טורים נשיים

מתי יהודי מוגדר בספרי החסידות כ"חיה בדמות אדם"?

"זה נשמע ממש מזעזע. מה זה חיה בדמות אדם? משהו כמו חתולה, ג'ירפה, קיפוד? מה אתה רוצה להגיד? שאנחנו חיות מאחורי הפרצוף המנומס?", וגם: מה שווה ציפורנו של הפחות מישראל? חיה הרצברג בטור גדוש באהבה

| ט' אדר התשע"ז |
(צילום: shutterstock)
אא

"כי משה רבנו היה לו רחמנות באמת על ישראל, ומסר נפשו בשביל ישראל, והשליך נפשו מנגד, ולא היה חושש על עצמו כלל. כי ה' יתברך אמר לו (שמות לב): 'ואעשך לגוי גדול'. והוא לא השגיח על זה כלל, רק אמר: אם תשא חטאתם וכו'. כי הוא היה רחמן ומנהיג אמתי, והיה עוסק ביישובו של עולם, שיהיה העולם מיושב מבני-אדם, כי עיקר האדם הוא הדעת, ומי שאין לו דעת, אינו מן הישוב ואינו מכונה בשם אדם כלל, רק הוא בחינת חיה בדמות אדם. ומשה רבנו היה לו רחמנות, והיה עוסק בישוב העולם, שיהיה העולם מיושב וממולא מבני-אדם, היינו בני דעה כנ"ל, כי הוא פתח לנו אור הדעת, כמו שכתוב (דברים ד): אתה הראת לדעת כי ה' האלוקים, כי משה פתח את הדעת וגילה לנו כי יש אלוקים שליט בארץ".

כשבני ישראל חטאו בחטא העגל, הקב"ה אמר למשה רבנו: "הרף ממני ואשמידם ואמחה את שמם... ואעשה אותך לגוי עצום ורב..." – כלומר, אני אעשה ממך עם חדש. מביאים לנו חז"ל במדרש את הלשון של משה שאמר: "ריבונו של עולם, ימות משה ואלף כיוצא בו ואל תינזק ציפורנו של הפחות מישראל".

משה רבנו לא הסכים לשמוע על רעיון כזה בשום אופן: עזוב אותי, אל תוציא ממני כלום, בשום אופן אל תיקח אותי בתור שורש חדש לעם חדש. תשאיר את עם ישראל שלך שאין כמוהו. מוטב שאני אעלם אלף פעמים ולא תינזק ציפורנו של הפחות מישראל.

ואני חושבת לעצמי, אם מותר לחשוב ככה, שבטוח, ה' יתברך לא התכוון לעשות את מה שהוא אמר למשה, הוא לא התכוון להשמיד את הילדים שלו חלילה, הסיבה שהוא פנה למשה היתה, כדי שמשה יענה את התשובה הברורה והמאירה הזאת, וכולנו נשמע אותה גם שלושת אלפים שנה אחר כך, ונכניס אותה חזק חזק ללב: גם הפחות בישראל הוא יקר שאין לשער.

אנחנו באמת נצח, כולנו. אנחנו בנים של אברהם, יצחק ויעקב. הסיפור שלנו לעולם לא ייגמר. הטוב העמוק קיים בתוכנו לתמיד. הוא לא יכול להיעלם. הוא לא יכול להימחות. כל אחד מעם ישראל הוא דבר כל כך גדול שאסור לגעת בו. כל יהודי, בכל הצורות ובכל הפרצופים, כל המוזרים וכל הרחוקים והיותר והפחות צדיקים. כל יהודי הוא דבר כל כך גדול, שאי אפשר לתאר את המעלה שלו.

רק מה? -  בשביל שנבין ונפגוש את המעלה הזאת באמת, צריך שיפתחו לנו את "אור הדעת".

חיה בדמות אדם

רבי נחמן מברסלב אומר: "כי עיקר האדם הוא הדעת, ומי שאין לו דעת, אינו מן הישוב ואינו מכונה בשם אדם כלל, רק הוא בחינת חיה בדמות אדם".

זה נשמע ממש מזעזע. מה זה חיה בדמות אדם? משהו כמו חתולה, ג'ירפה, קיפוד? מה אתה רוצה להגיד? שאנחנו חיות מאחורי הפרצוף המנומס?

אולי אפשר להגיד, שעד שלא נפתח לנו אור הדעת אנחנו מתנהלים בעולם מתוך מקום שמודרך מאינסטינקטים ודחפים, ומהבחינה הזאת אנחנו כמו החיות. עד שלא מאירים בנו את אור הדעת, יש בנו הישרדות עיוורת, מבוהלת, לא מודעת ולא מבוררת, שמנסה בכל הכוח להשיג לחיים האלה את מה שהם צריכים. 

עד שלא נותנים לי דעת אמיתית מי אני באמת ולאן אני שייכת, אני מתהלכת בעולם ברעב של צרכים ודחפים: אני חייבת! אני חייבת! אני פשוט חייבת! מה אני אעשה, אני בנאדם שחייב לנשום. כמו האף של הגוף שחייב לנשום - גם הנפש חייבת לנשום. היא חייבת לנשום אהבה, הערכה, הכרה, הוקרה. היא חייבת להבין שהיא חשובה. היא חייבת להבין שהיא טובה. זה החמצן שלה. היא לא יכולה בלעדיו.

לכן העולם נראה כמו ג'ונגל, מלא אנשים מתרוצצים ורוצים. חום. אהבה. כבוד. שייכות. כולם רעבים וכל אחד בא לאכול מהשני. כולם מחפשים מאיפה החמצן בא. מהכסף? מהכבוד? מהאוכל? מהתדמית? מהמצליחנות? מהכוחנות? כל אחד מוצץ ומחפש בכל הכוח, מי בפרצוף יותר אינטליגנטי ומתורבת, ומי בפרצוף יותר פרימיטיבי ומקולף, אבל אף אחד לא באמת מקבל ומתמלא ונעשה שמח וגדול ומסוגל לתת ולהזין גם אחרים.

הרעב הזה, מביא את העולם למקומות קשים מאוד. כל המקרים הקשים של האלימות, באים מ'החיה בדמות אדם' שבתוכנו. כמו חתולה שתילחם בכל הכוח על הלבּן - לא כשהיא הרגע אכלה ושבעה והיא מחפשת משהו לקינוח. לא. כשזה עניין של חיים ומוות. כשהיא כבר לא אכלה שלושה ימים. ועכשיו, את כל מה שיש לה, את כל האנרגיה שנשארה לה בגוף, היא תוציא בטירוף בשביל לקבל את האוכל שהיא צריכה.

זה מה שקורה לעם ישראל המסכן שלנו, שבמקומות מסוימים בתוכו הוא כבר כל כך משוגע מרוב רעב לאהבה ולשייכות. זה מה שקורה לכל אדם אם אין לו את מה שעושה אותו אדם. אם אין לו את הדעת. גוי צריך שבע מצוות כדי לשמור על הצלילות המסוימת שלו. יהודי, לעומת זאת, צריך תרי"ג מצוות כדי להתעדן ולגדול ולהאיר מבחוץ ומבפנים. הוא צריך "שייפתח בו אור הדעת". שיידלק בו הפלורוסנט של ההבנה. שתתגלה לו התמונה האמתית. ואת זה הביא לנו משה רבנו מהשם יתברך בהר סיני.


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 4 (82 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

סט ארכיאולוגיה תנ"כית - הרב זמיר כהן

319לרכישה

מוצרים נוספים

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר - הרב דן טיומקין

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

תיק מהודר עם ידית לטלית ותפילין

נטלה מהודרת "עיטורים"

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים