ספרים וקומיקס

פרשת ויגש לילדים: הילד הפקח שאוים על ידי השודד

הגנב איים על הילד, והורה לו לדפוק בדלת ביתו, אך הילד פנה דווקא... לבית שכנו

אא

כִּי אֵיךְ אֶעֱלֶה אֶל אָבִי... פֶּן אֶרְאֶה בָרָע אֲשֶׁר יִמְצָא אֶת אָבִי (בְּרֵאשִׁית מ"ד, ל"ד)

לְהַלָּן שְׁאֵלָה מְעַנְיֶנֶת שֶׁהִגִּיעָה מִמְּדִינַת מֶקְסִיקוֹ, ומַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה:

יֶלֶד יְהוּדִי עָמַד לְהִכָּנֵס לַבִּנְיָן בּוֹ הוּא מִתְגּוֹרֵר, וּלְפֶתַע הֵגִיחַ שׁוֹדֵד שְׂטָנִי, הִצְמִיד לְרַקָּתוֹ אֶקְדָּח, וּפָקַד עָלָיו: 'תִּשְׁמַע טוֹב, אַתָּה מְצַלְצֵל כָּעֵת לְדִירָתְךָ, עוֹמֵד בְּאֹפֶן טִבְעִי מוּל הַמַּצְלֵמָה (הַמֻּתְקֶנֶת בְּשַׁעַר הַכְּנִיסָה), וַאֲנִי נִכְנָס אַחֲרֶיךָ לַבִּנְיָן. לְאַחַר מִכֵּן תִּפְתַּח לִי אֶת דֶּלֶת הַדִּירָה'.

הַיֶּלֶד עָשָׂה כִּדְבָרָיו, וְכָעֵת הַשְּׁנַיִם עוֹלִים לְעֵבֶר הַדִּירָה. וְהִנֵּה, הַיֶּלֶד חוֹלֵף בְּסָמוּךְ לְדֶלֶת דִּירַת הוֹרָיו, אַךְ מִשּׁוּם מָה מַחְלִיט שֶׁלֹּא לִדְפֹּק בָּהּ, אֶלָּא מַמְשִׁיךְ הָלְאָה. הַשּׁוֹדֵד הֶעָרֵל, שֶׁלֹּא יָדַע הֵיכָן בְּדִיּוּק מִתְגּוֹרֵר הַיֶּלֶד, הִמְשִׁיךְ לָלֶכֶת אַחֲרָיו. וְהִנֵּה הַיֶּלֶד נֶעְצַר בְּפֶתַח דִּירַת אַחַד הַשְּׁכֵנִים, רְאוּבֵן שְׁמוֹ, וְדוֹפֵק עַל הַדֶּלֶת...

הַשָּׁכֵן הֵצִיץ בְּחוֹר הָעֵינִית, הִבְחִין בַּיֶּלֶד, וְהַדֶּלֶת נִפְתְּחָה. הַשּׁוֹדֵד חָדַר פְּנִימָה, וְאִיֵּם עַל בַּעַל הַבַּיִת לִמְסֹר לְיָדָיו אֶת כָּל הַמָּמוֹן שֶׁבַּבַּיִת. רְאוּבֵן לֹא אִבֵּד עֶשְׁתּוֹנוֹת וְלֹא נִבְהַל כָּל כָּךְ. זוֹ לֹא הָיְתָה הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁנִּתְקַל בְּאַנָּסִים. הַשּׁוֹדֵד הֵפִיק אֶת זְמָמוֹ וְשָׁדַד מֵהַבַּיִת סְכוּם שֶׁל כַּעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דּוֹלָר, וְחָלַף הָלַךְ לוֹ.

כָּעֵת פּוֹנֶה רְאוּבֵן אֶל הַיֶּלֶד וּמִתְעַנְיֵן, 'אֵיךְ קָרָה שֶׁהִגַּעְתָּ דַּוְקָא לְכָאן?'. תְּחִלָּה הִתְנַצֵּל הַיֶּלֶד בִּפְנֵי שְׁכֵנוֹ עַל שֶׁדָּפַק דַּוְקָא עַל דֶּלֶת דִּירָתוֹ, וּלְאַחַר מִכֵּן הִסְבִּיר אֶת פֵּשֶׁר הַדָּבָר: 'רְגָעִים סְפוּרִים לִפְנֵי שֶׁעָמַדְתִּי לִדְפֹּק בְּדֶלֶת דִּירָתֵנוּ, הִרְהַרְתִּי בְּלִבִּי, הֲרֵי אַבָּא חוֹלֵה לֵב, וְהוֹפָעַת הַגַּנָּב הַמַּבְהִיל עֲלוּלָה חָלִילָה לִגְרֹם לוֹ לְקַבֵּל הֶתְקֵף לֵב, וְלָכֵן הֶחְלַטְתִּי לְהַמְשִׁיךְ הָלְאָה וְלִדְפֹּק כָּאן...'

רְאוּבֵן יָדַע שֶׁהָעֻבְדּוֹת שֶׁעֲלֵיהֶם מְדַבֵּר הַיֶּלֶד נְכוֹנוֹת, וְאָמַר לוֹ: 'אַתָּה יֶלֶד פִּקֵּחַ שֶׁדַּעַת זְקֵנִים בּוֹ'!

כְּשֶׁהַסִּפּוּר הִגִּיעַ לְאָזְנוֹ שֶׁל אֲבִי הַיֶּלֶד, הוּא מִהֵר לְהַגִּיעַ לְדִירַת רְאוּבֵן שְׁכֵנוֹ, וְהוֹדִיעַ כִּי בְּכַוָּנָתוֹ לְפַצּוֹת אוֹתוֹ בְּכָל סְכוּם הַגְּנֵבָה.

וְכָאן הִגִּיעָה תְּגוּבָתוֹ הַמַּדְהִימָה וְהָאֲצִילִית שֶׁל רְאוּבֵן: 'אִם הַכֶּסֶף מַגִּיעַ לִי מִן הַדִּין - אֲקַבֵּל אוֹתוֹ, אַךְ אִם מִן הַדִּין הוּא אֵינוֹ מַגִּיעַ לִי - אֲנִי מַעְדִּיף לְהִשָּׁאֵר עִם זְכוּת מִצְוַת הַהִשְׁתַּתְּפוּת בְּהַצָּלַתְכֶם, וְלֹא לְקַבֵּל עַל כָּךְ שׁוּם תְּמוּרָה...'

וְנִשְׁאֲלָה הַשְּׁאֵלָה: הַאִם הוֹרֵי הַיֶּלֶד צְרִיכִים מִן הַדִּין לְשַׁלֵּם לִרְאוּבֵן אֶת הַמָּמוֹן שֶׁנִּגְזַל מִמֶּנּוּ?

תְּשׁוּבָה

נֶאֱמַר בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (חו"מ סי' שפ"ח ס"ב): "הַמּוֹסֵר מָמוֹן בִּידֵי אַנָּס, בֵּין אַנָּס נָכְרִי בֵּין אַנָּס יִשְׂרָאֵל, חַיָּב לְשַׁלֵּם כָּל מַה שֶּׁלָּקַח הָאַנָּס, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָשָׂא הַמּוֹסֵר וְלֹא נָתַן בְּיָדוֹ, אֶלָּא הִרְגִּיל בִּלְבַד". כְּלוֹמַר, הַמּוֹסֵר מָמוֹן חֲבֵרוֹ לְאַנָּס, חַיָּב אַף בְּמִקְרֶה שֶׁלֹּא מָסַר אֶת הַמָּמוֹן בְּיָדָיו שֶׁל הָאַנָּס, אֶלָּא רַק אָמַר אוֹ הֶרְאָה לָאַנָּס הֵיכָן נִמְצָא הַמָּמוֹן.

וְהִנֵּה, אֶת הַיֶּלֶד אִי אֶפְשָׁר לְחַיֵּב מִדִּין 'מוֹסֵר', מֵהַטְּעָמִים הַבָּאִים: א) מִכֵּיוָן שֶׁהוּא קָטָן, שֶׁפָּטוּר עַל עֲשִׂיַּת נְזָקִים.

ב) וְאַף אִם הָיָה גָּדוֹל (שֶׁכְּבָר הִגִּיעַ לְגִיל מִצְווֹת), נִרְאֶה שֶׁאֵין בִּשְׁאֵלָתֵנוּ חִיּוּב מִדִּין 'מוֹסֵר', שֶׁהֲרֵי מְבֹאָר בַּשּׁוּ"עַ (סי' שפ"ח ס"ב), שֶׁבְּמִקְרֶה שֶׁאֻלַּץ אָדָם לִמְסֹר אֶת מָמוֹן חֲבֵרוֹ מֵחֲמַת שֶׁאֲנָסוֹ הַגּוֹי לַעֲשׂוֹת זֹאת, וְאִיֵּם שֶׁאִם לֹא יַרְאֶה אֶת הַמָּמוֹן יַכֵּהוּ אוֹ יַהַרְגֵהוּ - אֲזַי פָּטוּר הַמּוֹסֵר מִלְּשַׁלֵּם. וּמִשּׁוּם כָּךְ, נִרְאֶה שֶׁאֵין חִיּוּב לְשַׁלֵּם לִרְאוּבֵן הַנִּגְנָב, כִּי הַמְּסִירָה נֶעֶשְׂתָה מִתּוֹךְ אֹנֶס, וְגַם הַפְּנִיָּה לְדִירָתוֹ נֶעֶשְׂתָה מִתּוֹךְ הָאִלּוּץ שֶׁלֹּא לְהִכָּנֵס לְדִירָה בָּהּ שָׁהָה חוֹלֵה לֵב.

לְסִכּוּם: אֵין חִיּוּב לְשַׁלֵּם לִרְאוּבֵן אֶת הַמָּמוֹן שֶׁנִּגְזַל מִמֶּנּוּ.

הסיפור מתוך הספר "אחת שאלתי", מאוצרו של הגאון ר' יצחק זילברשטיין

תגיות:פרשת ויגשאחת שאלתי

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

פירותיך מתוקים לט"ו בשבט

29₪לרכישה

מוצרים נוספים

ערכת מדע - האנימטור

לגו המקדש

סכו"ם זהב שחור מט 24 חלקים

ספר דניאל עם פירוש "נזר חזיונות" - הרב זמיר כהן

גביע קריסטל מהודר בבא סאלי

קנקן לתה מזכוכית עם מסננת

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה