ"ה פסוק כ"ג). ביהדות, גם אם אתה אברהם אבינו, אב-כל-האומות, 'כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה' (בראשית וירא, פרק כ"א פסוק יב') כי היא מקור הברכה, ואין כבוד כזה לאשה בשום מקום אחר בעולם כפי שיש ביהדות.

ביהדות, אם את אסתר המלכה, את יכולה לערוך ספרותית את המגילה, ולדרוש "קבעוני לדורות", כלומר, שהמגילה תיקרא על שמה ותיכתב על קלף, כמו ספר תורה ותיכנס לתנ"ך (ילקוט מעם לועז). כל זאת כדי שכל נסיכה באשר היא, בת מלך של אבא, תדע על אסתר, ותקרא אודותיה כל שנה ושנה. כדי שתזכור שהיא יהודייה, ושלהיות אשה יהודייה, זה להיות מלכה, לא רק יום אחד בשנה.

הטורים מוקדשים לעילוי נשמת ר' דוּוִיד בן שלמה יעקב שווארץ זצ"ל

רוצים להגיב, להציע שירים בקדושה או לפנות אל אוריין-יסכה שבת? hashemonly@gmail.com  (נשים בלבד!)

רוצה להזמין את אוריין רייס לערב נשי מרגש בביתך? (ללא תשלום). חייגי לטל' 073-2221290 או במייל aviva@htv.co.il

תגיות:צניעותאישהנשים

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה