מגזין

איש מירון: סיפורו המופלא של חכם יחזקאל הכהן

לקראת יום ההילולא של רבי שמעון בר יוחאי בל"ג בעומר, כאשר רבבות אלפי ישראל פוקדים את ציונו הקדוש במירון, כתב "יום ליום" מביא את סיפורו המופלא של איש מירון לשעבר, חכם יחזקאל הכהן זצ"ל, שאיווה את מקום מושבו ולימודו במשך כל השנה בקבר רשב"י, ואף שיפץ וייסד את הבניין וחצר המערה במירון

| י"ח אייר התשע"ו |
אא

ל"ג בעומר הוא יום הילולת אדונינו רבי שמעון בר יוחאי זיע"א אשר האיר את העולם בסודות תורתו המופלאים וזכותו העצומה עומדת לנו מדורי דורות. שמו נישא בסילודין בפי כל תפוצות ישראל, ובפרט אצל בני יהדות ספרד, אשר הגו והוגים בתורת הזוהר הקדוש מדי יום ביומו במשך כל השנה. אף ילדים רבים שנולדו בקהילות ספרד נקראו בשם "שמעון", על שם התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי זיע"א.

לא בכדי נתייחד מקום ציון מנוחתו אשר בהר מירון למקום תפילה, והמוני בית ישראל עולים לציונו הקדוש במשך השנה, ובפרט ביום ההילולא בל"ג בעומר, כדי לעורר רחמי שמים מרובים, ולהיפקד בפקודת ישועה ורחמים. יודעי דבר אומרים כי ציונו הקדוש של הרשב"י נחשב בעולם היהודי ובתפוצות כמקום השני במעלתו אשר רבבות פוקדים אותו (לאחר "הכותל המערבי"), והוא נחשב כאבן שואבת לרבבות עם ישראל במשך השנה, ובפרט ביומא דהילולא יום ל"ג בעומר, אשר ישראל קדושים עולים למירון. רבבות אלפי ישראל, שמספרם מגיע ליותר מחצי מיליון, כן ירבו, שופכים שם שיח וצקון לחש במקום הקודש, ואף רוקדים ושמחים לכבודו של התנא הקדוש רשב"י.
מקום מנוחתו של רשב"י נתקדש בקדושה יתירה, והא לכם עדות רבת משמעות ממסע עלייתו של רבינו חיים בן עטר, ה"אור החיים" הקדוש זצ"ל, להשתטח על קבר רשב"י. תלמידו העיד כי בהגיעו לתחתית ההר גברה התרגשותו, והוא ירד מעל החמור והחל מטפס בהר על ידיו ורגליו, כשהוא קורא מנהמת לבו: "להיכן אני, השפל, נכנס, למקום אש, להבת שלהבת קודש, וכל פמליה של מעלה, וכל נשמות הצדיקים". והדברים ממחישים לנו על קדושת המקום וסגולתו.

בכתבה זו נחשוף בפני קוראינו לראשונה על איש מירון, הלוא הוא רבי יחזקאל הכהן זצ"ל, שחי לפני 150 שנה, והנו יליד עדת היזדים שבפרס, שעלה לארץ ישראל והתגורר בצפת, ואיווה את מקום לימודו במשך כל השנה בציונו של הרשב"י, ואף היה איש מעשה שדאג ושיפץ את קברו של הרשב"י. יודעי דבר מספרים כי הרצפה של מערת רשב"י שתיקן ויסד רבי יחזקאל עודנה קיימת עד היום.

 

האיש הקדוש חכם יחזקאל

רבים מעמך ישראל שעלו לפקוד את ציונו של התנא הקדוש רבי שמעון בר יוחאי במירון, לפני 150 שנה ואף יותר, פגשו שם אדם נשוא פנים וזקן, איש קדוש ונורא, שמיום עומדו על דעתו לא הלך ד' אמות בלא תורה ובלא תפילה וקבע את מקום תורתו במשך השנה כולה בקבר הרשב"י, ורק בערב פסח היה שב לביתו שבעיר צפת, היה זה רבי יחזקאל הכהן זצ"ל.

חכם יחזקאל הכהן נולד בעיר יזד בפרס לפני כ-180 שנה. היה דמות יוצאת דופן. לאחר שנים עלה לארץ ישראל והשתקע בעיר צפת. דמותו חיה בליבותיהם של בני צפת הוותיקים, ששמעו על צדקותו וקדושתו מפי אביהם וזקנם. ממנה עבר לדור בקבר הרשב"י במירון.

עדות מעניינת ביותר מספר הרה"ג רבי יוסף שרגא שליט"א, על המפגש המעניין במירון בין המקובל חכם אברהם חיים עדס זצ"ל, לבין חכם יחזקאל הכהן, וזה לשונו: "הרב אברהם חיים עדס, אשר חי בין השנים תרי"ז – תרפ"ה, היה מוחזק כמי שיש בו רוח הקודש. הוא נודע בירושלים כאחד מראשי המקובלים בעיר. גם הוא, כמו אחרים, התרשם מאוד בפגישתו עם ר' יחזקאל הכהן, וכה סיפר להרב מאיר רפאל זצ"ל: 'פעם כשהייתי כבן שמונה עשרה, הלכתי לצפת ולמערת רבי שמעון בר יוחאי במירון, והיו עמי כמה חברים, וישבנו עד גמר ההילולא אחר חצות ולא היה לנו מקום ללון. אמרתי לחברי: מה נעשה, אין מקום פנוי ללמוד ולישון מעט. אמרו לי חברי: בוא ניכנס לחדר השני ושם נמצא זקן אחד והוא מקובל אלוקי ותמיד יושב בחדר ועוסק בתורה בכל השנה כולה, רק בערב פסח הולך לצפת לאנשי ביתו בשביל ארבע כוסות, ואני מכיר אותו.

'נכנסנו לחדר וראיתי את הזקן יושב ועוסק בקבלה, שאל אותנו כמה שאלות ותירצנו לו, אז ערב לו לזקן ואמר לי: שב בני שב, ואני אלמד אותך קבלה. אמרתי לו: תסלח לי שאיני נשוי וגם יש לי כמה תלמידים ואינני יכול לעזוב אותם.

ומאותו יום אני דואג על שלא שמעתי לדברי הזקן. שיודע אני בעצמי שאם אותו היום הייתי שומע לדברי הזקן, כעת הייתי לרב גדול'.

"כאשר שאל הרב מאיר רפאל את ר' אברהם חיים עדס, ומה שמו של אותו זקן?

אמר: אינני זוכר, אבל בנו חכם ציון יצ"ו היה בשנה שעברה בירושלים. השיב ר' רפאל מאיר: שמו של הזקן הוא הרב יחזקאל הכהן. אמר חכם אברהם עדס: ברוך תהיה! איך אתה יודע? אז סיפר ר' מאיר רפאל כי הזקן ההוא מצפת הוא קרוב משפחתו ובבחרותו בא לצפת".

 

רשב"י פקח את עיניו

חכם יחזקאל הכהן זצ"ל היה דמות יוצאת דופן. איש מירון, כך כינוהו. העובדות המסופרות עליו נשמעות היום כאגדות, אולם לא לשווא שבתה דמותו את הסופר הנודע ש"י עגנון, שראה להקדיש לו בספרו "אלו ואלו" מקום כה רב. משתמע מתוך כתיבתו כי את החומר על איש פלאות זה שמע בעיקר מ"זקני צפת". אם כי הוא כותב בסוף דבריו בסיפוריו "אבני המקום": "עוד סיפורים הרבה שמעתי מספרים על חכם יחזקאל הכהן, את ששמעתי ממגידי אמת כתבתי". רצה לומר כי הסיפורים שאינם בדוקים לא העלה על הכתב. וכה סיפר: "חכם יחזקאל הכהן היה איש קדוש ונורא. מיום שעמד על דעתו לא הלך ד' אמות בלא תורה ובלא תפילה ולא הגביה עיניו אלא לשם שמים, עד שהאירו עיניו..." וכאן עבר לספר כיצד קבע ישיבתו בבית המדרש שעל קבר הרשב"י וכיצד היה מתקיים שם משדה שקנה וחרש וזרע וקצר חיטים שלו ואפה פתו.

"מימיו לא ראוהו ישן שנת קבע. הוכבד עליו ראשו מעיפו, מניחו על ספרו ומנמנם שעה קלה וחוזר לתלמודו. לימים ניטל מאור עיניו".

חכם יחזקאל הלך לר' שמעון בר יוחאי ואמר שם ספר תהילים בבכי רב וכשסיים פנה ואמר: אדונינו רשב"י, סבור הייתי שישיבתי נוחה לך, עכשיו שאין ישיבתי נוחה לך, החזר לי מאור עיני ואחזור לביתי. יצאה כמין יד וטבלה בנר התמיד, נגעה בעיניו וחזר לראות.
קבר הרשב"י (צילום: יעקב כהן / פלאש 90)
סיפור נוסף מספר עגנון על תייר שהגיע למירון. "ראה שם זקן אחד, זקנו ככסף מזוקק ומראהו כמלאך אלוקים וחכמה עם ענווה מאירות את פניו, ומה עושה יהודי כזה על קבר הרשב"י? עוסק בתורה ובתפילה בקולות ערבים ומתוקים".

נתעוררה סקרנות התייר וביקש להכיר את היהודי הנפלא הזה, אחר שספרו לו ממעשיו והנהגותיו. נטפל לו והתחיל מסיח עמו. ראה שהוא חכם שדעתו יפה.

אמר לו: תמה אני עליך חכם יחזקאל, שאתה מכלה את ימיך ומחסר את נפשך מטובה ומאבד את עולמך בידיך. הלוא העולם הזה ודאי שהוא עולם, ואילו העולם הבא שאתה עמל עליו עין לא ראתה ואפשר שאינו קיים כלל.

"אמר לו חכם יחזקאל: 'אפשר שהעולם הזה אף הוא עולם, אלא מה טובה יש בו, אכילה, שתיה ושינה וכן כל כיוצא בהן. אם אני נהנה אין הנאתי שלמה ואם אני מוותר איני חסר'. וכה דברי ר' יחזקאל בשבחו של עולם הבא, עד שראה את התייר בוכה. אמר לו: למה אתה בוכה? אמר לו: על אותו עולם שלא התקנתי לו אני בוכה. אמר לו: על זה ודאי יש לבכות. ובכו שניהם".

 

שלום רב על משכבו

ומשמו של ר' זונדל ממירון מובא, כי יום אחד בא חכם יחזקאל לצפת. מעשה זה עורר את פליאתם של הצפתיים, משום שרגיל היה לבוא רק לפסח ולסוכות. נכנס לביתו, טבל במקווה שבחצרו, לבש בגדי לבן, וקרא לממוני בית הקברות של האשכנזים. כשבאו שלושת הממונים, אמר להם שברצונו להיקבר אצל האשכנזים וביקש להתקין לו קבר אצל פלוני. והם הבטיחוהו.

נטל ספר "מעבר יבוק" להמקובל החסיד ר' אהרן ברכיה ממודינא, (נפ' שצ"ט) ועלה על מיטתו והזמין אליו חכמי הספרדים והאשכנזים. הכול באו משום שסקרנים היו לדעת מה קרה לחכם יחזקאל. עם אותם החכמים הגיע גם מספר המעשה, הלא הוא זונדל, שהיה אז נער שראה הכול רצים לחכם יחזקאל ורץ גם הוא עימהם.

שכב חכם יחזקאל במיטתו ולא היתה בו לא חולשה ולא מחלה ופניו אדומים כאור המדורה בל"ג בעומר, שפתיו רחשו פסוקים של רחמים ושירים ותשבחות בשמחה גדולה. הואיל וראה חכם יחזקאל את חכמי צפת באים אליו, התרומם במיטתו וביקש סליחתם שהוא מטריד אותם משום שהיום הוא יום פטירתו והוא מבקש להגיד להם מה יעשו עמו לאחר פטירתו. ביקש מהם לכתוב כל פרט ומי יטפל בו וכיצד, ושכל המטפלים בו יטבלו במקווה עובר לעשייתם.

אמרו לו האנשים: מה אתה מדבר? הלא אתה בריא וחזק?

אמר להם: אמש בבית מדרשו של רשב"י שמעתי קול רחישת נחש. הברחותיו וחזר. קם רשב"י ואמר לי: מה אתה מרעיש את הבית?

אמרתי לו: נחש בא לכאן ואני מגרשו.

אמר לי: וכי סתם נחש הוא? הלא הוא נחש הקדמוני שהביא מיתה לעולם ולחינם אתה טורח... שהגיע זמנך ואין שלטון ביום המוות.

חכם יחזקאל הניח ידו על עיניו וקרא שמע ישראל והאריך ב"אחד" עד שיצאה נשמתו.

 

איגרת רבי יחזקאל הכהן

לפנינו איגרת נדירה של ר' יחזקאל שנשלחה לר' משה שלמה אלמשעלי, שכנראה התגורר מחוץ לארץ ישראל. ר' יחזקאל כאב את ההזנחה במקום ויזם תיקונים ושיפוצים בקבר ר' שמעון בר יוחאי במירון. כנראה פירט לפני כתיבת איגרת זו, את תוכניתו לפני סיניור משה סירוסי בכתב ובאריכות, לכן הוא מקצר באיגרתו הנוכחית.

דאגתו העיקרית היא לרצף את חצר הקבר של רשב"י וגם להקצות מקום לבהמות. יש להניח שהיו מגיעים למירון על גבי חמורים או סוסים, ור' יחזקאל ביקש לייחד מתחם מיוחד לבהמות, כדי שלא ייכנסו לשטח הקבר.

את כספי התרומות הוא מבקש להעביר בידי השר רפאל לוי וה"ר משה ידיד הלוי, אשר התגוררו בבירות שבלבנון, על מנת שישלחו אותם לידיו.

וזה נוסח האיגרת:

"בהנ"ו [בשם ה' נעשה ונצליח] ז"ך לחדש טבת ש' ויתברכו בו.

למעלת אחי טוב ה"ה המ' שר ואור יומם רצ"ו [רודף צדקה וחסד], סי' [טיניור – אדון, שר] משה שלמה הי"ו נרו יאיר עד עמוד הכהן באורים כיר"א.

מן המודיעים ולפנים [מליצה עפ"י לשון המשנה "מן המודיעין ולפנים" שמשמעותה לשון קרבה.] ואני תפלה למול הנ' הק' [הנכבד הקדוש] הוא גדול אדוננו מו [נראה שצריך להיות מו"ר = מורנו ורבנו]. ועטרת שב"י [שמעון בר יוחאי] ישביעהו וכו'.

אחדשו"ט וכו' נא אחי באתי לכתוב שורותיים כדי למרס בדם אהבה, אהבת הקדמונים, הא ודאי הלוא זכור תזכור שתי שנים קודם שזרח אורו [כנראה שמקבל המכתב ביקר באתר שנתיים לפני כן בסוכות] פה מקום הקדוש בחג הסכות ודברתי באוזן רו"ם ע"ע תיקון מקום הקדוש הזה ותשובתו הרמתה [מליצה המבוססת על ס' שמואל והכוונה ותשובתו החשובה.] והשיב לי כי אני נותן וכו'. והן עתה יש אומן ופועלים ועושים רצפת אבנים לקרקע החצר וגם כן נעשה מקום לבהמות שעוד לא יכנסו בחצר המקדש [הכוונה לחצר הקבר] בעזרת האל הכול יהיה בטוב והכל יראה האדון בכתב אשר כתבתי באורך למעלת השר הגבי' המרומם הגבאי הנאמן סי' משה סרוסי הי"ו ותלמוד הכתב ומצאת על מה שאנחנו רוצים לעשות ולבנות בעזרת האל כי כעת אין הזמן מספיק כדי לבוא בארוכה ועמו הסליחה וכו', וידבר על לב נדיבי העם ע"ע זה ובעזרת האל על ידכם יהיה צליחתינו וכל אשר יקבצו פרי נדבתם קמא קמא [לשון המשנה והכוונה טיפה לטיפה מצטרפת]. אם רוצים ישלחו על ידי השר עט"ר וצ"ת הג' [וצניף תפארתנו הגביר] רפאל הלוי הי"ו ואם רוצים ע"י הרב העוסק בקדשים כליל לאישים [מליצה, שעוסק בעניינים של מצווה וקדושה] כמוהר"ר משה ידיד הלוי הי"ו [גם הוא כמו קודמו הנזכר התגורר בבירות.] ויגידו לו במכתבם הטהור קמא קמא שיבוא ניקח ונקבל ונוציא על מקום הקדוש ונברך את שם קדשם וכו'". הלכ"ד [הלא כה דברי] צעיר וזעיר, יחזקאל שלמה כהן ס"ט.

יודעי דבר אומרים שרצפה זו שתיקן ר' יחזקאל עודנה קימת עד היום.

איגרת זו נתפרסמה ע"י הרב י.מ. טולדאנו ב"אוצר גנזים" ומובאת בספר "עדת היזדים בתפארתה", והיא מציגה לעינינו את חכם יחזקאל לא רק כמקובל וקדוש אלא גם כאיש המעשה לעת הצורך.

שלום רב על משכבו, מה יופיו ומה טובו, הוא ימליץ טוב עלינו, אדונינו בר יוחאי. 


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 5 (77 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

סט ארכיאולוגיה תנ"כית - הרב זמיר כהן

319לרכישה

מוצרים נוספים

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר - הרב דן טיומקין

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

תיק מהודר עם ידית לטלית ותפילין

נטלה מהודרת "עיטורים"

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים